מתקן. נחשף מתקן בנוי, קטן ומעוגל (L3; כ-2.5 מ' קוטר), התחום בקיר (0.35–0.45 מ' רוחב, כ-0.9 מ' גובה השתמרות). הקיר נבנה מאבנים בגודל אגרוף (0.30–0.35 מ' רוחב) ועל הפן הפנימי שלו נמרחה שכבה עבה של מלט (7–8 ס"מ עובי) שטויחה בטיח אפרפר לבן (2–3 ס"מ עובי). חלקו העליון של הקיר נוטה כלפי פנים. בתוך המתקן התגלתה רצפה עשויה מטיח, הדומה לזה שהתגלה על הקיר. ברצפת המתקן הותקן בור שיקוע עגול (L4; כ-0.7 מ' קוטר, כ-0.55 מ' עומק). בתוך הבור התגלה מילוי אפר ללא ממצא. בצד המזרחי של הרצפה, צמוד לקיר, התגלתה מדרגת טיח רבועה, נמוכה (0.30–0.58 × 0.45 מ', 0.10–0.15 מ' גובה; איור 5). צמוד למדרגה מדרום-מערב התגלה גוש קשה של טיח ואבן, ובתוכו התגלה מטבע ברונזה יחיד (ר"ע 102272) המתוארך למאות הד'–הה' לסה"נ. בצד הדרומי של רצפת הטיח של המתקן, סמוך לקיר, התגלה שקע קטן, עגול (כ-5 ס"מ קוטר, כ-5 ס"מ עומק).

המתקן היה מלא למלוא גובהו במילוי חולי אדמדם, ובו התגלו שברים רבים של כלי חרס, ובהם כלים שאפשר לרפאם, שברי כלי זכוכית ופריט מתכת יחיד. רוב הממצא הקרמי וממצא הזכוכית מתוארך לתקופה הביזנטית. הממצאים השכיחים ביותר הם שברים של קנקני שק מאזור החוף הדרומי (איור 6:6). יתר המכלול הקרמי כולל קדרת בישול שלה שפה משופעת, דופנות מתרחבות וידיות אופקיות הצמודות לשפה (איור 1:6), האופיינית לתקופה הביזנטית; סיר בישול ששפתו זקופה וצווארו מעט נפוח (איור 2:6); שני פקקים גסים, כבדים, דמויי ספל (איור 3:6, 4), שלאחד ידית כפתור (איור 4:6); ושתי צפחות (איור 7:6, 8) המתוארכות לתקופה הביזנטית. עוד התגלו שני בסיסים של קנקני עזה (לא צוירו), האחד הוא טיפוס 3 של מז'רק (Majcherek 1995: Form 3), המתוארך למן סוף המאה הה' עד סוף המאה הו' לסה"נ, והאחר הוא טיפוס 4 של מז'רק (Majcherek 1995: Form 4), המתוארך לסוף המאה הו' ולמאה הז' ואולי אף למאה הח' לסה"נ. שבר אחד במכלול הקרמי קדום יותר והוא שייך לקנקן או לפך ששפתו מקופלת (איור 5:6) המתוארך כנראה לשלהי התקופה ההלניסטית. שברי כלי הזכוכית, שגם בהם כלים שאפשר לרפאם, כוללים שפה של קערת זכוכית (איור 1:7), המתוארכת למאה הה' לסה"נ, וחלקו העליון של בקבוק קטן (איור 2:7), המתוארך לתקופה הביזנטית. כן התגלה בחלק העליון של מילוי המתקן לוח ברזל מכופף (מחרשה? איור 8), שקצה אחד שלו מחודד ובקצה האחר יש שני חורים קטנים כנראה לחיבור לידית.
 
קירות. צמוד למתקן מצפון התגלו שני קירות שיוצרים פינה, האחד (W1; כ-0.6 מ' רוחב) בכיוון מזרח–מערב והאחר (W2; כ-0.7 מ' רוחב) בכיוון צפון–דרום. שני הקירות נבנו מאבני כורכר במידות של אגרוף עד ראש, שלוכדו בטין.
 
מחוץ למתקן וצמוד לפינת הקירות מחוץ התגלה מילוי אדמה כתום סטרילי. המתקן והקירות כוסו בהצטברות של אדמה חולית צהבהבה, ובה אשפה רבה בת זמננו.
 
שימושו של המתקן אינו ברור, אך נראה כי הוא היה קשור בעיבוד תוצרת חקלאי. אפשר שהוא שימש בור איגום — המרכיב היחיד שהשתמר מגת. כל הממצאים במתקן הצטברו בו לאחר שהוא יצא משימוש, והם מתוארכים לתקופה הביזנטית (המאות הה'–הו' לסה"נ) פרט לחרס יחיד מהתקופה ההלניסטית.