בחודש אוגוסט 2016 נערכה חפירת בדיקה בפארק אופקים (הרשאה מס' 7775-A; נ"צ 165573-643/577989-8073), בעקבות פגיעה של כלי מכני בשרידים קדומים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון החברה הכלכלית אופקים, נוהלה על ידי א' שמואלי (צילום שטח), בסיוע ח' ממליה (ניהול שטח), מ' בלילה, ש' גל וי' אלעמור (מנהלה), א' האג'יאן ומ' קאהן (מדידות וסרטוט), י"א דלרזון (תכניות), ש' גל (יישומי .G.I.S) וא' פרץ (צילום סטודיו). בחפירה השתתפו בני נוער מהעיר אופקים.
האתר נמצא במישורי הלס שמדרום לעיר אופקים, כחצי קילומטר ממערב לנחל אופקים (איור 1). האתר התגלה במהלך סקר ארכיאולוגי בשטח המיועד לבנייה, וזוהו בו שרידי מבנה (כ-17 × 20 מ', 1 מ' רוחב קירות מרבי), הבנוי מאבני גוויל בינוניות, שהשתמרו לגובה נדבך אחד. בין שרידי המבנה נמצא שבר של פריט אבן, אולי אבן פי באר (רישיון מס' 619/2015-S; מ' אורון, דוח פנימי).
בסביבה זוהו אתרים אחדים לאורך גדת נחל אופקים. כחצי קילומטר דרומה-מזרחה נמצאת חורבת מנוח — אתר יישוב מהתקופה הביזנטית. כקילומטר וחצי צפונה-מזרחה תל מנוח — אתר יישוב מתקופת הברזל. כשלושה קילומטר צפונה חורבת פטיש, המתוארכת לתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה. בשתי חפירות שנערכו בחורבה נחשפו שרידי יישוב מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה (נחליאלי וישראל תשמ"ח; פארן תש"ס). לדעת גזית (1988), ההתיישבות בעת החדשה באזור הנגב המערבי כללה אוכלוסייה ערבית כפרית ואוכלוסייה בדואית. עם פרוץ מלחמת העצמאות, לפני פלישת המצרים, נעזבו כפרים רבים כאשר רוב האוכלוסייה הערבית של האזור עברה לרצועת עזה.
נפתחו שישה וחצי ריבועי חפירה, ונחשפו בהם שרידי יסודות של קירות וקטעים של רצפות ששימשו בית חווה בסוף התקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט הבריטי. בחלק המערבי של החפירה (ריבועים F9–D9/8; איור 2) נחשפו יסודות של קירות (W11 ,W10), העשויים מחלוקי נחל בינוניים שהושתתו על אדמת לס חולית. נראה כי הקיר היה עשוי מלבנים, אך אלה לא השתמרו. קטע מיסודות של קיר נוסף (W13) נחשף ממזרח. אל הקירות ניגשה רצפה עשויה מטין כבוש (L122 ,L120 ,L119 ,L103). ברצפה נחשף חלק מבור (L121 ,L116) שנחפר כנראה כאשר בית החווה עדיין היה בשימוש. בריבוע הדרומי-מערבי (D8) נחשפו אבנים מעורבות בממצא בן זמננו.
בחלק המזרחי של החפירה נחשף חלק מחצר החווה (ריבועים H8 ,G8). רצפת החצר עשויה מטין מהודק (L115 ,L113 ,L109). בחצר נמצא בור אשפה שנחשף בחלקו, ומתארו לא סדור (L114; איור 3). הבור הכיל אפר, חרסים ותרמיל של כדור רובה, כנראה מימי מלחמת העולם הראשונה. כן נחשף חלק ממתקן עשוי מטין מהודק ומאבנים קטנות (W12; איור 4).
שברי כלי החרס שנמצאו בחפירה הם מטיפוס 'כלי עזה האפורים' המתוארכים למאה הי"ט – המחצית הראשונה של המאה הכ' לסה"נ, ובהם קערות פשוטות שלהן שפה מזווה (איור 1:5–3), קדרה שלה שפה פשוטה המעוטרת בצילוע (איור 4:5), פכים שלהם רכס על הצוואר (איור 5:5, 6), קנקנים שלהם צוואר גבוה (איור 7:5–11) ומקטרת שלה קנה ארוך (איור 12:5). כן נמצא כלי כתישה מאבן גיר (איור 6).
בחפירה נחשפו שרידים של בית חווה שנבנה סמוך למקורות המים שבנחל אופקים. המבנה כלל חדרים וחצר פתוחה, ושימש בסוף התקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט הבריטי.
גזית ד' 1988. תולדות האדם בחבל הבשור. בתוך א' ליבנה, עורך. חבל הבשור: סקר נוף ומסלולי טיול. ירושלים. עמ' 85–121.
נחליאלי ד' וישראל י' תשמ"ח. חורבת פטיש – 1987. חדשות ארכיאולוגיות צב:60.
פארן נ' תש"ס. חורבת פטיש. חדשות ארכיאולוגיות 117:111–121.