התקופה הרומית המאוחרת. בחלקה הצפוני של החפירה, מעל מפולות האבן מסוף ימי הבית השני, נחשף הפן המזרחי של קיר תמך, שנבנה בכיוון צפון–דרום (כ-3 מ' גובה; איור 3). בחפירה ממזרח לקיר נחשפו מילויי אדמה, שמעורבים בהם חרסים המתוארכים למן התקופה הרומית הקדומה ועד לתקופה הביזנטית. הקיר נחתם ברחוב מהתקופה הביזנטית.

 
התקופה הביזנטית. נחשפו 4 מ' נוספים של הרחוב המרוצף מהתקופה הביזנטית (כ-2.5 מ' רוחב). הרחוב נבנה בכיוון כללי צפון–דרום מלוחות אבן גיר במגוון מידות (0.3 × 0.3 מ' עד 0.5 × 0.8 מ'); אבני הריצוף שחוקות משימוש. בשני המטרים הצפוניים של שטח החפירה לא התגלו אבני הריצוף של הרחוב, ובמקומן נחשף מפלס אדמה מהודקת, המאוחר כנראה לרחוב מהתקופה הביזנטית ואפשר שהוא חלק מדרך עפר מהתקופה האסלאמית הקדומה. מתחת למפלס האדמה המהודקת נחשפה תשתית הרחוב, הכוללת קיר תמך (W9) ותעלת ניקוז (L298; איור 4) שנבנתה לרוחב הרחוב.
 
התקופה האסלאמית הקדומה. מעל הרחוב המרוצף מהתקופה הביזנטית נחשפה דרך עפר בכיוון צפון–דרום, הכוללת כמה מפלסים של עפר מהודק, המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה. דרך העפר חותמת את הרחוב המרוצף מהתקופה הביזנטית וממשיכה אותו. באמצע שטח החפירה נחשפו לוחות אבן שכיסו תעלת ניקוז (L255) בכיוון מזרח–מערב; נראה כי התעלה חתכה את הרחוב המרוצף מהתקופה הביזנטית לרוחבו (איור 5). מפלסי העפר ניגשים אל ראש לוחות הכיסוי של תעלת הניקוז משני צדיהם. לוחות אבן אלה פורקו מחלקו הצפוני של הרחוב מהתקופה הביזנטית ושימשו לכיסוי התעלה. נראה שתעלה 255 נבנתה יחד עם דרך העפר, ועל כן זמנה התקופה האסלאמית הקדומה. מצדה המערבי נתחמת דרך העפר בקירות נמוכים.
בכל שטח החתך הצפוני של החפירה נחשף קטע מהפן הדרומי של מסד אבן גבוה (W10; כ-3.5 מ' רוחב, כ-6 מ' גובה; איור 6). הוא נבנה מנדבכים של אבנים גדולות וביניהן אבנים קטנות יותר. המסד חותך את דרך העפר ואת הרחוב המרוצף מהתקופה הביזנטית, ועל כן נראה כי זמנו התקופה האסלאמית או מאוחר לה.