בחודשים מאי–יוני 2015 נערכה חפירת בדיקה במטמנת עברון שממזרח לקיבוץ עברון (הרשאה מס' 7414-A; נ"צ 210853/766049), לקראת הרחבתה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון קיבוץ עברון, נוהלה על ידי מ' שמר (צילום) וע' ברזילי, בסיוע י' יעקובי וב' זידאן (מנהלה), מ' קאהן (מדידות, סרטוט ו-GPS), ק' עמית (צילום מעבדה), י' אנזל, א' מטמון וא' כרובי (גאולוגיה), ר' שער וי' אברט (בדיקות פליאומגנטיזם) וצוות פועלים מכפר מנדא. א' ירושביץ חפרה תעלות בדיקה טרם החפירה.
מטמנת עברון נמצאת בגליל המערבי, כ-600 מ' מצפון לנחל בית העמק (איור 1). באתרים פרהיסטוריים שנחשפו בעבר באזור – אתר זינאת, אתר הפרדס ואתר המחצבה – התגלו עצמות בעלי חיים, פריטי צור וכלי אבן, האופייניים לכל שלבי התרבות האשלית מהתקופה הפליאוליתית התחתונה. באתר זינאת התגלה מכלול צור מהתרבות האשלית העליונה (שטקליס תש"י). המחקר באתר הפרדס היה חלקי ביותר, וכלל בעיקר איסוף פריטים מפני השטח על ידי חברי קיבוץ עברון. אתר המחצבה, הידוע והחשוב שבאתרי עברון, נחפר בשנים 1976–1977 ושוב בשנת 1985 (Gilead and Ronen 1977; Chazan 2013). החופרים תיארכו את האתר על בסיס השוואת מכלולי כלי האבן למכלולים אשליים אחרים בסביבה (Gilead and Ronen 1977) ועל פי הרכב המינים במכלול הפאונה (Tchernov et al. 1994). בעקבות בדיקות אלה תוארך אתר המחצבה לפרק הזמן שבין 1,000,000–500,000 שנה לפני זמננו (Ronen 1991; Tchernov et al. 1994). על פי החתך הגיאולוגי באתר המחצבה נקבעה סטרטיגרפיה אזורית, ששולבו בה יתר אתרי עברון בכרונולוגיה יחסית, לפיה הפעילות באתר הפרדס קדומה לאתר זינאת ומאוחרת לאתר המחצבה. על סמך בדיקות רדיומטריות ופליאומגנטיות שנערכו בראשית שנות האלפיים בשדה סמוך לאתר המחצבה, תוארך גילו של האתר ל-1,000,000–800,000 שנה לפני זמננו (Porat and Ronen 2002; Ron et al. 2003).
בשנות התשעים למאה הכ' הוסבה מחצבת עברון לשמש מטמנת פסולת. האתר הפרהיסטורי במחצבה נקבר ומיקומו המדויק אינו ידוע. בחודש אוקטובר 2014 החלה חפירה בכלים מכניים בשטח של כ-40 דונם מצפון למטמנה, במטרה להרחיב אותה. החפירה, שהגיעה לעומק מרבי של 19 מ', לוותה מתחילתה בפיקוח צמוד מטעם רשות העתיקות. בעומק 9–11 מ' מתחת לפני השטח החלו להופיע בתוך אדמת חרסית אדמדמה עצמות בעלי חיים, פריטי צור וכלי אבן, האופייניים לתרבות האשלית. בעקבות זאת, נחפרו במקום תעלות בדיקה באמצעות מחפרון לאיתור מקור הפריטים. בתעלות הבדיקה אותרו ריכוזי ממצא, אך לא זוהה אופק ארכיאולוגי של ממש. החפירה הנוכחית נועדה לבדוק את ריכוזי הממצא הללו במטרה לאתר את השכבה הארכיאולוגית שלה הם שייכים. בחפירה שולב מחקר גיאולוגי להבנת רצף השכבות ותהליכי היווצרות האתר ולתיארוך השכבות במידת האפשר.
נפתחו ארבעה שטחי חפירה (T4–T1; איור 2) במקומות שבהם זוהו בתעלות הבדיקה ריכוזי ממצאים בשכבת אדמת החרסית האדמדמה. בשטח T2 (איור 3) התגלו פריטי צור השייכים לתעשיית נתזים קטנים, שתי אבני יד מצור (איור 4), ספרואידים עשויים מחלוקי גיר (איור 5) ועצמות בעלי חיים (איור 6); פריטים אלה אופייניים לאתרי התרבות האשלית. הופעתם של פריטים אלה אקראית ולא סדירה, ועל כן נראה כי מיקומו המדויק של האתר נותר לא ידוע בשלב זה. תוצאות ראשוניות של המחקר הגאולוגי מלמדות שאתר אשלי זה שכן על גדה של נחל קדום שזרימת המים בו הייתה איטית. המחקר הגיאוארכיאולוגי אמור לתרום לשחזור הסביבה הקדומה של האתר ולמיקום הפריטים ברצף השכבות, כפי שנעשה באתר המחצבה (Prausnitz 1969).
שטקליס מ' תש"י. עברון.
עלון מחלקת העתיקות ב:29–30
.
Chazan M. 2013. Butchering with Small Tools: The Implications of the Evron Quarry Assemblage for the Behavior of Homo Erectus. Antiquity 87:350–367.
Gilead D. and Ronen A. 1977. Acheulian Industries from ‘Evron on the Western Galilee Costal Plain. Eretz-Israel 13:56–86.
Porat N. and Ronen A. 2002. Luminescence and ESR Age Determinations of the Lower Paleolithic Site Evron Quarry, Israel. Advances in ESR Applications 18:123–130.
Prausnitz M. 1969. The Sequence of Early to Middle Paleolithic Flint Industries along the Galilean Littoral. IEJ 19:129–136.
Ron H., Porat N., Ronen A., Tchernov E., and Horwitz L.K. 2003. Magnetostratigraphy of Evron Member — Implications for the Age of the Middle Acheulian site of Evron Quarry. Journal of Human Evolution 44:633–639.
Ronen A. 1991. The Lower Palaeolithic Site Evron-Quarry in Western Galilee, Israel. Sonderveröffentlichungen Geologisches Institut der Universität zu Köln 82:187–212.
Tchernov E., Horwitz L.K., Ronen A. and Lister A. 1994. The Faunal Remains from Evron Quarry in Relation to Other Lower Paleolithic Hominid Sites in the Southern Levant. Quaternary Research 42(3):328–339.