בחודשים נובמבר–דצמבר 2009 נערכה חפירת בדיקה באתר אל-מנטאר אל-אביץ' שבדרום בית שאן (הרשאה מס' 5773-A; נ"צ 246492-749/710583-645), לקראת בניית שכונת מגורים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הבינוי והשיכון, נוהלה על ידי ו' אטרש (צילום), בסיוע י' הראל (ניהול שטח), י' קדוש (עוזרת מחקר), י' יעקובי וי' לבן (מנהלה), י' נמיצ'ניצר וט' מלצן (מדידות וסרטוט), א' שפירו (GPS), ה' רוזנשטיין (מעבדת מתכות) ור' קול (נומיסמטיקה).
נפתחו שני שטחי חפירה (A ו-B; איור 1), המרוחקים כ-250 מ' זה מזה, בגבעה נמוכה. בשטח A (כ-110 מ"ר; איור 2) נתגלו מחצבה מהתקופה הרומית (שכבה III), כבשן סיד מהתקופה הביזנטית (שכבה II) וארבעה קברי שוחה משלהי התקופה הביזנטית (שכבה I). בשטח B (כ-25 מ"ר) לא נתגלו ממצאים עתיקים, פרט לחרסים מהתקופה הביזנטית; מתחת לשכבת אדמה של פני השטח נחשף משטח סלע טרוורטין. להלן יתוארו השרידים משטח A.
האתר זוהה לראשונה בסקר שבו לוקטו על פני השטח חרסים מתקופות הברונזה התיכונה 2, הרומית והביזנטית ותועדו בקרבת מקום שרידי סרקופגים מהתקופה הרומית (
צורי תשכ"ב: 191). בחפירות שנערכו באתר בעבר נתגלו שרידי כפר מתקופת הברונזה התיכונה 2 וסרקופגים מהתקופה הרומית (
אטרש וגולני 2016 [איור 1: 3958-
A]), שרידי חווה חקלאית, בית כנסת שומרוני מהתקופה הביזנטית, מערכת סכרים ותעלות חצובות מהתקופות הרומית והביזנטית (הרשאות מס' 5984-
A-6687,
A-7277 ,
A) וכן שרידי דרך רומית, מאוזולאום ומחצבות מהתקופה הרומית (
אטרש 2010 [איור 1: 4832-
A]).
שכבה III. בחלקים הצפוני והדרומי של השטח התגלתה מחצבה לאבני בנייה מסלע טרוורטין האופייני לאזור (L15 ,L8). בחלקו הדרומי של השטח נחשפה רצועת סלע טרוורטין מפולסת, ובה מדרגת חציבה אחת. במדרגת החציבה ניכרים היטב סימני חציבה של שתי אבנים שנותקו ממקומן (0.4 × 0.7 × 0.9–1.3 מ'; איור 3). גם בחלקו הצפוני של השטח נחשפה רצועת סלע טרוורטין מפולסת, ובה מדרגת חציבה אחת. במחצבה לא התגלה ממצא מתארך, אך על סמך השוואה למחצבה שנתגלתה בחלקו הדרומי של האתר (אטרש 2010) ועל סמך ניתוח שכבות הבנייה באתר היא מתוארכת לתקופה הרומית.
שכבה II. התגלה כבשן סיד עגול (3.1 מ' קוטר, 2.4 מ' עומק; איור 4) שנחצב בסלע טרוורטין. צמוד לדופן הסלע של הכבשן נבנה קיר הקפי (W9). חלקו החיצוני של קיר 9, הפונה אל פנים הכבשן, נבנה מלבנים ואבני גיר בינוניות וקטנות, שסותתו גס בצד הפונה אל פנים הכבשן, ואילו חלקו הפנימי של קיר 9, הצמוד לסלע, נבנה מאבני גוויל קטנות ושברי לבנים שלוכדו בחומר מליטה בצבע כתום-ורדרד. חלקו התחתון, החיצוני, של קיר 9 דופן בשכבה דקה של לבנים; על שכבת הלבנים התגלו שרידי טיח בצבע אפור בהיר נוטה ללבן, המכיל גריסי חרסים. מסביב לקיר 9, על הסלע שעל פני השטח, נבנה קיר הקפי רחב (W4; רוחב מרבי 1.5 מ'). אל קיר 4 נסמכות מחוץ שלוש אומנות (W14 ,W11 ,W3). קיר 4 ושלוש האומנות נבנו בבנייה יבשה מאבני גוויל גדולות מגיר, מטרוורטין ומבזלת, וביניהן אדמה שמעורבות בה אבני גיר וטרוורטין; הם נשתמרו לגובה נדבך אחד. בקרקעית הכבשן, צמוד לקיר 9, נחצבה בסלע מדרגה (W26; רוחב 0.34–0.49 מ', גובה 0.15–0.25 מ'; איור 5); היא משמשת יסוד לקיר 9. קרקעית הכבשן (L27) טויחה יחד עם המדרגה החצובה 26 בטיח בצבע אפור בהיר ובו גריסי חרסים בצבעים כתום וצהוב. על קרקעית הכבשן נתגלתה שכבה דקה של אפר שרפה (L25; עובי 2–3 ס"מ). מעל שכבת האפר התגלו הצטברות של אדמה אפורה תחוחה (L24) ומעליה מפולות של אבני בנייה מבזלת, אבני גוויל קטנות ולבנים בצבעים חום-אפור וחום-צלהב שעליהן שרידי טיח (L10; איור 6); רבות מהלבנים שהתגלו במפולות דמויות טרפז. נראה שהמפולות הן תוצאה של התמוטטות חלקו העליון של הכבשן. בשכבות המפולת נמצאו מעט חרסים ושברי זכוכית מהתקופה הביזנטית.
שכבה I. נתגלו ארבעה קברי שוחה, מהם שלושה (T3–T1) מעל קירות הכבשן והרביעי (T4) בצפונו של החתך המערבי של החפירה. הם לא נחפרו. הקברים, כמו גם חלקו העליון של הכבשן, היו מכוסים באדמה אפורה תחוחה ובה גושי טרוורטין (L6 ,L1). באדמה זו התגלו מעט שברים של כלי חרס וכלי זכוכית משלהי התקופה הביזנטית ומטבע מהמחצית השנייה של המאה הד' לסה"נ (ר"ע 142080). נראה כי לאחר שכבשן הסיד יצא מכלל שימוש בשלהי התקופה הביזנטית פורק חלקו העליון והשטח הוסב לשמש לקבורה.
צורי נ' תשכ"ב. סקר ארכיאולוגי בעמק בית שאן. בתוך בקעת בית-שאן: הכינוס הארצי השבעה-עשר לידיעת הארץ. ירושלים.עמ' 135–198.