בחודש אוקטובר 2015 נערכה חפירת בדיקה כ-900 מ' מדרום-מזרח למושב נבטים (הרשאה מס' 7523-A; נ"צ 190671-758/569703-54; איור 1), בעקבות חשיפת אתר קדום בבדיקות מקדימות לקראת סלילת כביש 6. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת כביש חוצה ישראל, נוהלה על ידי פ' קוברין, בסיוע א"מ פרץ (בדיקות מקדימות), י' אלעמור (מנהלה), מ' קונין וא' האג'יאן (מדידות וסרטוט), א' פרץ (צילום שטח), נ' זאק (תכניות) וא' לידסקי-רזיקוב (ציור כלי חרס).
האתר נמצא כ-10 ק"מ מזרחה לבאר שבע, עיר משגשגת בתקופה ביזנטית. בעבר נחפרו באזור שרידי מבנים חקלאיים מהתקופה הביזנטית: בתל שבע (חימי 2008) ובכביש הכניסה ליישוב שגב שלום (ניקולוסקי 2007). כ-100 מ' מזרחה זוהו שרידי בנייה, כנראה חווה ביזנטית, שלא נחפרו.
נחשפו שרידים של מכלול חקלאי המתוארכים לשני שלבים בתקופה הביזנטית: שלב קדום ובו שרידים של מדרגת עיבוד חקלאית ושרידי בנייה דלים; ושלב מאוחר, שביטל את השרידים מהשלב הקדום, ובו הוקם מבנה, שכמעט ולא השתמר.כן תועדו שני בורות מים עתיקים.
השלב הקדום. בתקופה הביזנטית נערכו במקום עבודות עפר במטרה לייצר מדרגה כנגד השיפוע הטופוגרפי (L105; איורים 2, 3). מול המדרגה נבנה קיר תמך (W4; אורך 6.5 מ', רוחב כ-0.6 מ'; איור 4) בכיוון מזרח–מערב, בנוי מאבני שדה ומחלוקי נחל קטנים ובינוניים, שהשתמר לגובה של 10 נדבכים. הפן הדרומי של הקיר, שנבנה כנגד המדרגה הטופוגרפית, השתמר היטב, שלא כמו הפן הצפוני שהיה חשוף. מצפון לקיר התמך נתגלתה מפולת של אבנים שהתמוטטו מהקיר. כ-1.5 מ' ממערב לקיר התמך נמצאו שרידים דלים של קירות (W9 ,W8 ,W5; איור 5); ייתכן שרידי מבנה.
השלב המאוחר. נבנה מבנה שביטל את השלב הקדום; השתמרותו דלה מאוד והוא תחום בשלושה קירות (W3–W1; איור 6), ששרדו מהם רק יסודות. הקיר המערבי לא השתמר. קירות המבנה בנויים מאבני שדה ומחלוקי נחל בינוניים (איור 6). קירות 1 ו-2 בנויים מעל הקצה המערבי של קיר קדום (W4; איור 7). נראה שקיר 3 המשיך מזרחה, וייתכן אם כן שלמבנה היה מרחב נוסף במזרח. לא השתמרו רצפות.
ממצא כלי חרס. נמצאו מעט חרסים, בעיקר שברי גוף של קנקני שק, ורק ארבעה חרסים אינדיקטיביים המתוארכים לתקופה הביזנטית: סיר בישול (איור 1:8) ופך בישול (איור 2:8), שנמצאו במילוי של השלב הקדום, מצפון לקיר התמך, ושני שברים של קנקני שק (איור 3:8, 4), שנמצאו על פני השטח.
בורות מים. תועדו שני בורות מים מדופנים באבן. בור אחד (L119; כ-3 מ' קוטר; איור 9) נמצא 25 מ' צפונה-מערבה לשטח החפירה. חלקו המערבי של הבור התמוטט בחלקו. לבור צמוד ממזרח מתקן שיקוע להפרדת פסולת ממים שזרמו אל תוך הבור. מתקנים מסוג זה מאפיינים מערכות של אגירת מים באתרים בצפון הנגב (
Ustinova and Nahshoni 1994) ובצפון-מערב הנגב (
פארן תש"ס;
ניקולסקי 2010;
נחשוני וסרי תשע"ד) בתקופה הביזנטית. הבור השני (L120; איור 10) נמצא כ-600 מ' דרומה לשטח החפירה ובחלקו המזרחי תעלת ניקוז.
נחשוני פ' וסרי ג' תשע"ד. מנזר מהתקופה הביזנטית ושרידי יישוב מהתקופה האסלאמית בחורבת מעון. עתיקות 13:78*–62*.
פארן נ"ש תש"ס. חורבת פטיש. חדשות ארכיאולוגיות 117:111–122.
Ustinova Y. and Nahshoni P. 1994. Salvage Excavations in Ramot Nof, Be̕er Sheva῾. ‘Atiqot 25:157–177.