מבנה קדום

בשכבה 3 הקדומה התגלו שלושה קירות (W8 — אורך 4.2 מ', רוחב 0.5 מ', גובה 0.3 מ'; W12  — אורך 2.1 מ', רוחב 0.4 מ'; W13 — אורך 2.4 מ' אורך; איור 3). כן נתגלה, כ-5 מ' ממזרח לקיר 12, קטע של רצפת פסיפס (לא צויר). הקירות נבנו בחלקם על הסלע ובחלקם על מילוי של אדמה מעורבת באבנים קטנות. קיר 13 נבנה מאבני גזית. רצפת הפסיפס עשויה מאבנים לבנות וגסות (כ-30 אבנים לדצימטר מרובע). בחתך בדיקה שנערך מדרום לקיר 8 (L113; כ-1.5 × 2.5 מ', 0.3 מ' עומק) לא נמצאו מפלסי רצפה קדומים עד סלע האם. שרידי הבנייה משכבה זו דלים ואינם מאפשרים לשחזר את תכנית המבנה. תיארוכה של השכבה אינו ידוע מאחר שלא התגלו ממצאים שאפשר היה לשייך אליה בוודאות.
 
מבנה ציבור
בשכבה 2 נחשפו שרידי מבנה (איור 4), וזוהו בהם שלושה שלבי בנייה (א'–ג').
 
שלב א'. בשלב הקדום ביותר נבנה מבנה מלבני (8.1 × 16.2 מ') בכיוון דרום-מזרח–צפון-מערב. למבנה קירות אורך רחבים (W2 ,W1; רוחב 1.2 מ') וקירות רוחב צרים (W6 ,W3; רוחב 0.7 מ'), שנבנו משני פנים של אבני גוויל גדולות מהוקצעות בחלקן (0.8–1.3 מ' אורך) וביניהם ליבה של אבני גוויל בינוניות וקטנות ועפר. הקירות השתמרו לגובה של 3–6 נדבכים (0.8–1.8 מ'). כיוון הקירות של המבנה שונה מעט מזה של הקירות בשכבה 3. במבנה נחשפה רצפת עפר מהודק (L109), ששולבו בה ראשי קירות 8 ו-12 משכבה 3. במרכז קיר 2 נחשף פתח המבנה (1 מ' רוחב), ובו סף שנבנה מאבנים קטנות משולבות בטיח (בניית דבש [Debesh]). קיר 1 נבנה בחלקו המזרחי על קיר 13 משכבה 3 ששימש לו יסוד. רוחבם הניכר של שני קירות האורך של המבנה מלמד אולי שהם נשאו תקרה של קמרון חבית, שנשאה קומה נוספת. במפולת מעל מפלס הרצפה התגלו אבני פסיפס רבות, בעיקר לבנות, המחזקות את האפשרות שבמבנה הייתה קומה שנייה.
 
שלב ב'. ברבע המזרחי של המבנה נבנה קיר (W10; כ-0.9 מ' רוחב), שחילק את המבנה לחדר מערבי גדול (1; 5.6 × 10.9 מ') ולחדר מזרחי קטן (3; 2.9 × 5.6 מ'; איור 5). הקיר נבנה על רצפת העפר המהודק משלב א', ובמרכזו נקבע פתח (0.8 מ' רוחב) שחיבר בין החדרים. קיר 10 שקע בחלקו המרכזי, ועל כן נראה כי הוא נבנה ללא יסודות. בחדר 3 הוגבהה הרצפה בהנחת שכבה של עפר מהודק שעליה הונחה שכבת סיד כתוש ומהודק (L122; כ-3 ס"מ עובי). לאורך קיר 1, בין קיר 3 לקיר 10, נבנה ספסל מאבני גוויל (L121; כ-0.8 מ' רוחב, 0.3 מ' גובה). הספסל מגיע רק עד קיר 10 ולא ממשיך מעבר לו ועל כן נראה כי הוא בן-זמנו של קיר 10 או מאוחר לו.
 
שלב ג'. צמוד לקיר המזרחי של המבנה (W6) נבנה חדר נוסף (4; 6.2 × 7.2–7.8 מ'; איור 6) דמוי טרפז. קירות החדר (W9 ,W7 ו-W11; רוחב 0.6–0.7 מ', גובה 0.4–0.9 מ') נבנו מאבני גוויל בינוניות וקטנות. בנייתם של קירות אלה פשוטה ודלה בהשוואה לבנייה של קירות המבנה מהשלבים הקדומים. בשני צדי החדר נחשפה רצפה (L107) עשויה מעפר מהודק; נראה שמרכז החדר נהרס בזמננו מכלי מכני. בקיר 11 נקבע פתח (כ-0.8 מ' רוחב), שנבנה מסף של אבן אחת מסותתת ושתי מזוזות שקועות, מהן שרדה רק המזוזה המערבית. באמצע קירות 6 ו-7 נבנו שתי אומנות, המרוחקות 5.2 מ' זו מזו (W15 — כ-0.6 × 0.8 מ', 0.9 מ' גובה;W16  — כ-0.6 × 0.9 מ', 0.2 מ' גובה). נראה כי הן נשאו, יחד עם אומנה מרכזית שלא השתמרה, קשת או שתי קשתות לתמיכת התקרה. בפינה הצפונית-מערבית של החדר נבנה משטח מוגבה (L114; כ-0.3 מ' גובה) משורה אחת של אבני גוויל בינוניות (W14) שתחמה מילוי עפר. נראה שמשטח זה נבנה בשל שיפוע טבעי של הסלע במקום.
 
במבנה הציבור משכבה 2, על כל שלביו, התגלו שברים של כלי חרס משלהי התקופה הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ), בהם קערות ששפתן מתכנסת (איור 1:7–3), קדרות שלהן שפה מעובה ועיטור סרוק מתחתיה (איור 4:7), סירי בישול שלהם שפה מפושקת וידיות מהשפה לכתף (איור 5:7, 6), קנקני עזה (איור 7:7), קנקני שק (איור 8:7, 9) ופכים שלהם בסיס טבעת (איור 10:7).
 
גדרת צאן
על שרידי מבנה הציבור משכבה 2 נבנתה בשכבה 1, המאוחרת ביותר, גדרת צאן סגלגלה (כ-8 × 11 מ'; לא בתכנית). שנבנתה באבנים מהמבנה והשתמשה בחלק מקירותיו. הגדרה נבנתה על חלקו המרכזי של המבנה והמשיכה צפונה מחוצה לו. במהלך פירוק הגדרה נמצאו מעט שברים של כלי עזה שחורים. עוד נמצאה בתוך הגדרה פסולת בת-זמננו. הממצאים מתארכים את הגדרה לתקופה העות'מאנית המאוחרת ולימי המנדט הבריטי (המאות הי"ט–הכ' לסה"נ).
 
מקווה וחציבות
צמוד למבנה ממערב התגלה מקווה טהרה מלבני חצוב בסלע קִרטון רך (כ-4.5 × 5.0 מ', 3.3 מ' עומק; איורים 8, 9). המקווה טויח בחמש או שש שכבות של טיח הידראולי. בדופנות המקווה התגלו בזמן החציבה סדקים טבעיים שמולאו באבנים וטיח ולאחר מכן כוסו בעת טיוח המקווה. בחציבת המקווה ניצלו החוצבים את שכבת סלע הנארי הקשה שמעל סלע הקִרטון הרך לתקרה, אולם בחלוף השנים התמוטטה תקרה זו ושבריה נמצאו במפולות בתוך המקווה. אל המקווה ירד מדרום-מזרח גרם מדרגות (L129; רוחב 1.1 מ'). חלקו העליון נבנה באבנים וחלקו התחתון נחצב בסלע והיו בו לפחות תשע מדרגות, מהן השתמרו החמש העליונות — הארבע העליונות בנויות ותחתונה חצובה — וכן המדרגה התחתונה ביותר שהייתה חצובה. משני צדי המדרגות התחתונות החצובות השתפל הסלע במדורג, כך שנוצרו שלושה ספסלים זה מעל זה (0.5–0.9 מ' רוחב, 0.4–0.5 מ' גובה). הספסל התחתון המשיך גם לצד הדרומי-מערבי של המקווה. הספסלים טויחו אף הם בטיח הידראולי. בתחתית המקווה התגלה אגן טבילה מלבני (L120; כ-1.7 × 4.3 מ'), שבצדו הצפוני-מזרחי נחצב שקע (L126; עומק 0.3 מ'), ששימש כנראה לשיקוע סחף שהצטבר במקווה. פני הסלע מעל המקווה, מצפון לו, הוחלקו בשיפוע קל לדרום (L130), כנראה להטיית מי גשם אל המקווה. על פני הסלע מעל אגן הטבילה התגלה פתח לכניסת מי הגשם.
במקווה התגלו הצטברות של אדמה מעורבת בשברי כלי חרס (כ-1.5 מ' עובי) ומעליה גושי סלע שהתמוטטו מהתקרה. שברי כלי החרס מתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ), ובהם שברים של קערות ממורקות אדום שלהן רכס מתחת לשפה (איור 1:10), קערות ששפתן מעובה (איור 2:10, 3), קדרות ששפתן מעובה ומתכנסת(איור 4:10), קדרה שלה שפה מעובה משתפלת החוצה (איור 5:10), קדרות בישול ששפתן חתוכה ולהן ידיות אופקיות (איור 6:10), סירי בישול שלהם שפה מפושקת וידיות מהשפה לכתף (איור 7:10), פכי בישול (איור 8:10), קנקני עזה (איור 9:10, 10) וקנקני שק (איור 11:10). הממצא הקרמי שהתגלה בהצטברות במקווה מאוחר לזמן פעילותו של המקווה, ונראה לפיכך שהמקום שימש בור פסולת.
כ-5 מ' מדרום למקווה התגלו שתי חציבות רבועות דומות במידותיהן במדרגת סלע (L125 ,L124; כ-1.5 × 1.9 מ', כ-1 מ' עומק); בין החציבות נותרה מחיצת סלע (0.6 מ' רוחב). חציבה 124 המערבית נתחמה מדרום בכמה אבנים. שימוש החציבות אינו ברור.
 
זמנו של הממצא שהתגלה בהצטברות בתוך המקווה — שלהי התקופה הביזנטית — מאוחר כנראה לשימוש במקווה. בשל הדמיון בממצא שבהצטברות במקווה לממצא במבנה הציבור יש לשער כי המקווה שימש בור אשפה בזמן שמבנה הציבור היה בשימוש. אפשר שהמקווה הוא בן זמנו של המבנה הקדום שהתגלה מתחת למבנה הציבור. על סמך גודלו של המקווה ואיכות בנייתו נראה כי הוא היה מקווה ציבורי (רייך תש"ן). שרידי המבנה הקדום, הכוללים קיר בנוי גזית וקטע מרצפת פסיפס, מלמדים כי אף הוא היה כנראה מבנה ציבור. קרבתו של מבנה זה למקווה ציבור מלמדת אולי כי המבנה הקדום שימש בית כנסת. מבנה הציבור מהתקופה הביזנטית לעומת זאת לא שימש כנראה בית כנסת, מפני שהוא אינו פונה למזרח ואינו בן זמנו של המקווה שבקרבתו.