שטחA  (איורים 2, 3).נחשף מתקן מיצוי חצוב בסלע, ובו משטח כתישה (0.5 × 0.7 מ') המחובר בקצהו הדרומי-מזרחי בתעלה צרה אל ספלול חצוב (0.35 מ' קוטר). ממערב למתקן נמצאו ספלולים (0.1 מ' קוטר).


שטח
B (איורים 4, 5). נחשף משחק גומות חצוב בן שתי שורות, בכל שורה שבע גומות (5 × 5 ס"מ). מדרום ומצפון לגומות נמצאו שני ספלולים (0.2 × 0.2 מ'), וכמטר אחד צפונה נחשף ספלול נוסף (0.25 × 0.25 מ').

שטח
C. נחפרו שרידי מערה שנהרסה כליל בעת הכשרת השטח, ושרד ממנה החלק המערבי (2 מ' אורך, 2 מ' עומק, 0.7 מ' גובה מהתקרה; איורים 6, 7). בתוך המערה נחפרה אדמת סחף שהכילה שברים של שתי קערות (איור 1:8, 3) ושני פכים (איור 5:8, 6) המתוארכים למאות הב'–הג' לסה"נ. צמוד למערה ממזרח נחשפו חציבות ישרות בסלע, ששימשו ככל הנראה להפקת אבני בנייה.

שטח
D. נחשפה גת שבה משטח דריכה חצוב (1.5 × 2.0 מ') משופע מזרחה ומוביל אל בור איגום (1.5 × 2.0 מ', 1 מ' עומק; איורים 9, 10). בתוך בור האיגום נמצאו שברי קערה (איור 2:8) וקנקן (איור 7:8) המתוארכים למאות הב'–הג' לסה"נ.
כ-7 מ' ממזרח לבור האיגום נחשף מתקן לכתישת זיתים שבו ים וממל. במרכז אבן הים (1.7 מ' קוטר) חציבה עגולה (0.8 מ' קוטר), ומסביבה תעלה חצובה (0.4–0.6 מ' רוחב) ששימשה כנראה מסלול תנועה לבעל החיים, בדרך כלל חמור, שאליו נרתמה הקורה שהותקנה בציר של הממל, אבן הריסוק. תנועת החמור במסלול סובבה את הממל וכתשה את הזיתים שעל אבן הים (איורים 11, 12). בתוך התעלה החצובה, מסביב לאבן הים, נמצאו שברים רבים של כלי חרס ובהם קערה (איור 4:8) ושני קנקנים (איורים 8:8, 9) המתוארכים למאות הב'–ג' לסה"נ.
כ-8 מ' מצפון לאבן הים נחשף סלע מוחלק ומשופע מזרחה, ככל הנראה לכיוון בור איגום שלא נחפר מטעמי נגישות. במרכז משטח הסלע המוחלק נמצאה חציבה מלבנית (כ-0.3 × 0.5 מ'; איורים 13, 14) שתפקידה אינו ברור, אולי שימשה בסיס לבורג סחיטה.
 
המתקנים שנחשפו הם עדות לפעילות חקלאית במשך תקופות ארוכות, אך אין אפשרות לתארכם. חרסי השדה מעידים על פעילות של דישון הקרקע בתקופה הרומית (המאות הב'–הג' לסה"נ), אך אין זיקה מובהקת בינם לבין המתקנים שנחפרו.