בריבוע המערבי של החפירה התגלו שרידי רצפת טיח (L111; איור 3), שבחפירתה התגלה מתחתיה שבר קנקן מטיפוס זיר המתוארך לתקופות העבאסית והפאטימית (איור 3:4). רצפת הטיח ניגשת אל בסיס של עמוד שיש (איור 5), המונח על סטילובט מאבן גזית. לאחר שרצפת טיח 111 יצאה משימוש היא כוסתה במילוי, המורכב מאבני גוויל קטנות ואדמה, שעליו הונחה רצפת טיח חדשה (L110). בחפירת המילוי מתחת לרצפה 110 התגלה שבר של קדרה (איור 1:4) המתוארכת לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הז'–הי"א לסה"נ). לאחר שרצפה 110 יצאה משימוש הונח מעליה מילוי אדמה (L108), ובחפירתו התגלו שברי טיח מכויר צבוע באדום, שכיסה כנראה את קירות המבנה שעמד במקום, ושבר כלי זכוכית המתוארך לתקופה האומיית.

בפינה הדרומית-מערבית של הריבוע נחשפו שרידים של שני קירות (W114 ,W113; איור 6); קיר 114 ניגש אל קיר 113. הקירות נבנו משני פנים של אבנים שסותתו גס וביניהם ליבה של אבני גוויל קטנות. קיר 113 השתמר לגובה שלושה נדבכים, וקיר 114 השתמר לגובה שני נדבכים. קיר 113 נשדד בחלקו המזרחי של הריבוע; הוא נמשך למערב אל מחוץ לשטח החפירה. קיר 113 חתך את רצפת טיח 110 ועל כן הוא מאוחר לה. רובו של קיר 114 נמצא מחוץ לשטח החפירה. אל קיר 113 ניגשת מצפון רצפת טיח (L102), ממנה השתמר חלק קטן בלבד. רצפה 102 עשויה משכבה דקה של טיח לבן, המונחת על תשתית של אבני גוויל קטנות ואדמה בצבע אפור. בחפירת רצפה 102 נמצא מטבע ברונזה שלא זוהה.
 
בריבוע המזרחי של החפירה נחשפו חמישה שלבי בנייה (1–5), ובהם קיר (W115) וקטעים מחמש רצפות טיח (L112 ,L109 ,L107 ,L105 ,L104,; ר' איור 2: חתך 1-1), המונחות זו מעל זו וביניהן מילויי עפר. לשלב 5, הקדום ביותר, יוחסו קיר 115, הבולט מן החתך הדרומי של החפירה, ורצפת טיח 112 הניגשת אליו מצפון (איור 7). קיר 115 נבנה מאבנים מסותתות גס והשתמר לגובה שלושה נדבכים. רצפה 112 נבנתה על תשתית של אבני גוויל קטנות מסודרות היטב, שכוסו בטיח באיכות גבוהה בגוון ורוד (כ-5 ס"מ עובי). על רצפה 112 נמצאה כותרת קורינתית הפוכה, ששימשה כנראה בסיס לעמוד שלא השתמר (איור 8). בשלב 4 כוסתה רצפה 112 באדמת חמרה מהודקת, שעליה הונח מילוי של אדמה חומה (כ-0.3 מ' עובי) ומעליו נבנתה רצפת טיח 109, הניגשת מצפון אל הנדבך העליון שהשתמר מקיר 115. בחפירת המילוי שמתחת לרצפה 109 התגלו כלי זכוכית מהתקופה העבאסית, ובהם צלחת זכוכית ששפתה מופשלת ורחבה, כמוה נמצאו בחפירות אחרות ברמלה (וינטר 2013, איור 1:38–3), והן דומות לכלים שנמשו מהספינה הטרופה בסרצ'ה לימני שלחופי תורכיה, וכלי חרס שהמאוחרים שבהם מתוארכים לתקופה הפאטימית. לשלבים 3–1 יוחסו בהתאמה רצפות טיח 107, 105 ו-104, שאיכותן ירודה. במילוי האדמה (L106) שמתחת לרצפה 105 התגלו שברי כלי זכוכית, שהמאוחרים בהם מתוארכים לתקופה הפאטימית, ובהם שברי בקבוק ששפתו מעובה ועשויה ברישול ובסיס מעובה של בקבוק. במילוי האדמה שמתחת לרצפה 104 התגלתה שפה של קערת זכוכית פשוטה המתוארכת לתקופות העבאסית והפאטימית. על סמך הממצאים יש לתארך את חמשת שלבי הבנייה שהתגלו בריבוע לתקופות העבאסית והפאטימית. סמוך לפני השטח התגלתה תשתית עשויה מאבני גוויל (L103) של רצפה שלא השתמרה.
 
על פני השטח בשני ריבועי החפירה (L101 ,L100) התגלו רעפי מרסיי מן התקופה העות'מאנית ושברי כלי חרס, ובהם מחבת (איור 2:4) ושני קנקנים (איור 4:4, 5) מהתקופה הפאטימית ופך (איור 6:4) מהתקופות העבאסית והפאטימית. כן, התגלו על פני השטח בכמה מקומות בריבועי החפירה שברים קטנים של טיח מכויר ועליו סימני צבע אדום.
 
בחפירה נחשפו שרידי מבנה מהתקופות העבאסית והפאטימית, ובהם שברי טיח מכויר צבוע באדום, בסיס עמוד שיש וכותרת קורינתית, המלמדים כי היה זה כנראה בית אמידים. הכותרת הקורינתית שנחשפה בחפירה מצטרפת לשתי כותרות קורינתיות אחרות שהתגלו ברחוב דוד מרכוס, האחת במהלך פיקוח על עבודות תשתית במרחק של כ-80 מ' מהחפירה והשנייה בחפירה במרחק כ-100 מ' ממערב לשטח החפירה. אפשר שכותרות קורינתיות אלה נשדדו ממבנים בעיר לוד. נראה אם כן כי בחלק מבתי המגורים באזור זה של רמלה התגוררה אוכלוסייה אמידה (Toueg 2007). מקורו של בסיס עמוד השיש שהתגלה בחפירה אינו ידוע, אך אפשר שבניגוד לכותרות מקורו בתעשיית שיש שהתקיימה ברמלה בתקופות העבאסית והפאטימית, כפי שמעיד נאצר ח'סרו, חוקר וסופר פרסי מהמאה הי"א לסה"נ (טל 83:2014).