שטח A. נחשפו צמד בורות איסוף (A2 ,A1; איורים 2, 3), שנחצבו בסלע בציר דרום-מזרח–צפון-מערב. הם הופרדו במחיצת סלע צרה. שני הבורות זהים, פרט לכך שבור A1 מעט יותר גדול. בשני הבורות התגלתה רצפת פסיפס תעשייתי לבן שהשתמרה היטב (L106 ,L103; איור 4). תשתית הרצפה (L105) נחשפה בבור A1 בכמה מקומות שבהם לא השתמרה רצפת הפסיפס; היא נבנתה משכבת טיח שהונחה על משטח של אבנים קטנות. בפינה המזרחית של שני הבורות נחשפה גומה לאיסוף פסולת, שרוצפה אף היא בפסיפס תעשייתי לבן. על דופנות הבורות התגלו כמה שכבות טיח, שחלקן כיסה את קצה רצפות הפסיפס (איור 5). בדופן המזרחית של בור A2, צמוד לפינה הצפונית, נחשפה גומחה מטויחת שמתארה משולש (איור 6); אפשר שהיא שימשה מדרך להקלה בירידה אל הבור ובעליה ממנו. בשני הבורות נמצאו הצטברות של אדמה חומה ומפולות של אבני שדה ואבני בנייה מהוקצעות (איור 7), ומעורבים בהן חרסים שזמנם למן תקופת הברזל 2 ועד לתקופה העות'מאנית (לא צוירו). נראה כי בורות האיסוף היו חלק מגת חצובה שיתר מרכיביה לא השתמרו.

 
שטח B. בחלקו הצפוני של השטח נחשפה מחצבה לאבני בנייה מגיר קשה (L200; איור 8), ובה סימני חציבה של אבנים ותעלות ניתוק (איור 9). מעל שטח המחצבה התגלתה הצטברות דקה של אדמה, שמעורבים בה שברי כלי חרס שזמנם למן תקופת הברזל 2 ועד לתקופה העות'מאנית (הם לא צוירו). בצפון-מזרח המחצבה נחשף ספלול קטן (L201).
סמוך למחצבה מדרום-מערב נחשפה מערת קבורה חצובה גדולה שתקרתה נפרצה (איורים 10, 11), כנראה לפני הכשרת השטח לבנייה בימי הכפר הערבי או במהלך בניית משרד החוץ. מתארה של המערה אינו סדור, והיא כוללת עשרה כוכי קבורה (1–10; 0.5 × 2.0 מ' בממוצע, 0.8 מ' גובה ממוצע). כוכים 5–9 נחצבו בצד המערבי של המערה (איורים 12, 13) ואילו כוכים 1–4 ו-10 נחצבו בצד המזרחי שלה (איור 14). הכוכים התגלו מלאים בעפר, פסולת חציבה ואשפה בת זמננו ולא נמצאו בהם ממצאים. כל הכוכים פרט לכוכים 5 ו-9 נחפרו במלואם (איור 15). פתחי הכוכים מלבניים וחציבתם פשוטה, ללא מגרעות. בקצהו של כוך 5 נחצב פתח נוסף (איור 16), המוליך אל חלל חצוב שנמצא מלא באדמת סחף (הוא לא נחפר בשל בעיות בטיחות). בכוכים 1, 3 ו-8 נחצבו גומחות צרות, שהרחיבו את תאי הקבורה (איורים 17, 18). נראה שגומחות אלה הן כוכי ליקוט (קלונר וזיסו תשס"ג:30), שנועדו להנחת עצמות במאסף או בגלוסקמה; על פי קלונר וזיסו כוכי ליקוט אלה היו נפוצים בעיקר במאות הב'–הא' לפסה"נ אך נמצאו גם במערות מהמאה הא' לסה"נ. בצד הדרומי של המערה, סמוך לפתח, נחצב בור, ששימש כנראה בור עמידה (L220; איור 19). פתח המערה נחצב בדופנה הדרומית (איור 20). הפתח מלבני וסביבו סותתה מסגרת שקועה, ובה דירוג משולש (קלונר וזיסו תשס"ג:17, איור 1:8ב). על-פי המסגרת אפשר לשער כי בעבר הפתח היה חתום בלוח אבן. בחזית הפתח נחצבה חצר, שממנה השתמרו הדופנות הצפונית והמערבית וחלק מרצפת הסלע שפולסה (איור 21).בשלב שימוש מאוחר במערה נערכו בחלקה המרכזי כמה שינויים. פתח המערה הורחב והוגבה והמשקוף הוסר. במרכז המערה נחצבו חלקים מקרקעית הסלע, ואפשר שזהו מקור פסולת החציבה שהתגלתה בכוכי הקבורה. כן נחצב בשלב זה במרכז המערה בור דמוי פעמון (L218; איור 22), שטויח בטיח צהבהב (הוא נחפר באופן חלקי). אל ראש הבור מוליכה מדרום תעלה קטנה שמתארה משולש (L219). במרכז המערה ובבור 218 התגלו הצטברויות של עפר ופסולת בת זמננו, ובהן מעורבים חרסים למן תקופת הברזל 2 ועד לימינו (הם לא צוירו). במערה לא התגלה ממצא המתארך את זמן חציבתה או את משך השימוש בה. על סמך תכנית המערה (קלונר וזיסו תשס"ג:27–32) והשוואה למערות דומות שנחפרו בעבר באתר נראה שהמערה נחצבה בתקופה הרומית הקדומה.
 
צמד בורות האיסוף שהתגלו בשטח A היו כנראה חלק מגת מורכבת שכללה אולי יותר ממשטח דריכה אחד. שכבות הטיח על דופנות הבורות מלמדות שהם היו בשימוש לאורך זמן ארוך. על סמך רצפות הפסיפס בבורות נראה כי ראשית השימוש בהם בסופה של התקופה הרומית או בתקופה הביזנטית. המחצבה שהתגלתה בשטח B היא חלק מפעילות חציבה נרחבת שעדויות לה התגלו גם בחפירות קודמות באתר. מערת הקבורה הסמוכה למחצבה אופיינית לימי הבית השני, והיא חלק מהנקרופוליס של היישוב בן תקופה זו ששכן בשלוחה. נראה כי במערה נעשה שימוש גם בתקופות מאוחרות יותר. יש עדויות רבות לקרבה של מחצבות אבן למערות קבורה בימי הבית השני (קלונר וזיסו תשס"ג:3–4). לא נתגלו סימני חציבה של אבני בנייה מעל המערה ובשוליה ועל כן אפשר להניח כי חוצבי האבנים הכירו את מערת הקבורה או לחילופין חוצבי המערה הכירו את המחצבה. אמנם לא נמצאו ממצאים מתארכים במחצבה אך אפשר להניח כי היא פעלה בימי הבית השני ושירתה את היישוב הסמוך.