מפלס חיים (F1; איור 1). בחלקו הצפוני של השטח נחשף מפלס חיים (L103), ובו מעט חרסים המתוארכים לתקופה הכלקוליתית המאוחרת, עצמות ופסולת ייצור מתעשיית מתכת. חלק מהמפלס נחפר (L104; כ-0.3 מ' עומק) ונחשפה אדמת חמרה שבה משקעי חרסית ומתחתיה חול צהוב ללא ממצאים.

 

מתקן (F3). נחשף מתקן עגול שהשתמר היטב (W101; קוטר חיצוני 2.1 מ', קוטר פנימי 1.2 מ', מעל 3 מ' עומק; איורים 2–4), הבנוי מאבני שדה בינוניות. הפן החיצוני של המתקן נבנה מאבנים לא מהוקצעות ואינו סדור, ואילו הפן הפנימי נבנה מאבנים מהוקצעות למחצה ומאורגן יותר. בחלקו הדרומי של המתקן נחפר חתך בדיקה (L106; כ-1.5 מ' עומק) ונחשף מילוי של אדמה אפורה ובו מאות שברי כלי חרס, פריטי צור (ר' ורדי, להלן) ועצמות בעלי חיים (ר' צוקרמן-קופר, להלן). בסיום החפירה נחפר במתקן חתך בכלי מכני (3.5 מ' עומק), ונחשף הפן הפנימי של המתקן; קרקעיתו לא אותרה. נראה שהמתקן שימש במקור באר מים ולאחר שזו יצאה משימוש הפך לבור אשפה, שאליו זרקו תושבי המקום כלי חרס שנשברו, עצמות בעלי חיים ופריטי צור שלא היה בהם צורך. מכלול כלי החרס הומוגני, ויש לשייכו לתקופה הכלקוליתית המאוחרת (ר' להלן). מכאן שהמתקן יצא משימוש בתקופה זו.

 

פירים. נחפר פיר אחד (L100 ,F2; כ-1 מ' קוטר; איור 5) ובו מילוי של אדמה שגונה אפור, חרסים אחדים המתוארכים לתקופה הכלקוליתית המאוחרת, עצמות בעלי חיים וכלי צור. מתחת למילוי (כ-1.3 מ' עומק מפני השטח) נחשפה אדמת חמרה ללא ממצאים. עוד תועדו שלושה פירים (F6–F4; כ-1 מ' קוטר) שמפלסם העליון נמוך בכ-3 מ' מהמפלס העליון של פיר F2.   

 

ממצא כלי חרס. נמצאו 104 חרסים אינדיקטיביים מן התקופה הכלקוליתית המאוחרת, שמקורם בעיקר מתוך המתקן (L106 ,L102) וחלקם מהפיר (L100) וממפלס החיים (L103). נמצא מגוון שפות של קערות מטיפוס V, בהן פשוטות המעוטרות בחלקן הפנימי בפס דק שגונו אדום (איור 1:6) ואחרות המעוטרות בפסים אדומים (איור 2:6) או בפס אחד רחב (איור 3:6). עוד נמצאו בסיסי קערות (איור 4:6), שפות של קדרות (איור 5:6), פערורים פשוטים (איור 6:6) המעוטרים באדום ובטביעת בוהן על השפה (איור 7:6), בסיסי מקטרים המעוטרים בפס אדום (איור 8:6), שברי בזיכים (איור 9:6), שתי ידיות מחבצה (איור 10:6, 11) וידיות נקב (איור 12:6). ידית מס' 10 השתמרה בשלמותה ומקורה במתקן. ידית מס' 11 שייכת למחבצה גדולה ונמצאה במפלס החיים יחד עם שברי גוף אחדים, כנראה של כלי אחד. נראה כי מקורו של הממצא, שהכיל שברי מחבצה, בזיכים ומקטרים, בתרבות הע'סולית של התקופה הכלקוליתית המאוחרת. מכלולים דומים בני הזמן נחשפו בחפירות קודמות ביהוד: בפרויקט לוגנו (יקואל וון דן ברינק 2014), ברחוב ביאקובסקי (ון דן ברינק 2014) ובפרויקט אאורה (Ben Ari and Ilan 2015).

 

ממצא צור

יעקב ורדי

 

נמצאו 11 פריטי צור ממגוון חומרי גלם. שני גרעינים שלהם חתך פירמידלי, עשויים מצור אפור עם כתמים לבנים, מאחד הפיקו נתזים ומהשני נתזים ולהבונים. שני גושים העשויים מצור אפור ומבריק, הם כנראה שברי גרעינים; אחד מהם שרוף. שלושה כלים עשויים מצור אאוקני אפור: להבון שלו קטימה אלכסונית משובררת (איור 1:7), מגרד על נתז (איור 2:7) ומקדח שעוצב על להב גדול (איור 3:7). כן נמצאו שלושה נתזים מצור אאוקני אפור ונתז אחד מצור חום גס-גרגר. מכלול הצור מצומצם, אך על סמך טכניקת הייצור והדמיון לכלים שנמצאו בחפירה קודמת ביהוד (יקואל וון דן ברינק 2014) אפשר להסיק כי מקורו ביישוב כלקוליתי ע'סולי שהתקיים באזור.

 

ארכאוזואולוגיה

רוני צוקרמן-קופר

 

נמצאו 25 שברי עצמות של בעלי חיים (טבלה 1), שמהם זוהו ארבע השייכות לבקר (Bos taurus) ואחת לצאן (Caprinea sp.). השברים האחרים העידו על גודל הגוף של בעל החיים: עשר עצמות הן של בעלי חיים שגופם בינוני (כמו עז או כבש) ועשר עצמות הן של בעלי חיים שגופם גדול (כמו בקר או סוס). רוב העצמות נמצאו במתקן (102L, 106L; N=18, 72%). כל העצמות שזוהו בהן מין בעל החיים נחשפו במתקן. התפלגות חלקי השלד במכלול (טבלה 2) מראה כי חלק גדול מהשרידים הם שברי צלעות ועצמות גפיים ארוכות, וכי יש ייצוג גבוה יחסית של עצמות גולגולת. פרט לעצם אחת לא מאוחה, שבר חוליה של בעל חיים גדול, לא נצפו שברי עצמות אינדיקטיביים לקביעת גיל ולפיכך אין אפשרות לקבוע את גיל בעלי החיים. העדר סימני חיתוך, לעיסה ושרפה אינו מפתיע בהתחשב בגודל המכלול הקטן.

 

 

טבלה 1. התפלגות במספרים ובאחוזים של עצמות בעלי חיים במכלול הפאונה לפי לוקוסים

 
לוקוסים 102 ו-106
לוקוס 103
לוקוס 100
סה"כ
 בקר
4 (16%)
-
-
4  (16%)
 עז/כבש
1  (4%)
-
-
1 (4%)
 בע"ח בעלי גוף בינוני
7  (28%)
-
3 (12%)
10  (40%)
 בע"ח בעלי גוף גדול
6  (24%)
1  (4%)
3  (12%)
10  (40%)
 סה"כ
18  (72%)
1  (4%)
6  (24%)
25  (100%)

  

טבלה 2. התפלגות חלקי שלד במכלול הפאונה

 

בקר

עז/כבש

בע"ח בעלי גוף בינוני

בע"ח בעלי גוף גדול

סה"כ

ראש

3

-

1

1

 

חוליות וצלעות

-

1

5

5

כתף

-

-

-

1

אגן

1

-

-

-

עצמות גפיים

-

-

4

3

סה"כ

4

1

10

10

25

 

 

בחפירה נחשפו שרידים מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת בכמה מוקדים. מפלסי חיים ופירים מוכרים אמנם בתל יהוד מחפירות קודמות, אך המתקן הבנוי שנחשף בחפירה זו ייחודי. על סמך ממצא כלי החרס, ניתן להציע כי המתקן נבנה בתקופה הכלקוליתית המאוחרת, ובתקופה זו גם יצא משימוש. עד היום נחפר בבקעת אונו רק מתקן דומה אחד, ואף הוא נתגלה בתל יהוד; גם הוא זוהה כבאר ותוארך לתקופה הכלקוליתית (Govrin 2015:14–15). כ-3.5 ק"מ מדרום-מערב, בעבודות תיעול בנחל איילון, תועד (אך לא נחפר) מתקן שהוצע לזהותו כבאר מים כלקוליתית (van den Brink, Golan and Shemueli 2001:33). אולם, בחפירת בדיקה שנערכה לאחרונה (הרשאה מס' 7758-A) התברר כי אין מדובר בבאר. בתל אביב (ון דן ברינק 2011) נחפר מתקן דומה בגובה 1.7 מ' ובו רצף של שלוש רצפות, שזוהה לראשונה כממגורה ותוארך לתקופה הכלקוליתית. אך בבחינה מחודשת סבור ון דן ברינק כי המתקן שימש במקור באר מים (מידע בעל פה). לאורך השנים התגלו אתרים אחדים מן התקופה הכלקוליתית ביהוד ובאור יהודה הסמוכה (van den Brink, Golan and Shemueli 2001). ון דן ברינק (2014) הציע כי יש לקשור את מיקומם של אתרים אלה לאפיק נחל יהוד הנמשך מדרום לאתר.

 


 

ון דן ברינק אק"מ 2011. תל אביב, דרך נמיר. חדשות ארכיאולוגיות 123.
 
ון דן ברינק אק"מ 2014. בתוך א' יקואל. תל יהוד, רח' ביאקובסקי. חדשות ארכיאולוגיות 126.
 
יקואל א' 2014. תל יהוד, שוק אשכנזי. חדשות ארכיאולוגיות 126.
 
יקואל א' וון דן ברינק אק"מ 2014. תל יהוד, פרויקט לוגנו. חדשות ארכיאולוגיות 126.
 
Ben Ari N. and Ilan D. 2015. The Ceramic Assemblage. In Y. Govrin ed. Excavations at Yehud: The 2008–2009 Seasons (ANGSBA 3). Jerusalem. Pp. 28–83.
 
van den Brink E.C.M., Golan S. and Shemueli O. 2001. A Note on the Archaeological Investigations at Yehud and Some Chalcolithic Finds. Atiqot 42:25–34.
 
Govrin Y. 2015. Excavations at Yehud: The 2008–2009 Seasons (ANGSBA 3). Jerusalem.