בחודש יוני 2015 נערכה חפירת בדיקה ביפיע (הרשאה מס' 7441-A; נ"צ 226509/732145; איור 1), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון ע' עודה, נוהלה על ידי מ' שמר, בסיוע י' יעקובי וב' זידאן (מנהלה), ק' קובלו-פארן (הנחייה מדעית), מ' קאהן (מדידות וסרטוט), א' דלרזון (תכניות), ד' אבשלום גורני, י' אלכסנדר ונ' פייג (כלי חרס) ופועלים מיפיע ומקרית טבעון.
הכפר יפיע (יפא) שוכן על גבעת גיר בגליל התחתון, כ-3 ק"מ מדרום-מערב לנצרת וכ-7 ק"מ מדרום לציפורי. הכפר מזוהה עם יישובים קדומים המופיעים במקורות: בספר יהושע (יט 12) נזכר 'יפיע' כאחד היישובים בגבול נחלת שבט זבולון; במכתבי אל-עמארנה, המתוארכים למאה הי"ד לפסה"נ, נזכר יישוב בשם 'יאפו' בין היישובים הכפופים לעיר מגידו; יוסף בן מתתיהו תיאר בכתביו את ביצור העיר 'יאפא' לקראת מרד ברומאים בשנת 66 לסה"נ, את כיבושה ואת הטבח בתושביה כשנה לאחר מכן (מלחמות היהודים ב, 573; ג, 289; חיי יוסף מה, 230; נב, 270). בחפירות קודמות נחשף גרעין הכפר הקדום על גבעה המכונה 'מר יעקוב' בחלקו הצפוני-מערבי של הכפר, כ-600 מ' מצפון-מערב לחפירה הנוכחית. בצדה המזרחי של הגבעה נחשף בית כנסת מהתקופה הרומית המאוחרת או הביזנטית (Sukenik 1951). בתחומי הכפר נחשפו כמה מערות קבורה מהתקופה הרומית (אבו עוקסה תשנ"ח; מוקארי תש"ס; שלם תש"ס), מקווה מדורג (אלכסנדר תשנ"ח) ושרידי בנייה מהתקופות הביזנטית והממלוכית (אבו עוקסה תשס"ג). באזור תועדו שרידי יישוב ועדויות לפעילות אנושית מהתקופות הברזל 2, ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה (אלכסנדר 2012).
נחשפה מחצבת אבן (כ-25 מ"ר; איורים 2, 3) שעל סמך הממצא הקרמי שימשה בתקופה הרומית. בצפון-מערב שטח החפירה זוהה בור חצוב. מחוץ לשטח החפירה זוהו סימני חציבה המעידים כי המחצבה ממשיכה לדרום ולמערב. סימני ניתוק מלבניים (0.05–0.10 מ' רוחב) ושתי אבנים שסותתו אך לא נותקו (איור 4) מצביעים על מידות האבנים שהופקו מהמחצבה (0.5 × 0.8 מ'; 0.1–0.3 מ' גובה). ממצא כלי החרס דל מאוד (איור 5). תיארוך הפעילות במחצבה הסתמך על חרסים אחדים, בהם קערות מטיפוס כפר חנניה 1E (ר' Adan-Bayewitz 1993:104–110; איור 1:5, 2) ו- 1A(ר' Adan-Bayewitz 1993:89–92; איור 3:5) וסיר בישול מטיפוס כפר חנניה 4C (ר' Adan-Bayewitz 1993:129–131; איור 8:5). לפי הכלים תוארך השלב האחרון של הפעילות במחצבה לסוף המאה הא' לסה"נ עד אמצע המאה הד' לסה"נ.
מחצבות אבן הן חלק מעורף תעשייתי התומך בתעשיית בנייה באבן ביישובים סמוכים. חשיפתה של מחצבה שפעלה החל מסוף המאה הא' לסה"נ מצביעה על קיומו של יישוב בקרבת מקום גם לאחר כיבוש הכפר במאה הא' לסה"נ. מכאן שהיישוב לא ניטש לחלוטין לאחר דיכוי המרד, אלא הצטמצם.
אבו עוקסה ה' תשנ"ח. יפיע.
חדשות ארכיאולוגיות קח:33–34.
אבו עוקסה ה' תשס"ג. יפיע. חדשות ארכיאולוגיות 135:114–136.
אלכסנדר י' תשנ"ח. יפיע. חדשות ארכיאולוגיות קח:176.
מוקארי ע' תש"ס. יפיע (א). חדשות ארכיאולוגיות 30:110–31.
שלם ד' תש"ס. יפיע (ב). חדשות ארכיאולוגיות 32:110.
Adan-Bayewitz D. 1993. Common Pottery in Roman Galilee: A Study of Local Trade. Ramat Gan.
Sukenik E.L. 1951. The Ancient Synagogue at Yafa near Nazareth: Preliminary Report. Bulletin of the L.M. Rabinowitz Fund 2:6–24.