נחשפה מחצבת אבן (כ-25 מ"ר; איורים 2, 3) שעל סמך הממצא הקרמי שימשה בתקופה הרומית. בצפון-מערב שטח החפירה זוהה בור חצוב. מחוץ לשטח החפירה זוהו סימני חציבה המעידים כי המחצבה ממשיכה לדרום ולמערב. סימני ניתוק מלבניים (0.05–0.10 מ' רוחב) ושתי אבנים שסותתו אך לא נותקו (איור 4) מצביעים על מידות האבנים שהופקו מהמחצבה (0.5 × 0.8 מ'; 0.1–0.3 מ' גובה). ממצא כלי החרס דל מאוד (איור 5). תיארוך הפעילות במחצבה הסתמך על חרסים אחדים, בהם קערות מטיפוס כפר חנניה 1E (ר' Adan-Bayewitz 1993:104–110; איור 1:5, 2) ו- 1A(ר' Adan-Bayewitz 1993:89–92; איור 3:5) וסיר בישול מטיפוס כפר חנניה 4C (ר' Adan-Bayewitz 1993:129–131; איור 8:5). לפי הכלים תוארך השלב האחרון של הפעילות במחצבה לסוף המאה הא' לסה"נ עד אמצע המאה הד' לסה"נ.

 
מחצבות אבן הן חלק מעורף תעשייתי התומך בתעשיית בנייה באבן ביישובים סמוכים. חשיפתה של מחצבה שפעלה החל מסוף המאה הא' לסה"נ מצביעה על קיומו של יישוב בקרבת מקום גם לאחר כיבוש הכפר במאה הא' לסה"נ. מכאן שהיישוב לא ניטש לחלוטין לאחר דיכוי המרד, אלא הצטמצם.