בחודש ספטמבר 2014 נערכה חפירת הצלה בח' בשה (הרשאה מס' 7205-A; נ"צ 164251-679/624560-5001), לקראת בניית מתקן לטיהור מי שופכין. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון אגודת המים ניצנים, נוהלה על ידי א' פרץ (צילום), בסיוע י' אלעמור (מנהלה), מ' קאהן (מדידות וסרטוט), א' ברין (תכניות), א' לידסקי-רזיקוב (ציור כלי חרס) וי' גורין-רוזן (כלי זכוכית).
נפתחו ארבעה שטחי חפירה (D–A; כ-150 מ"ר; איור 1) בחלקה חקלאית מדרום-מערב לקיבוץ ניצנים. מיקום השטחים נקבע לפי חתכי בדיקה שנערכו במקום בשנת 2013. בכל שטחי החפירה נחשפה שכבה עליונה עבה של אדמת חרסית חומה כהה כבדה, כנראה שכבת סחף. בסקר מפת ניצנים תועדו באתר שרידי יישוב ולוקטו חרסים מהתקופות הרומית, הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית (ברמן וברדה תשס"ה:64, אתר 114). בשנת 2007 התגלו במרחק של כ-300 מ' מצפון לשטחי החפירה שרידי מבנים וגת מהתקופות הרומית והביזנטית (פרץ 2011).
בשטח A התגלה בור אשפה (L101; כ-0.4 מ' עומק; איורים 2, 3), ובו שברי כלי חרס רבים משלהי התקופה הביזנטית (המאה הו' ותחילת המאה הז' לסה"נ), ובהם קערות מיובאות מטיפוסים CRS ו-LRC3 (איור 5:4), קערות מקומיות (איור 6:4), קדרות (איור 8:4) וקנקני עזה (איור 9:4, 10). בבור האשפה התגלו גם חרסים שצריפתם לא הושלמה, וייתכן שהם מעידים על קיומה של תעשיית כלי חרס בקרבת מקום. בשטח B נחשפו בור רדוד (L202; כ-0.2 מ' עומק; איורים 5, 6), כנראה בור אשפה, וכמה אבני כורכר בינוניות במפולת מדרום לבור (L201). בבור התגלו שברי רעפים, שברי לבנים צרופות וחרסים מהתקופה הרומית (המאות הא'–הג' לסה"נ), ובהם שברי קערות(איור 1:4) וידית מחופה אדום של אמפורת שולחן או של פך ממשפחת ETS (איור 2:4). מעל הבור התגלו מעט שברי כלי חרס מהתקופה הביזנטית, ובהם קערה מטיפוס LRC10 (איור 7:4). בשטח C נחשפה שכבה של אדמת חרסית חומה בהירה מעורבת בחול (L303 ,L302; איורים 7, 8) ומתחתיה רצפה (L305) עשויה מאדמה חומה מהודקת שמעורבות בה אבנים קטנות וגושי מלט. על מפלס הרצפה התגלו שברי כלי חרס, ובהם קנקן עזה (איור 3:4) מהתקופות הרומית המאוחרת–הביזנטית הקדומה (המאות הד'–הה' לסה"נ). שטח D נחפר באמצעות כלי מכני כבד, והתגלו בו שתי אבנים שאינן באתרן וחרסים שאינם אינדיקטיביים.