בחודש אוגוסט 2015 נערכה חפירה ארכיאולוגית ברמת ישי (הרשאה מס' 7491-A; נ"צ 215451-505/734062-81). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון ד' עברי, נוהלה על ידי י' טפר (צילום שטח), בסיוע י' יעקבי וב' זידאן (מנהלה), מ' קונין ומ' קאהן (מדידות וסרטוט), מ' פלג (גילוי מתכות), ע' שטרן וק' קובלו פארן (ייעוץ קרמי), ג' ארבל, ו' אטרש, ב' חנא, י' אלכסנדר וצ' הורביץ (ייעוץ) וא' רוכמן (ארכיון מוזיאון רוקפלר).
רמת ישי נמצאת על גבעת סלע גיר המשקיפה על הקצה הצפוני-מערבי של עמק יזרעאל, דרומית-מזרחית לנחל בית-לחם המתנקז אל נחל הקישון במערב. האתר וסביבתו נסקרו ונחפרו בעבר, ותועדו בהם מערת קבורה מתקופת הברונזה הביניימית ושרידי יישוב שזמנם למן התקופה הרומית ועד התקופה העות'מאנית (חנא 2014 ור' שם הפניות נוספות). עוד תועדו מבנים ומתקנים המתוארכים לתקופות הרומית והביזנטית (אטרש 2010 ור' שם הפניות נוספות). מקרבתן של החפירות ומתיארוכם הדומה של המכלולים נראה כי השרידים שנחשפו הם של מכלול ארכיטקטוני אחד גדול.
לאחר הסרת שכבת פני שטח של פסולת בת זמננו, נחשפו שרידי בנייה שאפשר לשייכם לשתי שכבות (II ,I) ומשטחי סלע. שכבה II נחשפה בעיקר במילויים ובמכלולים תת-קרקעיים ומתוארכת לתקופה הרומית, המאות הא'–הג' לסה"נ. שכבה I תועדה על ריצופי אבן ומתוארכת לתקופה הביזנטית, המאות הד'–הו' לסה"נ. עוד נמצאו חרסים אחדים מן התקופות הברונזה הביניימית והפאטימית.
שכבה II — התקופה הרומית (המאות הא'–הג' לסה"נ)
חציבות. נחשפו שלושה מוקדים של חציבה להפקת אבני גזית מסלע גיר (איור 1). במקום אחד זוהו סימני חציבה של גוש סלע גדול שנותר במקומו, שחציבתו לא הושלמה. הממצא ממוקדי החציבה תוארך לתקופה הרומית, ובו שברים של נרות חרס, סירי בישול, קדרות וקנקנים. ממצא דומה מוכר בגליל התחתון ומתוארך לתקופה הרומית הקדומה. נמצאו שברים אחדים של קערות מאבן גיר רכה, המאפיינים אוכלוסייה יהודית.
בור מים וחללים תת-קרקעיים. נחשף פיר מלבני חצוב בסלע גיר קשה ומלא באדמה; בשולי הפיר מגרעת, כנראה לכיסוי, ולצדו שוקת חצובה. הפיר הוביל לבור דמוי פעמון (כ-3 מ' קוטר מרבי, 2.85 מ' עומק החפירה), שצווארו נחצב בסלע הגיר הקשה והוא מתרחב בחלקו התחתון שנחצב בסלע קירטון רך. בהצטברויות שמילאו את הבור נחשף ממצא דל, בעיקר חרסים מן התקופה הרומית, אבני פסיפס, שברים של כלי זכוכית וחרסים אחדים שתוארכו לראשית התקופה הביזנטית. בדופנות הבור תועדו שני פתחים: עליון הפונה דרומה אל מחילה צרה (איור 2), ותחתון רחב שצורתו אינה רגולרית — אלו מצביעים כנראה על קריסה של דפנות בצפון ובצפון-מזרח. חללים נוספים שתקרתם קרסה תועדו במפלס הסלע העליון בקרבת בור המים, מצפון וכנראה גם מצפון-מזרח.
שכבה I — התקופה הביזנטית (המאות הד'–הו' לסה"נ)
קירות וקטעי ריצוף אבן. מעל מילוי בחציבות ומעל הצטברויות, שכיסו חללים תת-קרקעיים שקרסו, נמצאו קטעי ריצוף וראשי קירות (איור 3); מעליהם נחשפו ממצאים המתוארכים לתקופה הביזנטית, ובהם קערות מיובאות ושברים של קנקנים וסירי בישול האופייניים לתקופה הביזנטית, שכמותם תועדו ברמת ישי וכן באתרים סמוכים בגליל התחתון. בשטח הגבוה במערב נחשף ריצוף מאבני גזית גדולות מעל חציבה. בשטח הגבוה במזרח נחשף ריצוף מאבנים קטנות ובינוניות שהונחו באי סדר מעל מילוי של אבנים במגוון גדלים ובהן כלי טחינה אחדים מבזלת: שבר קערה, שבר של אבן שכב ושברי רכב עגול.
השרידים שנחשפו ותועדו תוארכו לתקופות הרומית והביזנטית ונמצא כי הם משתרעים על פני שטח גדול החורג מתחום החפירה. תרומתם חשובה להבנת עצמת היישוב ברמת ישי בכלל ובחלקו הדרומי של היישוב בפרט, באזור שלא כוסה בהצטברויות מתקופות מאוחרות יותר. שברי כלי האבן שנמצאו ואופיין של המערכות התת-קרקעיות מרמזים אולי על קיומו של יישוב יהודי בתקופה הרומית בחלק זה של האתר. אם יימצא שהמתקן החקלאי-תעשייתי היה משולב במבנה המתוארך לתקופה הרומית, אפשר יהיה להניח כי זהו בית חווה, שיוסיף על הבנת המערך החקלאי במקום. אם יתבהר כי גת שנחשפה בשנת 1982 (הרשאה מס' 1151-A) קשורה למערך המבנים שתוארך לתקופה הביזנטית, תתחזק ההערכה שהאזור שימש להפקת תוצרת חקלאית בחווה שהמשיכה להתקיים גם בתקופה זו.