בחודש נובמבר 2007 נערכה חפירת בדיקה בשוליים המזרחיים של תל צבט שבכפר ביאליק (הרשאה מס' 5260-A; נ"צ 208550-650/746657-738). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מע"צ, נוהלה על ידי ע' שדמן, בסיוע ד' בן-יוסף (ניהול שטח), ש' יעקב-ג'ם (מנהלה), צ' שגיב (צילום) וד"צ אריאל (נומיסמטיקה).
נפתחו שמונה ריבועי חפירה במרחק כ-100 מ' ממזרח לראש התל, במערבו של עמק עכו (עמק זבולון). החפירה נערכה באזור של אדמת סחף בשוליה הצפוניים-מזרחיים של שכונה בת זמננו. בשניים מהריבועים התגלו חציבות בסלע כורכר.תל צבט (תל א-סובט, תל אל-ח'יאר; רונן ועולמי תשמ"ג: אתר 9) הוא אחד מכמה תלים וחורבות שנמצאים במערבו של עמק עכו, ובהם בין היתר תל נחל, חורבת גדורה, תל זבדה, תל אדהאם ותל אפק (רונן ועולמי תשמ"ג: אתרים 1, 2, 19, 33; בן-יוסף 295:2008, איור 1). בשטח התל (כ-5 דונם) הובחנו אבני בנייה, בורות מים, קברים, אבני פסיפס, כלי בזלת וחרסים פזורים.
מתחת לאדמת הסחף נחשף סלע כורכר, ובו התגלתה חציבה רחבה. החציבה דמוית ח הפוכה (3.3 מ' רוחב; איור 1): קרקעית סלע ישרה למדי (L111) וממזרח וממערב לה שני קירות סלע אנכיים. על קרקעית הסלע 111 נתגלו חרסים שחוקים לא אינדיקטיביים וכן מטבע מאפסוס מימי ולריאנוס (253–260 לסה"נ). מצפון ומדרום לחציבה נתגלתה אדמה בגוון בהיר ללא ממצאים; לא ברור אם זו הצטברות או מילוי מכוון לצורך סתימה. אפשר שחציבה זו הייתה מחצבה לאבני בנייה לצורך בנייה בתל. אפשר גם שחציבה זו בסלע הכורכר היא מעבר חצוב בדרך קדומה, שנועד להקל על התנועה בדרך. באזור עובר סעיף של דרך הים הקדומה (רונן ועולמי תשמ"ג: אתרים 1, 2), שקישר כנראה בין האתרים ששכנו בסביבה. ייתכן שהמטבע שהתגלה על קרקעית החציבה מלמד על מועד חציבתה, אם כי יש להתייחס לכך בזהירות ראויה.
בן-יוסף ד' 2008. מפרץ עכו: ערפה של עיר-מסחר פיניקית בתקופה הפרסית. בתוך ש' בר, עורך.
בהר ובשפלה ובערבה, עיונים ומחקרים מוגשים לאדם זרטל בשנת השלושים לסקר הר מנשה. ירושלים. עמ' 290–307.