הריבוע הדרומי. במחציתו הדרומית של הריבוע נחשף הסלע (L301; איור 3) בעומק של 0.1 מ' מתחת לפני השטח, ועליו סימני חציבה. בחלק הצפוני של הריבוע נחשפו מקבץ אבנים (L306) ושרידי קיר (W307) שהושתתו על הסלע. התגלה שפע של שברי כלי חרס, מרביתם מתוארכים לתקופות הברזל 2 והפרסית; מקצת שברי כלי החרס התגלו על הסלע בדרום הריבוע ומתוארכים לתקופה הממלוכית (המאות הי"ד–הט"ו לסה"נ). כן נמצאו על פני השטח בקצה הדרומי-מזרחי של הריבוע שברים של קנקני עזה האופייניים לתקופה העות'מאנית.

 
הריבוע הצפוני. נחשפו שרידי מבנה, הכוללים קיר (W303) ורצפה (L305). קיר 303 (5.5 מ' אורך, 0.7 מ' רוחב, כ-0.9 מ' גובה השתמרות; איור 4) נבנה בכיוון כללי צפון–דרוםמשורה אחת של אבני גוויל; השתמרו ממנו שני נדבכי יסוד של אבני גוויל בינוניות וקטנות ומעליהם נדבך אחד של אבני גוויל גדולות. צמוד לצד החיצוני, המזרחי, של הנדבך העליון של האבנים הגדולות הונחה שורת אבנים קטנות. שיטת בנייה זו מוכרת ממבנים שנחפרו בעין ציפורי, והיא נועדה להגן על הקיר מפני מים(ר' לירן, מידע בעל פה). רצפה 305 נבנתה מאבנים בינוניות וקטנות והיא ניגשת אל קיר 303; היא השתמרה בעיקר ברצועה (כ-0.6 מ' רוחב) לאורך הקיר. מתחת לרצפה נחשפה תשתית שלאבנים בינוניות (L308; כ-0.50–0.65 מ' עובי; איור 5), שהונחה על אדמה סטרילית. תשתית זו נועדה לפלס את פני השטח לצורך בניית המבנה. בין אבני התשתית נחשפו שברי כלי חרס מתקופת הברזל 2ב'. על רצפת האבנים נחשפו שברי כלי חרס מהתקופה הפרסית וכן קומץ חרסים מתקופת הברזל 2ב'.
ממערב לשרידי המבנה נחשפו אבנים שאליהן ניגש ממערב מפלס אדמה מהודק (L309). על מפלס האדמהנמצאו שברי כלי חרס מכל התקופות שנחשפו באתר, כולל שברים של כלי פורצלן, שזמנם כנראה המאה הכ' לסה"נ. אי אפשר לתארך מפלס אדמה זה.
 
עיקר הממצא באתר מתוארך לתקופות הברזל 2 והפרסית, ומקצתו מתוארך לתקופות הממלוכית והעות'מאנית. בממצא מתקופת הברזל 2 (המאות הט'–הח' לפסה"נ) קערות ממורקות (איור 1:6, 2), קדרה מעוטרת (איור 3:6), סירי בישול (איור 4:6, 5), קנקנים (איור 6:6, 7) ופכית בעלת שפה תלתנית. כלים דומים התגלו באתרים בעמקי הצפון ובצפון, למשל בבית שאן (Mazar 2006), ביקנעם (Zarzecki-Peleg, Cohen-Anidjar and Ben Tor 2005) ובחצור (Garfinkel 1997).
הממצא מהתקופה הפרסית התגלה על רצפת המבנה (L305), והוא כולל שני טיפוסים של קערות מורטריה (איור 9:6, 10), קנקנים ישרי כתף (איור 11:6), קנקנים שלהם כתף מזווה (איור 12:6) ואמפורות, חלקן מקומיות וחלקן מיובאות, ובהן שתי אמפורות: מכיוס (איור 13:6) ומצפון הים האגאי (איור 14:6), המתוארכות לשלהי המאה הה' וראשית המאה הד' לפסה"נ, וכן נרות (איור 15:6). מכלולים דומים המתוארכים למאות הה'–הד' לפסה"נ נחשפו בתל דור ובתל כיסן שלאורך החוף ובתל קירי שבעמק יזרעאל (Stern 1995; Nodet 1980; Avissar 1987).
הממצא המועט מהתקופה הממלוכית (המאות הי"ד–הט"ו לסה"נ) התגלה מעל קיר המבנה, והוא כולל קערות מזוגגות (איור 16:6, 17) וקנקנים (איור 18:6).
מהתקופה העות'מאנית התגלתה מעל רצפת המבנה מקטרת (איור 19:6) שמוצאה כנראה מאזור דמשק והיא מתוארכת לסוף המאה הי"ז–ראשית המאה הי"ח לסה"נ.
 
נראה כי באזור זה של הכפר שכן היישוב הקדום בתקופות הברזל 2ב' והפרסית. בתקופת הברזל 2 נערכה ההתיישבות כנראה הישר על הסלע. על פי כלי החרס מתקופת הברזל היישוב ברומנה התקיים לאורך כל תקופת הברזל ולא נפגע במסעותיו של שלמנאסר הג' מלך אשור בשנת 841 לפסה"נ (גל 141:1990). האתר ברומנה זוהה עם היישוב רימון שבנחלת זבולון (יהושע י"ט: י"ג; קלאי 159:1967), הנזכר ברשימה עם היישובים גת חפר וחנתון. בתקופה הפרסית פולס המדרון לצורך בניית המבנה. נראה כי המבנה מהתקופה הפרסית, וקברי השוחה שנחשפו בקרבת מקום בחפירות 1998, הם חלק מיישוב, המצביע על חידוש ההתיישבות בגליל באמצע המאה הו' לפסה"נ, בזמן שיוסדו ערים פיניקיות בתל עכו, תל כיסן, תל שקמונה ותל דור. יישובי הפרזות בפריפריה, שנוסדו במהלך המאה הה' לפסה"נ, היו העורף החקלאי של ערים אלו. הופעת טיפוסי הכלים החופיים שנחשפו באתר מחזקים טענה זו. הממצא הקרמי המועט שנחשף מהתקופות הממלוכית והעות'מאנית מעיד כנראה על התיישבות ברומנה בתקופות אלה אך לא באזור זה של הכפר.