התקופות הניאוליתית הקדם-קרמית ב' והניאוליתית הקרמית

שרידי מבנים נחשפו בשטח A סנטימטרים ספורים מתחת לפני השטח (15.15–15.45 מ' מעפה"י מצפון לדרום; איור 3): ריכוזים אחדים של אבני חצץ זוויתיות מגיר שהונחו בצפיפות, ושל אבני גוויל בינוניות וגדולות מגיר. ריכוזים קטנים של אבנים שימשו תשתית לרצפות של מתקנים (לאחסון?) ומפלסי חיים. אלה היו צמודים למבנים מלבניים או קשורים אליהם; רוב אבני הגוויל הבינוניות והגדולות השתייכו למבנים אלה. השרידים שייכים לארבע יחידות אדריכליות מלבניות לפחות שהיו חלק ממבנה אחד או משני מבנים — מבני חצר 'ירמוכים' (איור 4), טיפוס המוכר היטב מן התקופה הניאוליתית-הקרמית בשער הגולן. 
רק שני חדרים נחשפו במלואם. שלושה קטעי קירות נוספים מצביעים על לפחות שניים או שלושה חדרים נוספים שלא נחפרו. בפינה של אחד החדרים שנחפרו (איור 5), נתגלה באתרו קנקן גדול מן התקופה הניאוליתית הקרמית (5800 לפסה"נ בקירוב). הוא נמצא מונח מתחת למפולת של לבנים שרופות, שהתמוטטו בשרפה, אולי מקרית, מן הקירות אשר הושתתו על יסודות האבן. שלא כמו בשער הגולן, שם שימשו בבנייה לבנים שטוחות-קמורות, במבנים בשער העמקים נעשה שימוש בלבני בוץ שטוחות ומרובעות. מתקן מרובע, ששימש כנראה מחסן, נמצא צמוד לפינה החיצונית הדרומית-מערבית של החדר. ריכוזים ברורים של אבנים קטנות שנתגלו סמוך הם עדות למתקנים עגולים שהיו כנראה בחצר הפנימית של הבית. מתחת לשני החדרים וליסודותיהם של קטעי הקירות זוהה שלב קדום יותר, שכלל שרידים אדריכליים רבים; אלה לא נחפרו מפאת קוצר זמן.
הממצאים שנתגלו כללו שברי כלי חרס מן התקופה הניאוליתית הקרמית, מגוון רחב של כלי צור, כלי אבן – בעיקר לטחינה ולכתישה, כולל עליים – ועצמות של בעלי חיים, ובהם פרות, חזירים וצבאים. שילוב זה מצביע על עיבוד של תוצרת חקלאית, גידול בעלי חיים וצייד. בממצא משטח A מגוון של פריטי צור שאפשר לתארך בוודאות לחלקה המוקדם של התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' (בערך 6000 לפסה"נ), ובהם ראשי חץ אחדים (איור 6), שלפחות שניים מהם, מטיפוס חודי חילואן, קדומים, גרזנים רוחביים ולהבי מגל על בלנקים שיוצרו בטכניקת הפחתה ביפולרית. אתרים מתקופה זו נדירים מאוד בישראל, ולכן ממצאים אלה הם תוספת חשובה למידע הדל שברשותנו.
 
התקופה הכלקוליתית הקדומה (ואדי רבה)
תקופה זו מיוצגת בכל ארבעת הריבועים של שטח B. עם זאת, בשל מפלס מי התהום הגבוה באזור, הוגבלה החפירה הידנית לחלקו הצפוני של השטח. נתגלתה שכבה של אבנים קטנות המשתפלת בחדות צפונה-מערבה; ייתכן ששכבה זו היא ריצוף או מפלס חיים. הקצה המקורי של מפלס זה זוהה בשלושה ריבועים ודומה כי מתארו סגלגל, וצירו צפון-מזרח–דרום-מערב. מאחר שהקצה הצפוני לא נחשף, שחזור זה אינו וודאי. הסבר אפשרי אחד לשיפוע החד הוא שאזור זה היה פעם מדרגה של נחל הקישון, למרות שהיום הנחל זורם כ-300 מ' מערבה.
בשלושה ריבועים נתגלו ריכוזים של אבני גוויל בינוניות-גדולות מגיר בתוך שכבה של אבנים קטנות ומעליה. תפקידם של ריכוזים אלה אינו ברור. בשניים מאבני הגוויל הגדולות הותקן ספלול (כ-8 ס"מ קוטר). מכלול הצור הגדול בשכבה זו מצביע בבירור על סיתות צור באתר, וייתכן כי חלק מהאבנים הגדולות השקועות בריצוף שימשו משטחי סיתות. את הריצוף כיסה משקע של טין כהה שהכיל קונכיות רבות שמקורן במים מתוקים.
בשני השטחים נתגלו שברים מעטים של כלי חרס מן התקופה הכלקוליתית הקדומה, אך מכלול הצור גדול והומוגני למדי. הגרעינים הרבים, פריטי פסולת הגרעין, הפריטים הראשוניים וקבוצות פסולת אחרות מעידים על פעילות סיתות באתר. עיקרו של המכלול הוא כלי אד-הוק, בעיקר מגרדים מסיביים ופריטים משוננים. הכלים האינדיקטיבים כללו כלים דו-פניים (גרזנים וכילפות), מגרדים לווחיים ולהבי מגל, בעיקר פריטים משוננים, בעלי קטימה וגב (איור 7). קבוצה מעניינת במכלול כלי הצור כוללת שלושה גרזנים מלוטשים, אחד מהם נוצר מצור לווחי. רוב חפצי הצור טריים; אחדים כוסו פטינה והיו משופשפים.
 
תקופת הברונזה התיכונה 2
נתגלו שרידים דלים רק בחלקו המזרחי של שטח B, והם כללו ריכוזים אחדים של אבני גוויל בינוניות-גדולות מגיר. מצב השתמרותם של שרידים אלה גרוע, ושימושם אינו ברור; תיארוכם לתקופת הב"ת 2 מבוסס על כמות דלה של חרסים אינדיקטיביים, בעיקר שפות של קנקני אגירה. ממצא הצור מצומצם, וכולל להב מגל גדול בעל גב קמור שיוצר על בלנק המזכיר את תעשיית הלהבים הכנענית.השרידים כוסו בשכבה של טין כהה ובו קונכיות קטנות רבות האופייניות למים מתוקים, עדות להצפה של נחל קישון הסמוך.
השרידים מתקופת הב"ת 2 בח' עסאפנה אינם מפתיעים, שכן מספר קברים חצובים מתקופה זו נחשפו קילומטרים אחדים צפונה (דרוקס תשמ"ב), על המדרון הדרומי של תל מעמר (תל אל-עמר) הסמוך (תל עמר; עולמי, סנדר ואורן תשס"ה: אתר 73).
 
השרידים שנחשפו בחפירה שייכים לשלוש תקופות עיקריות: הניאוליתית הקרמית, הכלקוליתית הקדומה (תרבות ואדי רבה) והברונזה התיכונה 2.השרידים מן התקופה הניאוליתית הקרמית כוללים שרידי מגורים — ארבע יחידות, כנראה חדרים של מבנה או מבנים מטיפוס מבנה החצר הירמוכיים — ומספר מתקנים הממוקמים בשטח A. כלי האבן המגוונים, כלי הצור ועצמות בעלי החיים באתר מצביעים על כלכלה מעורבת של חקלאות וגידול בעלי חיים ומעט ציד. אין ספק כי זמינותם של מים מהמעיין הסמוך (מעיין הזורעים, עין אל-ג'אפר; נאור, מנהל המוזיאון הארכיאולוגי של קיבוץ שער העמקים, מידע בעל פה) ומנחל קישון, אפשרו התיישבות באתר זה. השרידים מן התקופה הכלקוליתית הקדומה כוללים משטח הבנוי על טרסה קדומה המשקיפה על נחל קישון (שטח B), שבו התקיימה פעילות של סיתות צור. הממצאים מתקופת הב"ת 2 היו דלים, ונתגלו בשטח B בלבד.
למרות שאילוצי הזמן אפשרו חתכי בדיקה מועטים, ברור כי מתחת למבנים בשכבה A קיימת שכבה קדומה יותר. הממצאים האקראיים של כלי צור מראשית התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב', ובהם ראשי חץ אחדים, מצביעים על פעילות אנושית באזור זה בתקופה זו.