נפתח ריבוע אחד סביב שרידים שזוהו בבדיקות מקדימות (איורים 2, 3). נחשפו יסודות של הקירות הצפוני (W102) והמערבי (W101) של חדר שמידותיו אינן ידועות. קיר 101 הושתת על הסלע הרך, והוא עוקב אחר קווי המתאר של הסלע;במקום שהסלע משתפל נוספו לקיר נדבכים משלימים (איורים 2, 4). הסלע בצפון גבוה, ולכן קיר 102 בנוי מנדבך אחד בלבד, שהשתמר בחלק המערבי.
בחלק הדרומי של הריבוע נתגלתה תשתית של רצפה העשויה אבנים קטנות (L111); אין לרצפה גבולות ברורים, אך היא ניגשת לקיר 101. בחלק הדרומי-מזרחי של הריבוע נתגלה קטע מרצפת פסיפס שחורה ולבנה (L109; כ-50 אבני פסיפס ל-10 סמ"ר; איור 5).אבני הפסיפס השחורות יוצרות דגם דמוי רשת.בקצה המערבי נחשפה מסגרת הכוללת שש שורות של אבני פסיפס לבנות, מעט גדולות יותר. רצפת הפסיפס ממשיכה לתוך המחיצה הדרומית. הקצה המזרחי של הרצפה לא השתמר, ובצפון היא נחתכה כדי לאפשר מרחב לאבן גדולה (איור 6), שהייתה גבולו הדרומי של קבר (L112). לאחר מכן תוקן הפסיפס באבני שדה קטנות, והוא המשיך להיות בשימוש.שלא כמו בגתות, הפסיפס חסר תשתית, ועל כן לא סביר שהיה לו שימוש תעשייתי; נראה כי הפסיפס הותקן ברצפת חדר. נראה כי קבר 112 נחפר דרך הרצפה בחדר, שהמשיך להיות בשימוש למרות הפרעה זו.הקבר תחום בדרום באבן אחת גדולה, ובצדיו האחרים — באבנים קטנות יותר.רעפים כיסו חלקית את צדי הקבר ונתגלו סביבו.הקבר הכיל לפחות שש גולגולות אדם (איור 7), אך תוכו לא נחפר בשל רגישות דתית.
רוב הממצא הקרמי מתוארך לתקופה הביזנטית המאוחרת, אך נתגלו גם כלים קדומים יותר, כמו למשל קנקן מן התקופה הרומית (איור 1:8). הכלים מן התקופה הביזנטית המאוחרת כללו ארבע קערות ממשפחת Phocean Red Slip (איור 2:8–5), שלושה סירי בישול (איור 6:8–8), שני מכסים (איור 8: 9, 10), קנקן (איור 11:8) ונר (12:8). כן נתגלה ממצא דל של זכוכית המתוארכת לתקופה הביזנטית הקדומה, ונאספו שני מטבעות לא מזוהים, שמקורם בלוקוסים שאינם קשורים למבנה: אחד מתוארך אולי למאה השלישית לסה"נ, והאחר למאה הד' לסה"נ.

 
קברים שנחפרו לתוך חדרים מן התקופה הביזנטית המאוחרת מוכרים לפחות בשלוש כנסיות ביזנטיות מהגליל המערבי, שהיו כנראה חלק ממנזרים (Ashkenazi and Aviam 2012). קבורה מתחת לרצפה, אם כי ללא חפירה דרך רצפת הפסיפס, והקבורה הנפרדת של גולגולות מעידות בדרך כלל על קשר למנזרים. נראה אם כן שבחפירה נתגלו שרידים מן החדרים המקיפים את החלל המרכזי של כנסייה שהייתה חלק ממנזר. כלי החרס הרומיים, ממצא הזכוכית והמטבעות מצביעים על כך שהאתר היה מיושב כבר בתקופה הרומית. היעדר ממצאים מתקופה מאוחרת יותר מצביע על כך שהמנזר ניטש בשל הכיבוש הפרסי בשנת 614 לסה"נ, או זמן קצר לאחר מכן.