בחודש מאי 2008 נחשפו ונוקו שרידי בנייה בעין חילה (הרשאה מס' 5353-A; נ"צ 19956-75/63614-20), פרי יזמה משותפת של רשות העתיקות וקק"ל. החפירה, מטעם של מרחב ירושלים ואגף החינוך ברשות העתיקות ומשרדי אזור ההר של הקק"ל, נוהלה על ידי ד' עין מור, בסיוע פ' בצר (פיקוח), א' האג'יאן (מדידות וסרטוט), א' נגורסקי וכן עובדים מחברת אינטל ונערים ונערות מקבוצת כיוונים.
בשני ימי עבודה נפתחו שני ריבועי חפירה (A2 ,A1; איור 1) בערוץ נחל מאיר, כקילומטר וחצי מצפון-מערב למושב מסילת ציון שבשפלת יהודה. נחשפו ארבעה קירות (W4–W1), ומצפון-מזרח לריבועי החפירה נחשף ראש קיר נוסף. מי התהום בסביבת האתר גבוהים, ועל כן יש בה בארות רבות, ובהן ביר אל-קצב, ביר איוב, ביר חילו (חילווה; Conder and Kitchener 1880: Sheet XXI) ועין אל-דיבאן (עין מסילה; ר' במפה המנדטורית Map of Bab El-Wad: Sheets 13–15, 1:20,000). סמוך לביר חילו, במרחק כ-1.4 ק"מ מעין חילה, תועדו בעבר שרידים של אמת מים להשקיית השדות (Clermont-Ganneau 1899:495–497). מדרום לעין חילה נחשפו שרידי בריכת אגירה למי נגר עילי וכן עדויות עקיפות לבאר אנטיליה מהתקופה הביזנטית (הרשאה מס' 7069-A).
קיר 1 הובחן על פני השטח טרם החפירה ומהלכו מתעגל (כ-17 מ' אורך; איור 2). הקיר נבנה מאבני גזית גדולות (0.5 × 0.6 × 1.1 מ' בממוצע) ואף גדולות מאוד (0.9 × 1.7 מ'), שהונחו בקפידה בשיטת פתין. נחשף רק הפן המזרחי של הקיר לגובה של שלושה נדבכים (1.75 מ' גובה) ואילו הפן המערבי נותר מכוסה באדמת סחף. על חלק מאבני הקיר ניכרים שרידי טיח אפור בהיר וכן זיזים ושקעים, שסותתו אולי במטרה לסייע בשינוע או בקיבוע האבנים. קיר 3 נחשף בדרומו של ריבוע A2 (אורך 3.1 מ', רוחב 0.6 מ'), ומפגשו עם קיר 1 יוצר זווית חדה. מהקיר השתמרו רק שתי אבני שדה ואבן גזית, הסדורות בשורה. קיר 2 (4.2 מ' אורך, 1.1 מ' רוחב) התגלה בקצהו הצפוני של ריבוע A1, תחת הצטברות אדמה תחוחה (0.1 מ' עובי). אפשר שהוא נפגש עם קיר 1. קיר 4 (איור 3) התגלה במרכז ריבוע A1, ממערב לקיר 1, בין אבני מפולת; אולי הוא מקביל לקיר 1. בין האבנים התגלו שברים מעטים של טיח חום בהיר, ובו חסמים של חצץ ופחם. במרחק של כ-10 מ' מצפון-מזרח לקצה הצפוני של קיר 1, על הגדה המזרחית של הערוץ, נחשף קיר נוסף, שנבנה במקביל לגדה ונמשך לכיוון צפון לאורך של כמה עשרות מטרים. בריבועים התגלו מעט חרסים לא אינדיקטיביים.
בנייתם האיתנה של קירות 1 ו-2 מלמדת כנראה כי הם היו חלק מבנייה ציבורית. מיקום הקירות בערוץ נחל ושרידי הטיח על קיר 1 מלמדים אולי כי מבנה זה היה קשור בניצול מים, אולי של מי התהום הגבוהים באזור. הבארות הרבים בסביבה ובריכת האגירה שהתגלו בעבר מלמדים כי מי התהום הגבוהים נוצלו באזור זה כבר בתקופות הקדומות.
Clermont-Ganneau C. 1899. Archaeological Researches in Palestine during the Years 1873–1874 I. London.
Conder C.R. and Kitchener H.H. 1880. Survey of Western Palestine, Maps of Western Palestine, in 26 Sheets, from Surveys Conducted for the Committee of the Palestine Exploration Fund (PEF) During the Years 1872–1887. London.