שטח A. התגלו שלוש מערות טבעיות (100 — 8.7 מ' רוחב, 5 מ' עומק; 200 — 4.1 מ' רוחב, 3.7 מ' עומק; 300 — 2.35 מ' רוחב, 2.4 מ' עומק), שנוצרו בסלע קירטון רך ופריך שמעליו, בתקרות המערות, סלע נארי קשה. אפשר שהמערות הורחבו בידי אדם. על הקרקעית של כל המערות נחשפה הצטברות של עפר, גללי בהמות ושברי סלע (0.9 מ' עובי מרבי). במערה 100 מעל הצטברות זו נחשפו גללי בהמות ואפר עם מעט ממצאים בני זמננו. במערה 200 התגלו שני שברי כלי חרס. נראה כי המערות שימשו לאחסון או מחסה לבעלי חיים. ממערב למערות, נמוך מהן, התגלה קיר טרסה ארוך, שתחם שטח עיבוד חקלאי.

 
שטח B. נחשפה מערה טבעית (400; 5.9 מ' רוחב הפתח, 2.6 מ' עומק), הדומה למערות משטח A וכמוהן אפשר שגם היא הורחבה בידי אדם. המערה נחפרה רק בחלקה הדרומי, ונתגלה מוקד אש, ובו אבנים קטנות ואפר. במערה נמצאה פסולת בת זמננו, ונראה שגם המוקד בן זמננו. לרוחב פתח המערה נבנה קיר שדה מאבני שדה בינוניות. הקיר של מדרגת העיבוד שהתגלה בשטח A נמשך גם ממערב למערה 400.
 
שטח C (איור 3). נחשפה מערה חצובה בסלע גיר קשה (L502; מידות 2.6 × 5.0 מ', גובה ממוצע 1.7 מ'; איור 4), שמחוץ לפתחה נבנתה חצר (L503; מידות 5.5 × 9.0 מ'). בחזית המערה נחצבה מדרגה רדודה (11 ס"מ גובה), היורדת אל קרקעית הסלע של המערה, שיושרה בחציבה. בדופנות המערה ניכרים סימני חציבה באיזמל; הדפנות אינן מאונכות ולכן נראה שחציבתה של המערה לא הושלמה. בתוך המערה התגלה סחף של עפר ומעט אבנים קטנות (0.35–0.45 מ' עובי), ובו חרסים אחדים. חצר המערה תחומה בקיר, שנבנה מאבנים גדולות ובינוניות. בשלב מאוחר נחסמה חזית המערה בשורת אבנים גדולות, שהמרכזית והגדולה שבהן התנתקה כנראה מן הסלע של תקרת חזית המערה.
 
שטח D. במחשוף של סלע גיר קשה התגלו מתקנים חצובים רבים וקיר שדה מעוגל שנבנה על הסלע. בדרום השטח נחשפה גת פשוטה, הכוללת משטח דריכה (L2; מידות 1.5 × 2.2 מ'; איורים 5, 6) ובור איגום (L3; מידות 0.85 × 1.20 מ', 0.92 מ' עומק), המחוברים בתעלה. סביב הגת נחשפו שלושה שקעים חצובים בסלע (L6–L4). שקעים 5 ו-6 עגולים, ובתחתיתם נחצבה גומה עמוקה (L5 — קוטר 0.65 מ', עומק 0.14 מ'; איור 7; L6   — קוטר 0.6 מ', עומק 0.22 מ'). שקע 4 מרובע וחציבתו מרושלת (0.65 × 0.65 מ', 0.19 מ' עומק). נראה ששקעים אלו שימשו לכתישה, לריסוק או לשחיקה.
מצפון-מזרח לגת, בשטח התחום בקיר השדה, התגלו כמה ספלולים קטנים (L12–L10 ,L8 ,L7; קוטר ועומק 0.2 מ'; איור 8). מצפון לספלול 8 נחשפה בודדה, הכוללת משטח דריכה דמוי ביצה (L9; מידות 0.5 × 0.6 מ'; איורים 8, 9) ובור איגום עגול קטן (0.15 מ' קוטר, 0.21 מ' עומק).
בצפון-מזרח השטח, סמוך לדרך העתיקה ממערב, נחשף מתקן נוסף, הכולל משטח רדוד רבוע (L15; מידות 0.6 × 0.6 מ', כ-0.1 מ' עומק; איורים 10, 11) ובור איסוף עגול (L14; קוטר 0.9 מ', עומק כ-0.4 מ'), המחוברים בתעלה צרה. במרחק של 2.4 מ' ממערב למתקן זה נחשף שקע עגלגל חצוב (L13; קוטר 1.0–1.1 מ', עומק 0.2 מ') שחציבתו מרושלת.
 
שטח E. נחשפה מערת קבורה חצובה בסלע גיר (איורים 12, 13). בחזית המערה נחצבה חצר (L702; מידות 1.53–1.70 × 1.9–2.0 מ'), ובה הצטברו שפכים בני זמננו. פתח המערה מלבני (0.38 × 0.47 מ'), והוא הוביל אל חדר קבורה (L703; כ-3.0 מ' × 3.5 מ'). בחדר הקבורה, שלא נחפר, נראו עקבות שוד עתיקות.
 
שטח F. נחשפה גומחה קשותה חצובה במצוק סלע גיר (1.2 × 3.3 מ', כ-1.6 מ' גובה מרבי; איורים 14, 15). נראה שזוהי חציבה של מתקן או מערה שלא הושלמה. נמצאו חרסים אחדים ושני שברים של דר (אם הפנינה) הקשורים לתעשיית שיבוצים לקישוט שהייתה נפוצה בקרבת בית לחם בזמננו. במרחק של כ-20 מ' מדרום-מזרח לגומחה החצובה הובחן צלב חרות במשטח סלע (איור 16). 
 
בסביבת שטחי החפירה תועדו שלושה בורות מים פעילים, שעל פתחיהם אבני כיסוי (ר' איורים 1, 2). בקרבת בור המים שמדרום לשטח F תועד כבשן סיד, כנראה מן התקופה העות'מאנית. הכבשן ובור המים שבקרבתו תועדו כנראה באתר 144 בסקר ירושלים (קלונר תשס"א: אתר 144). סמוך לשטחי החפירה תועדו קטעים של דרך עתיקה בכיוון צפון–דרום (2.8–3.5 מ' רוחב; איור 17), שקישרה כנראה בין אום טובא לבית סחור. הדרך תחומה משני צדיה באבני שפה או בקירות תמך, שנבנו מאבני שדה גדולות (0.40 × 0.55 × 0.80 מ').