שטח A (איורים 3, 4). במדרגת עיבוד (כ-15 מ' רוחב) נחשף מפלס (כ-100 מ"ר; איור 5) של אבני שדה גדולות (0.5–0.8 × 0.6–0.9 מ') ובינוניות (0.2–0.5 × 0.3–0.5 מ'). האבנים הושתתו ברובן על רובד אדמה, ובכמה מקומות על סלע האם. בחלק המערבי של מפלס האבנים התגלו ארבע אבני שדה סדורות בשורה, כנראה חלק מקיר (W1; איור 6). באבני המפלס הובחנו חריצים, כנראה תוצאה של חריש שנערך על ידי תושבי הכפר הערבי בית נטיף לפני שנת 1948. אפשר שהחריש הרס שרידי בנייה שהיו במקום. בהצטברות אדמה מעל מפלס האבנים (L182 ,L126) התגלו שברי כלי חרס, ובהם קנקנים מסוף התקופה ההלניסטית (איור 3:7–8), סירי בישול (איור 11:7, 12) ופך בישול (איור 14:7) מהתקופה הרומית הקדומה וכן קערה (איור 17:7) וקנקן (איור 18:7) מהתקופה הרומית המאוחרת או הביזנטית הקדומה (המאות הג'–הה' לסה"נ). ברובד האדמה שמתחת למפלס האבנים ועד סלע האם במערבו של השטח (L103; עובי 0.2 מ') התגלו נר מסוף התקופה ההלניסטית (איור 9:7) וסירי בישול (איור 10:7, 13), קנקן (איור 15:7) ופך (איור 16:7) מהתקופה הרומית הקדומה (עד שנת 70 לסה"נ). באדמה מתחת לקיר 1 התגלה קנקן מהתקופה הכלקוליתית (איור 1:7). באדמת סחף מדרום למפלס האבנים (L176) התגלו סיר בישול מהתקופה ההלניסטית (איור 2:7) וכן שברי כלי חרס מהתקופות הרומית הקדומה והמאוחרת, הביזנטית והאסלאמית הקדומה (לא צוירו). בפני השטח, סמוך למפלס האבנים, נחשפה אבן גדולה ובה גומה חצובה (איור 8) ואבן מעוגלת (איור 9), אולי מעגילה או חוליית עמוד. נראה ששתי אבנים אלה נסחפו מח' שומילה או מחורבת בית נטיף.

 
שטח B (איור 10). סמוך לשטח A מדרום-מזרח נחשפה מערת קולומבריום רבועה (L212; כ-5.0 × 6.2 מ', 3.2 מ' גובה), שנחצבה בסלע גיר רך; היא הייתה מלאה באדמת סחף עד לגובה של 1 מ' מתחת לפתחה. אל המערה מוביל פיר אנכי רבוע (כ-1 × 1 מ', 1 מ' עומק; איור 11). בכל אחת מדופנות הפיר נחצבו שני תאים, פרט לדופן הצפונית-מערבית שבה נחצב תא אחד, כנראה בשל סדק בסלע (איורים 12, 13). בדופן המזרחית של המערה נחצבו שלושה תאים (0.2 × 0.2 × 0.2 מ' כל תא; איור 14); הם שרדו באופן חלקי בשל התפוררות הסלע. ביתר דופנות המערה לא השתמרו תאים חצובים. קרקעית המערה יושרה בחציבה (איורים 15, 16). במערה התגלו שברים של טיח, המורכב מאבנים קטנות, סיד ומעט אפר; נראה כי הוא כיסה חלקים שהתפוררו או נסדקו בדופנות המערה. עוד התגלו אבני שדה במגוון גדלים וגושי סלע שהתמוטטו מתקרת המערה ומדופנותיה. באדמת הסחף התגלו שברי כלי חרס, ובהם קנקן מסוף התקופה ההלניסטית (איור 1:17), קדרה מהתקופה הרומית הקדומה (איור 2:17), קערה (איור 3:17) וקנקנים (איור 5:17–10) מהתקופה הרומית המאוחרת או הביזנטית הקדומה ובסיסי קערות מהתקופה הממלוכית (איור 12:17, 13). באדמה שהתגלתה הישר מעל קרקעית הסלע של המערה נחשפו שברים של סיר בישול ומכסה מהתקופה הרומית המאוחרת (איור 4:17, 11). בריבוע חפירה שנפתח סביב פתח המערה התגלו שברי כלי חרס מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית.
 
שטח C (איורים 18–20). במרחק של 100 מ' משטח A התגלתה גת חצובה במחשוף סלע. היא כוללת משטח דריכה רבוע (L301; מידות 3.0 × 3.2 מ') ובור איסוף מלבני (L302; מידות 0.65 × 1.30–1.50 מ', 0.8 מ' עומק), המחוברים בתעלה. משטח הדריכה משופע קלות לצפון-מזרח, אל בור האיסוף. בחלק העליון של הדופן המזרחית של משטח הדריכה נחצבה נישה קשותה (0.25 × 0.40 מ', 0.3 מ' גובה). במחשוף הסלע צמוד לדופן המזרחית של משטח הדריכה נחצב משטח רבוע רדוד (כ-0.75 × 0.85 מ'). מסביב לגת נחצבו שישה ספלולים קטנים (0.10–0.25 מ' קוטר, 0.10–0.15 מ' עומק). בגת הצטברו אדמת סחף וצמחייה (0.1–0.3 מ' עובי) ללא ממצאים. בהצטברויות אדמה סביב הגת התגלו שני חרסים יחידים מהתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה.
 
השרידים שנחשפו שייכים כנראה לבית חווה, שהיה קשור אולי ליישוב בח' שומילה או בחורבת בית נטיף. תפקידו של מפלס אבני השדה אינו ברור; אפשר שהממצאים מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית הקדומה במפלס זה מקורם בזמן בנייתו ואפשר גם שהם נסחפו ממעלה המדרון. נראה כי הממצאים שהתגלו במערת הקולומבריום ובגת נסחפו ממעלה המדרון.