השטח המערבי (ZW)

בשטח המערבי (כ-50 × 100 מ'; איור 2) נחפרו שתי חצרות מבוא של מערות קבורה, שישה ספלולים, שלושה מתקנים חצובים בסלע ומערה טבעית שנחפרה בחלקה. במערה הטבעית נתגלו עצמות אדם, והחפירה בה הופסקה בשל התנגדות גורמים דתיים.
חצרות מבוא של מערות קבורה. בחלקו הצפוני של השטח נחשפו שתי חצרות מבוא (L102 ;L101; איור 2: חתך 1–1), אשר נחצבו בחזיתות הצפוניות של מערות קבורה. חצר 101 (כ-2.0 × 2.2–3.2 מ', 1.5 מ' עומק מרבי; איור 3) נחצבה במדרון סלעי; בדופנה הדרומית הותקן פתח כניסה רבוע (כ-0.8 × 0.8 מ') אשר נאטם בלוח אבן. חצר 102 (כ-2 × 3–5 מ', 1.3 מ' עומק מרבי; איור 4) נחצבה במדרון הסלע כ-3.7 מ' ממערב לחצר 101. דומה כי בדופנה הדרומית תוכנן פתח כניסה מלבני, אולם מלאכת חציבתו לא הושלמה, והפתח נותר רבוע (כ-0.8 × 0.8 מ'); אפשר כי שקע עמוק מדרום לחזית מנע מן החוצבים להמשיך את הכשרתו של החלל, משום שהיה מותיר פתח טבעי בתקרתו.
ספלולים. במשטח הסלע מעל חזית מערה 101 נחצבו שישה ספלולים (1–6; 0.1–0.2 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק).
מתקנים. ממערב ומדרום-מערב למערות הקבורה נחצבו שלושה מתקנים (L106 ,L104 ,L103). למתקן 103 (כ-1 × 2 מ', 0.6 מ' עומק; איור 5) מתאר מלבני, והוא מתחבר במזרחו אל תעלה, כנראה טבעית (L105; אורך 10 מ', רוחב ממוצע 0.15 מ', עומק ממוצע 0.3 מ'); אפשר כי המתקן נועד לניקוז מי גשמים באמצעות התעלה. למתקן 104 (0.9–1.1 מ' קוטר, 0.7 מ' עומק; איור 6) מתאר סגלגל, ואף לו תעלת ניקוז. מתקן 106 (0.15 × 0.30 מ', 0.15 מ' עומק; איור 7) מלבני, ומידותיו קטנות למדי; בפינתו הצפונית-מערבית נקב שחציבתו לא הושלמה, כך שניקוז המים ממנו אינו אפשרי.
מערה טבעית (L107; איור 2: חתך 2–2) נתגלתה בחלקו הדרומי של השטח. למערה פתח טבעי (0.9–1.1 מ' רוחב, 0.8 מ' גובה; איור 8) המוביל אל חלל מוארך (כ-5.5 מ' אורך, כ-1.2 מ' רוחב בממוצע, 0.9 מ' גובה עד המילוי; איור 9). בקצה הדרומי של המערה אפשר להבחין במחיצה שחילקה כנראה את המערה לשני חללים; חלל המערה נמצא מלא בעפר. בריבוע בדיקה נתגלו עצמות אדם שלא בארטיקולציה. כן נתגלה בו ממצא קרמי, שכלל שני שברים של סירי בישול (איור 1:10, 2) מהתקופה ההלניסטית; קערה (איור 4:10), סירי בישול (איור 5:10–7) ואמפורה (איור 8:10) מהתקופה הרומית הקדומה; ושבר הנושא עיטור (איור 22:10) מן התקופה הממלוכית. כיוון שממצא העצמות אינו בארטיקולציה והממצא הקרמי אינו בהקשר סטרטיגרפי ברור, אפשר כי הם ממערת קבורה בסביבה שתכולתה פונתה אל חלל מערה זו.
 
השטח המזרחי (ZE)
בשטח המזרחי (כ-40 × 80 מ'; איור 11) נחשפו שתי מחצבות, חמישה מתקנים קטנים, גת ושתי מערות קבורה, שאחת מהן נחצבה מתחת לגת. חפירת מערות הקבורה לא התאפשרה בשל התנגדותם של גורמים דתיים.
מחצבות. נחשפו שתי מחצבות רדודות, שלכל אחת מהן מפלס חציבה יחיד (L115 ,L111). מחצבה 111 נחשפה בחלקו המערבי של השטח, והיא כוללת שני אזורי חציבה (111A — כ-1.5 × 2.2 מ'; B111 — כ-1.1 × 1.4 מ'; איור 12). עומק מפלס החציבה בשני חלקי המחצבה הוא 0.4 מ'. דומה כי במחצבה הופקו אבני בנייה, ככל הנראה לצרכים מקומיים. מחצבה 111 כוסתה באדמת סחף שהצטברה לאחר שיצאה המחצבה משימוש. הממצא הקרמי באדמת הסחף כלל שבר קנקן (איור 15:10) מהתקופה הביזנטית.
מחצבה 115 (איור 13) נחשפה בחלקו המזרחי של השטח. במחצבה זו הופקו גושי אבן גדולים שחולקו לאבני בנייה. על פי התשלילים בקרקעית המחצבה נאמדו מידותיהם הממוצעות של חלק מהגושים (1.2–1.3 מ' אורך, 0.5–0.6 מ' רוחב, כ-0.4 מ' גובה); בחלקה המזרחי של המחצבה הופקו גושים שאורכם כ-1.9 מ'. בפינות המחצבה זוהו תעלות ניתוק (0.1 מ' רוחב, 0.1 מ' עומק).
מתקנים. נתגלו חמישה מתקנים חצובים בסלע (1–3, L118 ,L109). ארבעה מהם שקעים מלבניים במגוון מידות (1–3, L109). מתקנים 1–3 (0.7–0.8 מ' אורך, 0.40–0.45 מ' רוחב, 0.3 מ' עומק; איור 12) נמצאו סמוך למחצבה 111; ייעודם אינו ברור. מתקן 109 (כ-1 × 2 מ'; איור 14) לא נחפר; אפשר כי שימש פיר כניסה לחלל קבורה, בדומה לפתח המוביל למערה שנחצבה מתחת לגת (להלן), ואפשר שהוא רדוד בדומה למתקן 103 שבשטח ZW (ר' איור 2). למתקן 118 מתאר סגלגל (כ-0.7 מ' אורך, 0.3 מ' רוחב, 0.15 מ' עומק).
גת (איור 15). לגת משטח דריכה מלבני (L114; כ-3.2 × 3.8 מ', 0.4 מ' גובה) ובור איגום מלבני (L112; מידות 1.05 × 1.90 מ', 1.8 מ' עומק; איור 16) מצפון לו. בחלקו המערבי של משטח הדריכה עוצב מדף אבן (0.6–0.7 מ' רוחב, 0.4 מ' גובה מעל קרקעית המשטח) שנועד ככל הנראה להנחת הענבים לפני סחיטתם. במשטח הדריכה חצובים שלושה ספלולים קטנים: ספלול מעוגל אחד בפינתו הצפונית-מזרחית (0.15 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק); ושני ספלולים שמתארם מרובע (0.10–0.15 × 0.10–0.15 מ', 0.1 מ' עומק), אחד במרכז הדופן המזרחית של משטח הדריכה ושני סמוך למרכז המשטח. במרכז הדופן המזרחית חצובה תעלה (0.5 מ' אורך, 0.1 מ' רוחב, 5 ס"מ עומק) שדרכה זרם התירוש ממשטח הדריכה אל בור האיגום. בפינתו הדרומית-מזרחית של בור האיגום נחצבו שלוש מדרגות שככל הנראה הובילו אל תוך הבור.
רוב הממצא הקרמי מהגת התגלה במילויי העפר שכיסו את משטח הדריכה, והוא מתוארך למן התקופה ההלניסטית ועד התקופה האסלאמית הקדומה. נתגלו נר (איור 3:10) מן התקופה ההלניסטית, קדרה וקנקן (איור 10:10, 11) מן התקופה הרומית המאוחרת, קדרה (איור 12:10) ושני קנקנים מטיפוס קנקני עזה (איור 13:10, 14) מן התקופה הביזנטית הקדומה, קדרה וקנקן (איור 16:10, 18) מסוף התקופה הביזנטית וקדרה (איור 19:10) מן התקופה האסלאמית הקדומה. קדרה נוספת (איור 21:10) מן התקופה האסלאמית הקדומה נתגלתה בבור האיגום (L112).
מערות קבורה. נבדקו שתי מערות כוכים. אחת, שתועדה בלבד, נחצבה מתחת למשטח הדריכה של הגת (לא בתכנית). פתחה הותקן בדופן הדרומית של בור האיגום של הגת (איור 16), לאחר שזו יצאה מכלל שימוש. המערה מורכבת מחדר אחד לפחות ששטחו גדול ממשטח הדריכה שמעליו שבדופנותיו נחצבו כוכים. בדופנו הדרומית זוהו שלושה כוכים (איור 17), ובדופן המזרחית זוהה כוך אחד לפחות.
מערת קבורה שנייה (L117 ,L116 ,L110; איור 11: חתך 1–1) נחצבה מדרום-מזרח לגת. למערה פתח מלבני הפונה לצפון (0.7 × 1.0 מ'), וממנו מובילות מדרגות אל חלל סגלגל (L110; קוטר 2.6–3.0 מ', עומק מרבי 1.75 מ'). בפינתו הדרומית-מזרחית של החלל נחצב כוך שמפלס תקרתו כמפלס תקרת החלל (L117; מידות 0.7–0.9 × 2.3 מ', 0.8 מ' גובה; איורים 18, 19); הכוך נחסם באבני שדה. בתחתית הדופן הדרומית נתגלה כוך נוסף, רוחבי (L116; איור 19), שנחסם באבני שדה דמויי לוח. הממצא העיקרי מן המערה נתגלה בעפר שמילא את חללה: פך (איור 9:10) מהתקופה הרומית הקדומה, קנקן (איור 17:10) מסוף התקופה הביזנטית וקדרה (איור 20:10) המתוארכת לשלהי התקופה הביזנטית ולראשית התקופה האסלאמית הקדומה.
 
השרידים החצובים על המדרון מעידים על פעילות חקלאית-תעשייתית שנקשרה לאתר סמוך, ככל הנראה ח' באד אל-בנאת שמדרום לשטח החפירה. נראה כי מקורו של הממצא הקרמי שנתגלה באדמת הסחף שכיסתה על השרידים שנוקו בחפירה היה באתר זה. זמנו של הממצא
למן התקופה ההלניסטית ועד התקופה האסלאמית הקדומה והוא נעדר כל הקשר סטרטיגרפי, ועל כן אין הוא משקף בהכרח את זמן התקנתם או את תקופת פעילותם של השרידים. עצמות האדם שנתגלו במערה הטבעית (L107) נתגלו בתפזורת, ואף הם אינם מאפשרים לקבוע את זמן השימוש במערה. עם זאת, נראה כי השימוש במערכות הקבורה ובמתקני התעשייה היה במהלך תקופות אלה.
היחס הסטרטיגרפי בין חלק מהשרידים בשטח ZW יכול לסייע בקביעת זמנם. שתי מערות הכוכים מתוארכות טיפולוגית לתקופה הרומית הקדומה. לפיכך יש להסיק כי הגת שמתוך בור האיגום שלה (L112) נחצבה אחת המערות קדומה יותר; אפשר שהותקנה בתקופה ההלניסטית. מערות קבורה נוספות שהוכשרו מתחת לגתות שיצאו מכלל שימוש מוכרות בשפלת יהודה (ס' גנדלר ופ' בצר, מידע בעל פה) ובאזור הר חברון (ברוך תשס"ב). דומה כי מתארו הסגלגל של החלל במערת הכוכים השנייה מעיד כי חלל זה היה בשימוש לפני שכוכי הקבורה נחצבו בדופנותיו. ייתכן שהפך מן התקופה הרומית הקדומה שנתגלה בחלל המערה (איור 9:19) נותר מתקופת השימוש במערה לקבורה.