בשטח A נחשפו שני קירות ניצבים זה לזה (W201 ,W200). בשטח B נחשפו ארבעה קירות (W209 ,W208 ,W206 ,W205). קירות 205 ו-206 ניצבים זה לזה והם נבנו על גבי קיר 209. בשטחים C-D נחשף קיר אחד (W213), שנבנה בשטחה של מדרגה בנויה מאבני גוויל בינוניות (כ-0.10 × 0.10 × 0.15 מ'). בשטח E נחשף קיר אחד (W214). בשטח F, במרחק של כ-10 מ' מצפון לערוצו של נחל בית נחמיה, נחשפו שני קירות (W216 ,W210) צמודים זה לזה, השייכים אולי לשני שלבי בנייה. בשטח G נחשפו שלושה קירות (W212 ,W211 W215), מהם שניים (W215 ,W212) שנבנו צמודים זה לזה.

 

 

כל קירות מדרגות העיבוד נבנו משורה אחת של אבני גוויל גדולות (0.4 × 0.6 מ') והשתמרו לגובה נדבך אחד, פרט לקירות 210 ו-216 בשטח

F ולקיר 205 בשטח B שהשתמרו לגובה שני נדבכים. בקירות שולבו כמה אבנים מסותתות ואבני גזית בשימוש משני. לא התגלו שרידי חומר מליטה או טיח. רוב הקירות הושתתו על האדמה, פרט לקירות 210, 211 ו-215 בשטחים F ו-G שהושתתו על מצע של אבני גוויל קטנות שפילסו את השטח. נראה כי רוב הקירות שייכים לשלב בנייה אחד, פרט לקירות בשטח B שנבנו זה על גבי זה ולקירות בשטחים F ו-G שנבנו צמודים זה לזה ומלמדים, כנראה, על שני שלבי בנייה.Late Roman C Ware (איור 5-3:2), שבר קנקן ענק מהתקופה הביזאנטית (איור 6:2) ושפה של קערה מזוגגת מהתקופה הצלבנית (איור 7:2). שברי הגוף של כלי החרס מתוארכים ברובם לתקופה הביזאנטית ובמקצתם לתקופות ההלניסטית והרומית. המטבעות כוללים מטבע מימי אנטיוכוס הד' ממטבעת עכו (164-175 לפסה"נ; ר"ע 88615) ושני מטבעות שלא זוהו. כן התגלה בשטח B שבר ראש צלמית מאבן (5.5 ס"מ גובה, 4.0 ס"מ רוחב, 3.5 ס"מ עובי; איור 3), כנראה של בעל חיים, שעיניו מתוארות כשני חורים ולו אף נשרי ואולי אף אוזניים. בחלק האחורי של שבר הצלמית יש שקע חצי עגול, ששימש כנראה לצורך חיבור הצלמית לחפץ מעץ.

 

 

באדמת הסחף סמוך לקירות התגלו מעט שברי כלי חרס ושלושה מטבעות. הממצא הקיראמי כולל שבר שפה של סיר בישול מתקופת הברזל 2 (איור 1:2), שבר שפה של קנקן מהתקופה ההלניסטית (איור 2:2), שלושה שברים מטיפוס

 

נראה כי קירות מדרגות העיבוד שנחשפו שייכים לחווה חקלאית. על סמך כיוון בנייתם נראה כי הם מתחברים ויוצרים מתחם רבוע (כ-50 × 50 מ'): במזרח קירות 200 ו-203, במערב קירות 204, 206, 210 ו-211, בצפון קירות 205 ו-214 ובדרום קירות 201, 212. הקירות נמשכים אל מחוץ לשטחי החפירה ונראה שהם חלק ממערכת גדולה יותר של מדרגות עיבוד. רוב הממצא הקיראמי מתוארך לתקופה הביזאנטית ולכן נראה כי קירות המדרגה נבנו בתקופה זו. יש להניח ששברי כלי החרס מיתר התקופות נסחפו לשטח החפירה. נראה כי מדרגות העיבוד שייכות לשרידי היישוב מן התקופה הביזאנטית (אתר 77) שנחשפו בעבר במרחק של כ-200 מ' מצפון לכאן (ר' חדשות ארכיאולוגיות קח:179). כן נחשפו בעבר שרידי יישוב מתקופת הברזל ומהתקופות ההלניסטית, הרומית והביזאנטית בתל חדיד המרוחק כ-2 ק"מ מדרום לאתר (ר' חדשות ארכיאולוגיות קז:68-66).