נפתח ריבוע (4.5 × 6.0 מ'; איור 2) ונחשפו שתי שכבות: שרידי קיר ומשטח סלע מפולס מן התקופה הרומית (המאות הג'–הד' לסה"נ; שכבה II) וקיר טרסה מהתקופה העות'מאנית המאוחרת (המאות הי"ט–הכ' לסה"נ; שכבה I).

 
שכבה II. נחשף קיר (W2) בכיוון צפון–דרום בנטייה קלה מזרחה, בנוי אבני גוויל בינוניות מגיר (0.3–0.5 מ' רוחב, 2 מ' אורך חשיפה). הקיר נבנה על קצה של משטח סלע גירי (L7; איור 3) שפולס ושימש כנראה רצפה. שקע טבעי בסלע (כ-0.8 מ' קוטר) מולא וכוסה באבנים גדולות ליצירת משטח חלק. משטח הסלע הצמוד למדרון היה מכוסה בשכבה עבה של טין רך (חוואר) ללא חרסים ושאר השטח כוסה בהצטברות אדמה חומה שבה נמצאו חרסים המתוארכים לתקופה הרומית (המאות הג'–הד' לסה"נ), בהם קערות מטיפוס כפר חנניה 1B (איור 1:4, 2), קערות מטיפוס 1D (איור 3:4, 4), קערות מטיפוס 1E (איור 5:4,6), סירי בישול מטיפוס  3B(איור 7:4, 8) ומטיפוס 4C (איור 9:4). נוסף על אלה נמצא שבר ידית של ספל מאבן גיר, מטיפוס כלי האבן שאינם מקבלים טומאה האופייניים ליישובים יהודיים בגליל בתקופה הרומית (איור 10:4).
 
שכבה I. לשכבה זו מיוחס קיר (W6, אורך חשיפה 2.7 מ'; איור 5), ממערב לקיר 2 ולמשטח הסלע; כיוונו צפון-מזרח–דרום-מערב. רוחבו כרוחב אבן אחת (0.25 מ'), הוא השתמר לגובה נדבך אחד ואבניו הונחו הישר על קרקע בתולה. בהצטברות אדמה שכיסתה את הקיר נמצאו מעט חרסים מטיפוס 'רשייה אל-פוחר' (איור 11:4) המאפשרים להניח שזהו קיר טרסה מהתקופה העות'מאנית (המאה הי"ט–ראשית המאה הכ').
 
אופי הקירות ומשטח הסלע בשתי השכבות מעיד על שימוש חקלאי במדרון המערבי במרוצת התקופות, בדומה לקירות הטרסה החקלאיים שנבנו במדרון הצפוני של הגבעה (הרטל 2010).
ממצאי החפירה והמידע מחפירות עבר מאפשרים למפות את האזורים החקלאיים שסבבו את היישוב שעל ראש הגבעה במרוצת התקופות.