בחודש פברואר 2012 נערכה חפירת בדיקה בתחום האתרים ח' אל-מע'ארה וח' נינא (הרשאה מס' 6423-A; נ"צ 184898-5008/634940-5012), לקראת הנחת קו מים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת 'מקורות', נוהלה על ידי ד' גולן, בסיוע א' בכר (מנהלה), מ' קונין (מדידות ושרטוטים), א' אקרמן (גיאולוגיה), ח' טורגה (זיהוי חרסים), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס), א' רוכמן וס' קרפיוקו (ארכיון רשות העתיקות), א' גליק, ס' יחיאלוב, י' מרמלשטיין, ט' גרינוולד וד' גולן (בדיקות מקדימות) ומ' עג'מי. כמו כן סייעו מודדים של חברת 'מקורות'.
נחפרו חמישה ריבועים, כ-150 מ' מדרום לגדת נחל שורק, סמוך לוואדי קטן שהתחבר לנחל שורק וסתום כיום בסחף, בגבול בין שני אתרי העתיקות ח' אל-מע'ארה וח' נינא (איור 1), שנחפרו בעבר. בח' נינא נחשפו בשנת 2002 שרידי בנייה דלים מהמאות הי"ד–הט"ז לסה"נ (חדשות ארכיאולוגיות 117) ובשנת 2008 שרידי יישוב מהתקופות הב"ת 2א'–ב' והברונזה המאוחרת ושרידי קבורה מתקופה לא ידועה (חדשות ארכיאולוגיות 120). בח' אל-מע'ארה נערכו חפירות אחדות סמוך ליד בנימין: בשנת 1997 נחשפו שרידי יישוב מהתקופות ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, האומיית והממלוכית (חדשות ארכיאולוגיות 112: 123–125); בשנת 1998 נחפר בור מים קדום שהפך לבור אשפה בתקופה הביזנטית (חדשות ארכיאולוגיות 121); בשנת 1999 נחשף חלק מבית מרחץ (חדשות ארכיאולוגיות 113: 113–114).
במפות מימי המנדט הבריטי מצוינות באזור שלוש חורבות, סמוך לדרך לטרון–מסמיה: ח' נינא, ח' אל-מע'ארה/ח' אל-מעלוייה. י' עורי דיווח ב-1935 על יסודות וגלי אבנים בסביבה ועל שוד אבנים בידי תושבי הכפר מוח'יזין, 1.8 ק"מ ממערב לח' אל-מע'ארה (ארכיון רשות העתיקות). בחפירה הנוכחית התגלו שרידים דלים מתקופת הברזל 2.
שטח החפירה מתאפיין באדמת חרסית קשה בגוון חום כהה (גרמוסול). נחפרו ארבעה ריבועים ושני חצאי ריבועים. בריבועים 7 ו-9 נחשפה שכבה (L111; כ-7 מ' אורך, 3.2 מ' רוחב מרבי, 0.15 מ' עובי מרבי; איור 2) ובה חלוקי נחל במגוון גדלים, אבנים קטנות וחרסים, כנראה ללא שרידים ארכיטקטוניים, שנוצרה מסחף האופייני לסביבה. בריבוע 11 נחפר בור בדיקה (כ-2 מ' עומק), ונמצאו בו חלוקי נחל וחרסים. בחתכים תועדו רבדים דקים (למינות) המעידים על ארועי סחף והצפה. בריבועים 15–17 נחשפה תשתית מחלוקי נחל ללא חומר מלכד (L107; מידות 6.15×1.30 מ', 0.12 מ' עובי; איורים 3, 4), המשתרעת בכיוון צפון–דרום ומקבילה לוואדי הסמוך. ניכר שבהנחתה נבחרו חלוקי הנחל על פי גודלם (0.11 ×0.15 מ' בממוצע). ממזרח וצמוד לה נחשפה תשתית נוספת (L114) מחלוקי נחל דומים בגודלם, היורדת בשיפוע לכיוון הוואדי.
נמצאו מעט חרסים מתקופת הברזל 2 ובהם קערות (איור 1:5–4), סיר בישול (איור 5:5) וקנקני פערור (איור 6:5–8).
בדיקה גיאולוגית שנעשתה בריבוע 11 ובתעלות עמוקות של כלים מכניים, כ-30 מ' מדרום לחפירה העלתה כי הקרקע באתר היא אדמת גרומוסול. על סמך התשתית האלוביאלית והקרבה לנחל שורק נראה שהנחל היה פעיל בזמן קיומו של האתר. האתר כוסה לאחר מכן בחומר איאולי שהתפתח לקרקע של גרומוסול.
הממצאים מעידים על פעילות בסביבת אפיק נחל שזרם בעבר והתחבר לנחל שורק או שהיה אפיק קדום שלו ומכוסה כיום בקרקע חקלאית. נראה כי הממצא בריבועים 7, 9, ו-11 נשטף בנחל או נסחף לאתר ממקום אחר. בריבועים 15–17 נמצאו מפלסי אבנים מעשה ידי אדם ששרדו את הסחף של הנחל. הממצא הקרמי (בעיקר קנקני פערור וקערות) מתארך את האתר לתקופת הברזל 2.