נחשף מבנה מלבני גדול (13.5 × 11.5 מ'; איור 2) ובו שבעה חדרים, חצר ומתקן, כנראה שוקת, מן התקופה העות'מאנית המאוחרת–המנדטורית, שכיוונו הכללי מזרח–מערב. השתמרות השרידים בחלקו הצפוני-מזרחי הנמוך של המבנה דלה מאוד בשל סחף ותהליכי בליה קשים. החלקים הדרומי והמערבי שקועים ביחס לפני השטח המקוריים והשתמרו בהם שרידים לגובה של כחמישה נדבכים (כ-1 מ'; איור 3). הפרשי הגובה בין חלקי המבנה אוזנו בחפירת פני השטח המקוריים בחלק הדרומי-מערבי לעומק של כ-2 מ', ובחלק הצפוני-מערבי לעומק של כ-0.5 מ'. הקירות החיצוניים של המבנה נבנו מאבני שדה במגוון גדלים (W13–W10; כ-0.6 מ' רוחב). בחלק הדרומי-מערבי נבנו הקירות החיצוניים על מדרגת לס (כ-1 מ' רוחב) שנחפרה לעומק של כ-1 מ'. נראה כי מדרגה זו שימשה גם בסיס לקורות עץ שתמכו ברצפת חדר R3 מעל המרתף החפור לעומק של כ-1.2 מ'.

 
במערב המבנה התגלו שתי יחידות, צפונית (3.5 × 3.7 מ') ודרומית (6.5 × 3.7 מ'), שביניהן מפריד קיר פנימי (W15) הניגש אל הקיר המערבי של המבנה (W11). היחידה הצפונית תחומה בקירות W18 ,W15 ,W14 ,W11 ,W10 ומחולקת לשני חדרים (R1 המזרחי, R2 המערבי; איור 4) בקירות W23 ו-W27. הכניסה ליחידה (0.5 מ' רוחב) במזרח, בין הקירות 14 ו-18 לחדר R1 המלבני (3.0 × 1.7 מ'). נמצא כי שכבה עבה של טיח בוץ (כ-0.1 מ' עובי), שהשתמרה באזור החיבור של הרצפה לקירות, כיסתה את כל הקירות מבפנים. על רצפת העפר המהודק של החדר (L128) נמצאה שכבת שרפה ומעליה שכבה עבה של מפולות אבן. בתוך שכבת השרפה נמצאו שברי כלי חרס אחדים, בהם קערות (איור 1:5, 2) ופכי שתייה (איבריק) (איור 4:5–6) מהתקופה העות'מאנית המאוחרת–המנדטורית. קירות W23 ו-W27 תוחמים את פתח הכניסה לחדר R2 (כ-1 מ' רוחב). בפינה הדרומית של החדר נמצא מרחב קטן נוסף (L124, מידות 1.5 × 0.8 מ'; איור 6), כנראה ארון קיר, תחום במזרח בקיר אבן 23, שהשתמר לגובה של כ-1 מ', ובצפון בקיר לבנים צר (כ-0.15 מ' רוחב), הבנוי משורה אחת של לבני בוץ והשתמר לגובה של כ-0.5 מ'. על רצפת העפר המהודק של המרחב הקטן נמצאה שכבת שרפה עבה שבה כמות גדולה של אפר מעורב בשברי לבני בוץ ומעליהם שכבה עבה של מפולות אבנים. בתוך שכבת השרפה נמצאו פריטי מתכת, בהם מחרשות (איור 1:7–3) ומנעול מנגנון נעילה פנימי של דלת (איור 4:7). קיר 27, התוחם את חלקו הצפוני של חדר 2 במזרח, בנוי מלבני בוץ והשתמר לגובה של כ-0.2 מ'. הקיר התמוטט אל תוך המרחב הפנימי של החדר ושרידיו נמצאו במפולת. גם כאן נמצאו שרידי שרפה עזה על רצפת העפר המהודק של החדר (L130).
כל שטח היחידה הדרומית נמצא חפור בתוך מדרון תלול לעומק של כ-1.2 מ' בחלקו הצפוני וכ-2 מ' בחלקו הדרומי. בדומה ליחידה הצפונית, הכניסה ליחידה הייתה מהחצר שבמזרח המבנה, דרך פתח (0.8 מ' רוחב) שבין קירות W16 ו-W17. בחלק הצפוני של המרחב נמצא קיר אבן (W21, רוחב 0.4 מ'; איור 8), שהשתמר לגובה של כ-1 מ', ניגש לקיר 15 מדרום ומחלק את חלקה הצפוני של היחידה לשני חדרים (R5 ,R4). על רצפת העפר המהודק של חדר 4 (1.5 × 1.7 מ'), התחום בקיר 15 בצפון, קיר 11 במערב וקיר 21 במזרח, נמצאו ידית של סכין עשויה מברונזה (איור 1:9) ומגרפה מברזל (איור 2:9). לא נמצא גבולו הדרומי של החדר. בחדר 5 (1.8 × 1.3 מ'), נמצאו שרידי קיר שהשתמר לגובה של כשני נדבכים (W31; כ-0.3 מ') וניגש אל הקצה הדרומי של קיר 16 ממזרח. הקיר, הבנוי מאבני שדה ולבני בוץ, תוחם את חדר 5 בדרום. על רצפת החדר (L136) נמצאו פריטי מתכת כגון שברי מחרשות, מלמד בקר (איור 10) ומוט ברזל שעליו בורג. בחלקו הצפוני של החדר, צמוד לקיר 15, נמצא בור קטן (כ-0.2 מ' קוטר, כ-0.3 מ' עומק), מלא באפר מעורב בחומר לבנים מומס. בבור נמצאו שברי מחרשה ווו תלייה מברזל. מדרום לחדרים 4 ו-5 נמצא מרחב גדול (R3, מידות 4.7 × 3.7מ'), תחום בקיר 12 מדרום, קיר 11 ממערב וקיר 17 ממזרח. על רצפות העפר המהודק של שלוש חדרי המרחב הדרומי (L138 ,L136 ,L135) נמצאה שכבת שרפה עבה (כ-0.4 מ') ומעליה מפולות (איור 11). בתחתית שכבת המפולות של חדר 3 (L134) נמצאו יתד עגולה מברזל ועליה פיסת חבל (איור 12), וכן שבר של בקבוק זכוכית (איור 13). על רצפה 135 נמצאו שברי כלי חרס אחדים, בהם קנקן (איור 7:5) ופך שתייה (איבריק) (איור 3:5) מן התקופה העות'מאנית המאוחרת–המנדטורית. על פי כמות המפולות אפשר לשער כי בחלקו המערבי התנשאו קירות המבנה לגובה של כ-2 מ'.
במזרח המבנה חצר גדולה (R8; מידות 11.0 × 7.5 מ') התחומה בקיר 12 בדרום, קיר 13 במזרח וקיר 10 בצפון. במערב החצר נמצאו שני חדרים נוספים: R7 בפינה הצפונית-מערבית ו-R6 בפינה הדרומית-מערבית. חדר 7 (2.3 × 1.5 מ') תחום בקיר 10 בצפון, קיר 14 במערב, קיר 20 בדרום וקיר 19 במזרח. בשל השתמרות ירודה של הקירות לא נמצאה כניסה לחדר ועם זאת נראה כי הכניסה הייתה במזרח. על רצפת העפר המהודק של החדר נמצאה שכבה דקה של מפולות ונראה כי רוב אבני המפולת מקורן בקירות 10 הצפוני ו-14 המערבי. תמונה דומה נמצאה בחפירת החדר הדרומי (R6; מידות 1.5 × 1.5 מ') התחום בקיר 12 בדרום, קיר 17 במערב, קיר 26 בצפון וקיר 25 במזרח. בדומה לחדר 7, הקירות הצפוני והמזרחי של חדר 6 נמצאו במצב השתמרות ירוד ונראה כי לא התנשאו לגובה רב.רצפות החדרים 6 ו-7, העשויות עפר מהודק, נמצאו נקיות מכל ממצא. על רצפת החצר (L132 ,L123) נמצאו שברי גוף של כלי חרס האופייניים לסוף התקופה העות'מאנית–ראשית תקופת המנדט הבריטי וכן נמצאו פריטים עשויים מברזל כגון להב מחרשה (איור 5:7), שנמצאה סמוך לקיר 25 בחדר 6. מחרשה נוספת ופרסה של סוס (איור 14) נמצאו בגובה הרצפה בחפירת חתך בדיקה (L129) בפינה הצפונית-מזרחית של החצר. על פי כמות המפולות שנמצאו סמוך לקירות החצר נראה כי הקירות לא התנשאו לגובה רב. בשל השתמרותם הגרועה אי אפשר לקבוע בוודאות את מקום הכניסה לחצר.
בפינה הצפונית-מערבית, נמצאו שרידי מתקן מלבני (L131; מידות 0.8 × 3.8 מ'), כנראה שוקת, התחום בקירות 29 בצפון, 11 במערב, 10 בדרום ו-30 במזרח. נחפרו יסודות המתקן; חלקו העליון, בדומה לפינה הצפונית-מזרחית של החצר, נהרס מסחף ומבליה.  
 
שכבות שרפה ומפולות לבנים שנמצאו בכל מרחבי החלק המערבי של המבנה מצביעים על תהליך הרס. נראה כי המבנה התמוטט ונהרס בעקבות שרפה עזה של קורות המבנה ותקרתו שהיו עשויים מעץ. הממצא כלל שברי כלי חרס, כלי זכוכית ומגוון כלי מתכת מן התקופה העות'מאנית המאוחרת ומימי המנדט הבריטי. מגוון כלי עבודה שנמצאו בחפירת המבנה מצביע על עיסוק אינטנסיבי וקבוע של המתיישבים בחקלאות. מיקומו בבקעת באר שבע, תכניתו וחומרי הבנייה שלו מלמדים כי המבנה שימש מתיישבי קבע שהתיישבו במקום בשלהי השלטון העות'מאני ובימי המנדט הבריטי. מכלול זה ומכלולים נוספים שתועדו ונחפרו בבקעת באר שבע (Ustinova and Nahshoni 1994; ניקולסקי 2010, 2011א, 2011ב) משקפים את ראשית התיישבות הקבע של הבדואים המקומיים או פלאחים מצריים באזור.