מקווה טהרה 1 (נ"צ 208777/626653; איור 1) נחצב במחשוף סלע בגובה כשני מטרים, בתחומי יער נטוע בשולי האתר, בחלקו הצפוני-מערבי. אל המקווה מוליך מבוא (2.7 מ' רוחב) שנחצב בסלע. המבוא מלא כיום בסחף וסלעים ועל כן אי-אפשר היה לבדוק את מתארו המדויק, אולם ברור ששימש משטח ניקוז למי הגשמים שמילאו את המקווה. למקווה שני פתחים קמורים סמוכים (פתח כפול) המופרדים באומנת סלע מרכזית שמתארה לא סדור (איור 2). מידות פתחי המתקן (במערב: 1 מ' רוחב, כ-1.5 מ' גובה; במזרח: 1.5 מ' רוחב, 1.4 מ' גובה) מאפשרים כניסת אדם בשפיפה. למלוא רוחב המתקן הותקנו שתי מדרגות חצובות המאפשרות ירידה אל אגן הטבילה (איור 3). מתארו של אגן הטבילה מלבני (2.8×3.8 מ', כ-1.75 מ' עומק) ורצפתו, תקרתו ודופנותיו טויחו בשתי שכבות טיח הידראולי בצבע אפור שבו חלוקי אבן קטנים. טיח מסוג זה אופייני למתקני המים משלהי ימי בית שני. במדרגה העליונה, במרכז סף פתח הכניסה המזרחי, הותקנה תעלה (0.1 מ' רוחב, 0.1 מ' עומק) שדרכה הוזרמו מי הגשמים הנאספים אל אגן הטבילה.

מקווה טהרה 2 (נ"צ 208807/626603; איור 4) הותקן במחשוף סלע נמוך, כ-50 מ' ממזרח למקווה טהרה 1. אל המקווה מוליך מבוא חצוב (כ-2 מ' רוחב) המכוסה כיום באדמה ובסחף. גם למקווה זה שני פתחים סמוכים (0.8 מ' רוחב במערב, 0.7 מ' רוחב במזרח) המופרדים באומנת סלע מלבנית (0.9 מ' אורך, 0.3 מ' רוחב; איור 5). גובה הפתחים אינו ידוע עקב סחף אדמה שהצטבר בתחתיתם. לאחר שהמתקן יצא משימוש נסתמו שני הפתחים בקיר אבנים. חלקו העליון של קיר האבנים שסתם את הפתח המערבי פורק בידי שודדי עתיקות. בנקודות אחדות אפשר היה להבחין במדרגת סלע יחידה (כ-0.35 מ' גובה) שהותקנה בקו ישר עם הקצה הדרומי של אומנת הסלע, ואפשרה ירידה אל אגן הטבילה. מתארו של אגן הטבילה מלבני (1.3×2.2 מ', כ-2 מ' עומק) ורצפתו, תקרתו ודופנותיו טויחו בשכבת טיח הידראולי בצבע אפור הזהה לטיח שבמקווה טהרה 1.
 
אמנם לא התגלו ממצאים העשויים לתארך את המתקנים, אך האדריכלות האופיינית והטיח המכסה את הדפנות מלמדים על חציבה ושימוש במהלך התקופה הרומית הקדומה. מקוואות טהרה אלו הם עדות ארכיאולוגית ראשונה לכך שבאתר ישבו בתקופת בית שני יהודים שהקפידו על דיני טהרה. מקוואות טהרה הכוללים פתח כפול אפשרו הקפדה על הפרדה בין הנכנסים הטמאים ליוצאים הטהורים. להפרדה זו הד במקורות חז"ל: "כל הכלים הנמצאין בירושלם דרך ירידה לבית הטבילה – טמאין, דרך עליה – טהורין; שלא כדרך ירידתן עליתן" (שקלים ח', ב), ובפירושו של רש"י: "בדרך אחת היו יורדין לבית הטבילה ועולין בדרך אחרת". מתקנים דומים בעלי פתח כפול נתגלו בעיקר בירושלים ובסביבתה הקרובה, בין היתר בחפירות הרובע היהודי בירושלים, בחפירות הר הבית, בקברי המלכים, בבית עניה (רייך תשמ"א), בח' הילאל (חדשות ארכיאולוגיות צז: 79–80) וסמוך לאלון שבות (Amit 1999).
 
 

 
 
 

Amit D. 1999. A Miqveh Complex near Alon Shevut. ‘Atiqot 38:75–84