1. נ"צ 187885/384720. מעגל של לוחות אבן (1 מ' קוטר; 0.1×0.3×0.5 מ' מידות האבנים בממוצע; איור 2), שהוצבו על צדם הצר. במרחק 30 מ' מדרום למעגל הובחנו שני מעגלי אבן דומים, אך הרוסים.

2. נ"צ 188108/383667. קיר שמהלכו מעוגל (7 מ' קוטר), שנבנה באבני שדה בינוניות והשתמר לגובה של כ-0.3 מ'. בקיר נקבע פתח (4 מ' רוחב), הפונה לכיוון דרום-מערב.
3. נ"צ 188203/383526. ערמה של אבני שדה בינוניות וקטנות (0.7×1.0 מ', 0.3 מ' גובה; איור 3).
4. נ"צ 189540/383350. באתר המוכרז הר רחבעם, המשתרע בגדה הדרומית של נחל רחבעם, תועדו כ-15 מעגלי אבנים, המכונים 'צלחות' (2–4 מ' קוטר, 0.3 מ' גובה; איורים 4, 5). מעגלים אלה מורכבים מאבני שדה קטנות, וביניהן ריכוז של אבני חצץ לבנות. סמוך למעגלי האבנים התגלה ריכוז גבוה של תחמוצות מתכת. נראה כי מעגלי אבנים אלה תוחמים פתחים של פירים אנכיים לכריית נחושת שהתמלאו במשך הזמן באדמת סחף. שרידים דומים של פירים אנכיים לכריית נחושת התחומים במעגל אבנים נחשפו בבקעת תמנע ותוארכו לתקופת הברזל.
5. נ"צ 189566/383336. מערה חצובה במצוק הדרומי של נחל רחבעם (4×12 מ', 2 מ' גובה; איור 6). פתח המערה נחסם בקיר (5 מ' אורך, 0.8 מ' רוחב, 1.5–2.5 מ' גובה), שנבנה באבני שדה שלוכדו בחומר מליטה מטיט. בקיר זה נקבע פתח (0.6 מ' רוחב). למערה חדר מרכזי (4×8 מ', 2 מ' גובה) ושני חדרים קטנים ממזרח וממערב. החדר המערבי (2×2 מ', 1.5 מ' גובה) הופרד מהחדר המרכזי בקיר (3 מ' אורך, 0.8 מ' רוחב, 0.8 מ' גובה), שנבנה מלוחות אבן (0.1×0.4×0.5 מ'; איור 7); החדר המזרחי חסום בעפר. נראה כי המערה היא מכרה נחושת, שהיה בשימוש בתקופה האסלאמית הקדומה. לימים, לאחר שהמכרה יצא מכלל שימוש, היא הוסבה לשמש מטמורה.
6. נ"צ 189616/383382. מעגל של אבנים בינוניות (6 מ' קוטר, 0.4 מ' גובה; איור 8), אולי שרידי רוגם.במרכז המעגל שתי אבני שדה גדולות (0.5×0.5×0.5 מ').
 

 
רול י' 1995. מפת הכבישים הרומיים הממלכתיים בארץ ישראל, בנגב ובעבר הירדן. בתוך: י' אבירם, ה' גבע ור' כהן. עורכים. אילת והערבה, מדריך הערבה מאילת ומעציון גבר. ירושלים. עמ' 207–211.
 
רוטנברג ב' 1967. אתרים ארכיאולוגיים בערבה הדרומית ובהרי אילת. בתוך: צ' רון, עורך, סקר הרי אילת. הוצאת המועצה האזורית חבל אילות. עמ' 283–331.
 
Avner U. and Magness J. 1998. Early Islamic Settlement in the Southern Negev. BASOR 310:39–59.