המחצבה (F1)

במחצבה שבצפון שטח החפירה (7.46 מ' אורך, 6.7 מ' רוחב; איור 3), שהשתמרותה גרועה, נתגלו שתי מדרגות חציבה של אבני כורכר. בסלע הובחנו תשלילים של האבנים שנחצבו ועל פי קווי החציבה אפשר לקבוע כי נחצבו אבנים במגוון גדלים (0.50–0.75 מ' רוחב). לא ניתן לתארך את זמן פעילות המחצבה. בהצטברויות של אדמה חומה מעל המחצבה נאספו חרסים המתוארכים לתקופות ההלניסטית: קדרה (איור 6:4) והביזנטית.
ייתכן כי המחצבה, בדומה למחצבות שפעלו בעת העתיקה, שימשה במרוצת תקופות אחדות.

 

בורות בינוניים
בחלק הדרומי של שטח החפירה נתגלו שישה בורות בגודל בינוני (F22F18 ,F16, ר' איור 2), כולם חצובים בסלע הכורכר, דופנותיהם הוחלקו ותשתיתם לרוב פולסה. בבורות נחפרה הצטברות של אדמה חומה, ובכל אחד נתגלו מקבצי אבנים ומוקדי שרפה.
F16 (קוטר 1.6 מ', עומק 0.39 מ'; איורים 5, 6). בתוך הבור (L115) נתגלו לוחות של אבני כורכר גדולות ולצדם עצמות בעלי חיים (ר' להלן). במכלול הקרמי בהצטברות הבור נמצאו קנקן (איור 2:4) וקערה (איור 3:4) המתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה 2ב', וכן קנקן (איור 5:4) המתוארך לתקופה הפרסית.  
F18 (קוטר 1.6 מ', עומק 0.65 מ'; איורים 7, 8). לבור צורה פעמונית והוא הולך ומתרחב כלפי מטה. במרכז הבור נתגלה מצבור של אבני כורכר בינוניות וקטנות, לוחות של אבני כורכר גדולות (L116) ומפלס של חומר שרוף שבתוכו נתגלה מכלול עצמות בעלי חיים עם סימני שרפה (ר' להלן). עוד נמצאו בבור צמידים מזכוכית ושברי כלי חרס: קנקן המתוארך לתקופת הברונזה התיכונה 2א' (איור 1:4), סיר בישול המתוארך לתקופת הברזל (איור 4:4) וקנקן מטיפוס 'עזה' המאפיין את התקופה הביזנטית (איור 7:4). בתוך מוקד השרפה היה עיקר הממצא שברי כלי חרס למן התקופה הממלוכית ועד לתקופה העות'מאנית: קערה (איור 9:4), סיר בישול עשוי ביד (איור 10:4), קנקן (איור 11:4), צפחת (איור 13:4), ומקטרת (איור 14:4). ראויים לציון כלים רבים העשויים ביד: סירי בישול וקנקנים, מן התקופה הממלוכית. עוד נמצאו בבור שני שברי צמידים מזכוכית (איור 1:9, 2). צמידים דומים נתגלו בחפירות אחדות, למשל ביפו (חדשות ארכיאולוגיות 123), ביבנה (חדשות ארכיאולוגיות 116) וברמלה (חדשות ארכיאולוגיות 123) ותוארכו לתקופה העות'מאנית. נראה לפיכך כי הבור שימש מוקד שרפה בראשית התקופה העות'מאנית.
F19 (קוטר 1.42 מ', עומק 0.22 מ'; ר' איור 7). בתוך הבור (L113) נתגלו אבני כורכר בינוניות, עצמות בעלי חיים (ר' להלן), כלי חרס ושבר של צמיד. מעל רצפת הבור נתגלה חפץ מתכת (איור 10) ששימש אולי כלי עבודה. המכלול הקרמי הוא של כלים המתוארכים לתקופת הברונזה, לצד קערות (איור 8:4) וקנקן (איור 12:4) המתוארכים לתקופות הממלוכית והעות'מאנית. עוד נתגלה שבר צמיד עשוי מזכוכית (איור 3:9) מן התקופה העות'מאנית.
F20 (קוטר 1.34 מ', עומק 0.3 מ'; איורים 7, 11). בתוך הבור נתגלו אבני כורכר בינוניות וקטנות, חומר שרוף, עצמות בעלי חיים (ר' להלן) ושברי כלי חרס (L112). המכלול הקרמי שנאסף מתוך הבור מעורב, בדומה לבורות האחרים, אך את רוב הממצא ניתן לתארך לתקופה העות'מאנית. ממצא נוסף מן התקופה העות'מאנית שנמצא בבור הוא שבר צמיד מזכוכית (איור 4:9).
F21 (קוטר 1.43 מ', עומק 0.34 מ'; איורים 7, 12, 13). בתוך הבור (L111) נתגלו אבני כורכר בינוניות וקטנות, לבני בוץ, עצמות בעלי חיים (ר' להלן) ושברי כלי חרס המתוארכים לתקופה הפרסית, קערות וקנקנים שעשויים ביד המתוארכים לתקופה הממלוכית ושברי כלים מטיפוס 'עזה' המתוארכים לתקופה העות'מאנית.
F22 (קוטר 1.5 מ', עומק 0.6 מ'; איורים 5, 14). לבור אין תשתית מפולסת, בניגוד לבורות האחרים, כנראה מסיבה טכנית: במפלס תשתית הבור אין שכבה כורכרית אלא מפלס חולי. בתוך הבור נתגלו מפולות של אבני כורכר גדולות ובינוניות, לוחות כורכר ואבני גוויל קטנות (L114). בהצטברות שנחפרה בבור נמצאו שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה הפרסית, ושברי קנקנים ופכים המתוארכים לתקופה העות'מאנית.

בורות קטנים

בחלק הצפוני של השטח נתגלו חמישה בורות קטנים חפורים בסלע הכורכר (3–5, 9, 10, 0.60–0.75 מ' קוטר, 0.10–0.25 מ' עומק; איורים 2, 5). תשתית הבורות מפולסת היטב, עדות למעשה אדם. בתוך הבורות הצטברה אדמה שחורה, ללא ממצא קרמי.
 
אנומליות בכורכר
נתגלו עשר אנומליות, בעיקר בחלק הצפוני של השטח (2, 6–8, 11–15, 17; איור 2) שהן שקעים בסלע הכורכר, לרוב ללא תצורה ברורה. השקעים רדודים (עד 0.3 מ' עומק) ובתוכם נחפרה הצטברות של אדמה חומה ללא ממצאים. נראה כי אלו שקעים טבעיים בכורכר וכן תוצר של פעילות מודרנית.
 
ממצא עצמות בעלי החיים
נוהא אגא
שרידי בעלי החיים שנבדקו כללו עצמות, שיניים וקרניים שנמצאו בשישה בורות (16, 18–22). 245 שרידים שהם כ-80% מכלל הממצא בבורות, זוהו לרמת הסוג או המין. כדי למנוע עיוות של הנתונים בשל ספירה כפולה וכדי לסייע בזיהוי העצם, שוחזרו והודבקו עצמות שנשברו בזמן החפירה או בתקופה קדומה וחלקיהן נותרו קרובים זה לזה.
ההבחנה בין עצמות עזים וכבשים נעשתה על פי שיטתם של בוסנק (Boessneck J. 1969. Osteological Differences between Sheep[Ovis aries Linne]andGoat[Capra hircus Linne]. In: D. Brothewell and E. Higgs [eds.], Science in Archaeology. London. pp. 331–358) ושל זדר ולאפאם (Zeder M.A. and H.A. Lapham. 2010. Assessing the Reliability of Criteria Used to Identify Postcranial Bones in Sheep, Ovis, and Goats, Capra. Journal of Archaeological Science 37: 2887-2905). עצמות הצאן שזוהו בשיטה זו כללו שלוש עצמות עזים ושש עצמות כבשים. הסוסיים זוהו על סמך המורפולוגיה של השיניים, לפי שיטותיהם של איזנמן ושותפיו (Eisenmann, V., Alberdi, M.T., De Giuli, C. and Staesche, U. 1988. Methodology. In: M. Woodburne and P. Sondaar [eds.], Studying Fossil Horses. Vol. I. Netherlands. Pp. 1–71) ושל ג'ונסטון (Johnstone, C.J. 2004. A Biometric Study of Equids in the Roman World. Ph.D. diss.University of York).
על כל העצמות נבחנו גורמים ותהליכים טפונומיים, שחלקם אנושיים, כמו סימני שרפה וחיתוך וחלקם טבעיים כמו סימני שורשים ולעיסת טורפים/מכרסמים. על רוב העצמות זוהו סימני שורשים. סימני לעיסה של טורפים התגלו על עצם אחת של גמל. סימני כרסום התגלו על שתי עצמות של בקר: על עצם אחת סימני כרסום של מכרסמים קטנים, ועל עצם אחרת סימני כרסום של דורבן.
עיקר הממצא שייך ליונקים, ובהם בקר מבוית (Bos taurus), צאן (Capra hircus/Ovis aries), סוסיים (Equus sp.), גמל (Camelus sp.), כלב או זאב (Canis sp.) וצבי ארץ-ישראלי (Gazella gazella). כן התגלו עצמות של תרנגול הבית(Gallus gallus domesticus), קשקשים של שריון צב יבשה (Testudo graeca), חולד (Spalax sp.) ועצם אחת של דו-חי. בשל אופי הממצא, שאינו מכלול שלם שאפשר לשייכו לתקופה מסוימת, השרידים העיקריים יתוארו להלן על פי הבורות שבהם התגלו.

טבלה 1. שרידי בעלי חיים מזוהים

סוג בעלי החיים
F16
F18
F19
F20
F21
F22
סה"כ
בקר (Bos taurus)
1
3
1
4
4
2
15
סוסיים (Equus sp.)
15
 
 
 
1
2
18
גמל (Camelus sp.)
 
 
 
 
 
1
1
בעלי חיים גדולים
4
3
4
1
1
1
14
צאן (Capra hircus/Ovis aries)
 
24
 
2
 
 
26
צבי ארצישראלי (Gazella gazella)
 
38
 
 
 
 
38
בעלי חיים בינוניים
 
45
1
 
4
 
50
כלביים (Canis sp.)
 
14
 
 
42
2
58
צב יבשה (Testudo graeca)
 
 
 
9
 
 
9
חולד (Spalax sp.)
1
1
 
 
8
 
10
דו-חיים (Amphibia)
 
1
 
 
 
 
1
תרנגול הבית (Gallus gallus domesticus)
 
 
 
 
5
 
5
סה"כ
21
129
6
16
65
8
245

בבור F16 כלל עיקר הממצא שיניים אחדות של לסת עליונה של חמור ושתי עצמות מן הגולגולת (עצמות הפטרוסום), כנראה שרידים מגולגולת שלמה אחת. עוד נמצאו פלנקס ראשון של בקר ועצמות אחדות של חיה מסדר גודל דומה: חישור, ירך, שוקה וחוליית בטן. על עצמות הירך והשוקה נמצאו סימנים להפרדת הבשר מהעצם, ולכן נראה שאלו הם שיירי מזון.

בבור F18 נמצא המספר הרב ביותר של עצמות. לציון מיוחד ראוי ריבוי עצמות הצבי הארץ-ישראלי, המייצגות שלושה פרטים לפחות. עצמות צבאים לא זוהו בבורות האחרים. רבות מן העצמות אינן מאוחות בשני קצותיהן, ונראה שהן שייכות לאותו פרט בן יומו, שכל חלקי השלד שלו מיוצגים. על אף אחת מעצמות הצבאים לא התגלו סימני חיתוך.
בשרידי הצאן יש ייצוג לכל חלקי השלד. הם כללו לפחות כבש אחד ועז אחת. על עצם אחת זוהו סימני ביתור.
עצמות רבות הן מקבוצת בעלי החיים הבינוניים, בעיקר שברים של צלעות ושל חוליות שאי אפשר לזהותם ברמת הסוג או המין. על סמך השרידים האחרים בבור, נראה שהיו שייכים לצבאים או לצאן.
עצמות הכלביים שייכות לכלב אחד, וכוללות את רוב עצמות כפות הרגלים הקדמיות והאחוריות ועצם זנב אחת.
בבור F19 התגלו רק עצמות ספורות, כמעט כולן חוליות וצלעות של בקר או בעל חיים דומה בגודלו. לא זוהו סימני שרפה על העצמות ועל מחציתן זוהו סימני ביתור. ייתכן שהשרידים הם פסולת שחיטה.
בבור F20 ראויים לציון תשעה שברים של קשקשי שריון של צב יבשה. כן יש להזכיר שרידים אחדים של בקר, ובהם שן תחתונה ולסת תחתונה עם סימני חיתוך, אולי להוצאת הלשון.
בבור F21  העצמות השכיחות הן של כלביים, שלפחות חלקן זוהו כעצמות כלב. על סמך עצמות הזרוע שנמצאו, נראה שהשרידים מייצגים שני פרטים לפחות. יש לציין שפרט אחד לפחות מיוצג בכל חלקי השלד, ואולי נקבר או הושלך במקום. גם שרידי החולד כללו עצמות גולגולת לצד עצמות פוסט קרניאליות, ומייצגים פרט אחד. עצמות התרנגול ועצמות הבקר, שעל אחת מהן התגלו סימנים להסרת בשר, הן כנראה שיירי מזון. עצמות התרנגול וחלק מעצמות הכלבים היו במצב השתמרות טוב במיוחד, ונראה שאינן עתיקות.
בבור F22 ראויה לציון רק עצם עקב של גמל.
מסקירת הממצאים עולה שקיימים הבדלים ברורים בתכולת הבורות. מקצת הבורות שימשו להטמנת פסולת, בעיקר פסולת שחיטה (בורות 19 ו-20) ושיירי מזון (בורות 16 ו-21), אולם נמצאו בהם גם שרידים של בעלי חיים שלא שימשו למאכל: גולגולת חמור בבור 16, וכלבים בבור 21. כן התגלו בבורות עדויות לפעילות בת זמננו שאינה אנתרופוגנית, כגון שרידי חולד (במיוחד בבור 21), צב (בור 20) ודו-חי (בור 18).
בור 18 חריג במספר העצמות שהתגלו בו ובהרכבן. רבות מן העצמות זוהו כשייכות לצבי ארץ-ישראלי, שחי בארץ עד למחצית המאה הקודמת. אולי יש לקשור את הופעת הצבאים באתר לסמיכותו לנהר הירקון. הופעת שלושה פרטים לפחות, מהם אחד כמעט שלם, שעל אף אחד מהם אין סימני חיתוך, קשה להסבר.
רק בבור 18 התגלו עצמות הנושאות סימני שרפה, המעידים כי הבור שימש מוקד. אלה כללו עשר עצמות במגוון דרגות שרפה. צבען של עצם צאן ועצם בעל חיים מקבוצת הגדולים היה אפור-לבן, עדות לחשיפה ישירה לבעירה. שלוש עצמות צבאים, שתי עצמות צאן, שתי עצמות בעל חיים מסדר גודל 'בינוני', ועצם כלב, נשאו סימני שרפה בצבע חום-שחור שעשוי להיווצר בשרפה אך גם לאחר ההרבדה, למשל כשהעצם קבורה עד 5 ס"מ מתחת למוקד פעיל, או כתוצאה מהכתמה מינרלית (Shahack-Gross R., O. Bar-Yosef and S. Weiner. 1997. Black-Coloured Bones in Hayonim Cave, Israel: Differentiating between Burning and Oxide Staining. Journal of Archaeological Science 24: 439-446). אחת העצמות נושאת בקצה סימנים לשרפה חדשה מאוד, שלא כתוצאה מצלייה ישירה ומכוונת.
עצמות בעלי החיים שנתגלו בחפירה דומים למכלולים בני התקופה שנתגלו ביפו (חדשות ארכיאולוגיות 121, חדשות ארכיאולוגיות 122, הרשאה מס' 5883-A) ומייצגים משק בית בדומה למכלולים הקרמיים.

בחפירה התגלו 22 נקודות מארבעה סוגים: מחצבה, בורות בינוניים, בורות קטנים ואנומליות בכורכר.
נראה כי האזור שנחפר הוא חלק מהיישוב ששכן באתר רמת אביב בתקופות הברונזה התיכונה, הפרסית, ההלניסטית והעות'מאנית. זהו כנראה אזור של פעילות שוליים, בעיקר תעשייתית, כגון סיתות אבנים, אחסון, השלכת פסולת או שרפה בבורות. השימוש החוזר ונשנה בבורות לפרקי זמן ממושכים, לרוב אינו מאפשר לקבוע את תאריכם. תופעת הבורות נפוצה למדי באזור ולכן כל המכלולים מתוכם נבדקו בפירוט, כולל המכלולים הארכיאוזואולוגיים, לצורכי שילובם למחקרים בעתיד. ממצאי החפירה מצטרפים למכלולים שנתגלו בחפירות קודמות שנערכו באתר (חדשות ארכיאולוגיות 122) ומשלימים את המידע על הפעילות הקדומה באתר רמת אביב.

עצמות בעלי החיים שנתגלו בחפירה דומים למכלולים בני התקופה שנתגלו ביפו (חדשות ארכיאולוגיות 121, חדשות ארכיאולוגיות 122, הרשאה מס' 5883-A) ומייצגים משק בית בדומה למכלולים הקרמיים.
בחפירה התגלו 22 נקודות מארבעה סוגים: מחצבה, בורות בינוניים, בורות קטנים ואנומליות בכורכר.

נראה כי האזור שנחפר הוא חלק מהיישוב ששכן באתר רמת אביב בתקופות הברונזה התיכונה, הפרסית, ההלניסטית והעות'מאנית. זהו כנראה אזור של פעילות שוליים, בעיקר תעשייתית, כגון סיתות אבנים, אחסון, השלכת פסולת או שרפה בבורות. השימוש החוזר ונשנה בבורות לפרקי זמן ממושכים, לרוב אינו מאפשר לקבוע את תאריכם. תופעת הבורות נפוצה למדי באזור ולכן כל המכלולים מתוכם נבדקו בפירוט, כולל המכלולים הארכיאוזואולוגיים, לצורכי שילובם למחקרים בעתיד. ממצאי החפירה מצטרפים למכלולים שנתגלו בחפירות קודמות שנערכו באתר (חדשות ארכיאולוגיות 122) ומשלימים את המידע על הפעילות הקדומה באתר רמת אביב.