התקופה הביזאנטית.

בצפון שטח החפירה התגלו שלושה קירות (W3-5, רוחב 0.85 מ'). הם נבנו משתי שורות של אבני גזית וביניהן מילוי של אדמה ואבנים קטנות והשתמרו לגובה של שמונה נדבכים. אל קיר 4 ניגשת מדרום רצפת אבן (לוקוס 122) ואל קיר 5 ניגשת ממערב רצפה של לוחות אבן (לוקוס 123). בדרום השטח התגלה מרחב אדריכלי התחום מצפון ומדרום בקירות (W2 ,W1). קירות 1 ו-2 נבנו באותה שיטה כמו קירות 5-3 משתי שורות של אבנים בינוניות ומעט אבנים גדולות וביניהן מילוי של אדמה ואבני שדה קטנות; הם השתמרו לגובה של נדבך אחד. הפן הצפוני של קיר 1 דופן בשכבה של בוץ ושברי כלי חרס (5 ס"מ עובי) שטויחה בטיח אפור (1.5 ס"מ עובי). המרחב רוצף בפסיפס לבן, שממנו השתמרו שני קטעים, האחד בצפון המרחב (0.6 × 0.6 מ'), סמוך לקיר 2, והשני בדרום המרחב (לוקוס 119; 0.4 × 1.0 מ'). רצפת הפסיפס הונחה על שכבה של טיח אפור (לוקוס 108), שהשתמרה בעיקר בצפון המרחב, וניגשת מדרום אל קיר 2. מתחת לשכבת הטיח האפור הונח מצע של חלוקים (לוקוס 106), שכמה קטעים ממנו השתמרו במרחב; הקטע שהשתמר בצפון המרחב ניגש אל קיר 2. במרכז המרחב התגלה אגן מטויח (לוקוס 117; 1.1 × 3.1 מ', 1.27 מ' עומק). אפשר שהמרחב שנחשף הוא חלק מגת, ובה רצפת הפסיפס היא משטח הדריכה והאגן המטויח הוא בור האיסוף.

 

התקופה העות'מאנית. נעשה שימוש חוזר בקירות 5-3. נוספו להם נדבכי אבן (0.4 מ' רוחב), הצרים מהנדבכים התחתונים. מהנדבכים המאוחרים השתמר רק נדבך יחיד. ממערב לקיר 5 התגלה קיר מתעגל (W8) שנבנה באבני גוויל והשתמר לגובה נדבך אחד. אל הנדבכים העליונים של קירות 4 ו-5 ואל קיר 8 ניגשת רצפת טיח (לוקוס 121). מדרום לשרידי בנייה אלה נחשפו שני קירות (W7 ,W6), שנבנו מאבני גוויל ושימשו אולי כגדרות או כקירות של מדרגות עיבוד. אל קיר 1, שהמשיך לשמש גם בתקופה זו, ניגשת רצפת טיח (לוקוס 118), המונחת על מילוי של אבני גוויל שהונחו על רצפת הפסיפס (לוקוס 119) מן התקופה הביזאנטית.

 

הבאר (לוקוס 113; 5 מ' קוטר ויותר) התגלתה בחלקו הצפוני של השטח מתחת לקירות 5-3. נראה כי קירות אלה שימשו כפי באר שמיתארו רבוע. הבאר נחפרה בחלקה המערבי לעומק של 6 מ'. החפירה נפסקה מטעמי בטיחות. הממצא בבאר כולל שברי כלי חרס מהתקופות הביזאנטית והעות'מאנית וכן ממצא בן זמננו.