שכבה IV

במשטח סלע גירי המשתפל במדרון מזרחה, נחשפה מדרגה חצובה (L17; מידות 1.3×1.5 מ', 1 מ' עומק) שיצרה משטח רחב ומפולס (איור 2). משטח הסלע והחציבה כוסו באדמת מילוי חומה כהה (L19) שהכילה שברי גוף של כלי חרס שיא אפשר לתארכם.
 
שכבה III
נחשף חלקו הצפוני-מזרחי של מבנה מגורים הכולל יחידה מרוצפת אבן (A), וייתכן תחילתה של יחידה נוספת מדרום (B) ותשתית רצפה עשויה אבני גוויל קטנות (C) ממזרח (איורים 2, 3).
מיחידה A, שמתארה מלבני, נחשפו שלושה קירות (W9 ,W2 ו-W15) קירות 2 ו-15 הם קירות חיצוניים של היחידה ושל המבנה, קיר 9 הוא קיר פנימי המפריד בין יחידה A ל-B. הקירות בנויים בבניית גזית מאבני נארי (35×45×55 ס"מ) שביניהן אבני גוויל קטנות והם מושתתים על משטח הסלע הגירי והחציבה (L17) משכבה IV, בהתאמה לטופוגרפיה של המדרון (איור 2: חתכים 1–1, 2–2). קיר 2 הצפוני (2.6 מ' אורך, 0.55 מ' רוחב) השתמר לגובה ארבעה נדבכים, יוצר פינה בקצהו המזרחי עם קיר 15 ונמשך מעבר לגבולות החפירה בקצהו המערבי. קיר 15 המזרחי (3.7 מ' אורך, 0.55 מ' רוחב) השתמר לגובה שלושה נדבכים ונמשך גם הוא מעבר לגבולות החפירה בקצהו הדרומי. הפן הפנימי של שני הקירות בנוי אבני גוויל קטנות (איור 3). קיר 9 הדרומי (2.6 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב) השתמר לגובה נדבך אחד, מקביל לקיר 2 ומרוחק ממנו 2.7 מ', קצהו המזרחי ניגש לקיר 15 ובמערב הוא נמשך מעבר לגבולות החפירה.
רצפת החדר (L14), עשויה אבני גוויל שטוחות בגודל בינוני (0.15×0.15×0.20 מ'), נמצאה שקועה במרכזה. הרצפה הייתה מושתתת על אדמת המילוי (L19) ובצדדיה נצמדה אל משטח הסלע הגירי (איור 4). על הרצפה נמצאו שלושה פריטים אדריכליים: בסיס עמוד, כנראה באתרו (0.38 מ' קוטר, 0.3 מ' גובה, איור 1:5) וחוליית עמוד (0.38 מ' קוטר, 0.4 מ' גובה) עשויים מאבן נארי, ייתכן שהם שייכים לעמוד אחד. בסיס נוסף עשוי אבן גיר, קטן יותר (0.17 מ' קוטר, 0.1 מ' גובה; איור 2:5), בשני צדדיו הנגדיים יש מגרעת. נראה ששימש במקור לעמוד סורג ובמבנה זה הוא בשימוש משני. כמו כן נמצאו שכב של אובניים מבזלת (איור 3:5) ואבן שחיקה מבזלת (איור 4:5).
מרבית כלי החרס שנמצאו על הרצפה היו כלי בישול כמו סירי בישול פתוחים (איור 1:6, 2),סירי בישול סגורים חסרי צוואר (איור 3:6–5), סיר בישול עם צוואר גבוה ושתי ידיות (איור 6:6), וכן נמצאו קנקן (איור 7:6) ופך עשוי טין צלהב (איור 8:6). בפירוק רצפת האבן נמצאו שברים נוספים של קנקנים דוגמת הקנקן שנמצא על הרצפה (איור 7:6) ושברי גוף של קנקנים מעוטרים בלבן.
ממזרח לקיר 15, נחשפה תשתית רצפה עשויה אבני גוויל קטנות (L18; איור 7) השייכת כנראה לחצר פתוחה שהייתה מחוץ למבנה (C). שרידים של רצפה זו (L17.1; איור 2: חתך 1–1) נמצאו גם מעבר לפינה הצפונית (קירות 2 ו-15). בפירוקה נמצאו שברי קדרות עשויות טין אפור (איור 9:6, 10),שברי קנקנים מעוטרים בלבן וחרסים של כלים מעוטרים באדום (איור 11:6–13).
 
מהממצא האדריכלי שנמצא על רצפת האבן 14 אפשר להניח שיחידה A הייתה מקורה ותקרתה נשענה על עמודים. כלי האבן והחרס שנמצאו בה מעידים על פעילות הקשורה למשק הבית שהתקיימה בשלהי התקופה האומיית–ראשית התקופה העבאסית (המאות הז'–הח' לסה"נ).
 
אמנם לא הובחנה שכבת הרס במבנה, אך נראה שבשלב מסוים פסקה בו הפעילות ועל רצפתו ומחוצה לו הצטברה שכבת אדמה בהירה מעורבת בשברי גיר (L13 ,L7; איור 8). ברבות הימים התמוטטו קירות המבנה ונערמו במפולת אבנים (L6) מצפון וממזרח לו.
 
שכבה II
נחשפה רצפה עשויה גיר כתוש ואבני גוויל קטנות (L5; איור 2: חתך 1–1). הרצפה נתגלתה מצפון למבנה משכבה III מעל לשכבת אדמה בהירה ושברי גיר (L7) ומעל למפולת האבנים (L6) והיא ניגשת לקיר 2 (איור 8). ייתכן שבזמן התקנת רצפה 5 המבנה משכבה III עמד עדיין בשטח. הצטברה בו אדמה אפורה ופריכה (L11). כלי החרס שנמצאו מעל לרצפה 5 ובהצטברות האדמה 11 דומים לאלה שנמצאו בשכבה III ונוסף עליהם נמצאו גם שברים של קערות מזוגגות: קערה מזוגגת בירוק ובצהוב ומעוטרת בקו חום (איור 14:6), שתי קערות מטיפוס כלי בוהק עשויות טין בהיר ומזוגגות בתכלת (איור 15:6, 16) ופכית עשויה טין צלהב (איור 17:6) האופייניות לתקופה העבאסית (המאות הח'–הט' לסה"נ).
 
שכבה I
לשכבה זו ניתן לייחס תעלה שכיוונה מזרח–מערב (L4; איור 2: חתך 1–1). התעלה חותכת את רצפה 5 משכבה II ואת מפולת האבנים 6 ממבנה המגורים בשכבה III. היא בנויה מאבני נארי בשימוש משני שנאספו כנראה ממפולת 6. דופנותיה הפנימיות ורצפתה מטויחים בטיח לבן גס (איור 9). בתוך התעלה ובשכבת האדמה שכיסתה אותה (L3) נמצאו חרסים המתוארכים לתקופה הממלוכית. בשלב מסוים השטח ננטש ולא נושב שוב והמקום בקצה הכפר שימש מזבלה של היישוב המודרני.
 
הממצאים מחפירה זו ומהחפירה הקודמת הסמוכה לה (חדשות ארכיאולוגיות 119), מעידים על פריסת היישוב בשלהי התקופה האומיית ובתקופה העבאסית (המאות הז'–הט' לסה"נ) בחלק הצפוני של נעורה, וכן מלמדים על אופייה הכפרי של התיישבות זו.
החרסים מהתקופה הביזנטית שנמצאו מפוזרים בשטח החפירה ובסיס שיש שהיה בשימוש משני במבנה משמשים כנראה, עדות להתיישבות כבר בתקופה הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ).