במערב השטח נחשפו שרידי מבנה מגורים, ובהם ארבעה קירות (W98 ,W91 ,W53 ,W37), התוחמים שלושה מרחבים. במרחב האמצעי התגלתה רצפה של אבנים קטנות (איור 3), ואילו בשני המרחבים הצדדיים התגלו רצפות עשויות מעפר מהודק. מדרום לקיר 37 נחשפה באר אנטיליה עגולה (L50; קוטר 2.9 מ', עומק 4 מ' ויותר; איור 4), שנבנתה מאבני גיר מסותתות. סביבה נחשף קטע ממשטח עבודה שעליו הלכה הבהמה שהפעילה את האנטיליה. ממזרח לבאר, בשטח שהופרע בעבר, נחשפה מפולת אבני בנייה, אולי שרידי בריכה שמולאה במים מהבאר. במזרח השטח נחשפו שרידי תעלה שנבנתה היטב באבנים וטויחה (5 מ' אורך, 0.3 מ' רוחב, כ-0.3 מ' גובה השתמרות; איור 5). מעל דופנה הדרומית התגלו קטעי פסיפס. אפשר שהתעלה יצאה מהבריכה הסמוכה לבאר, אם הייתה כזו. התעלה הוליכה מים לבריכה מלבנית גדולה במזרח השטח (L30; מידות 4.0 × 4.7 מ'; איור 6). צמוד לדפנות המזרחית והדרומית של הבריכה נבנו ספסלי ישיבה. לאחר סיום השימוש בבריכה היא מולאה באדמה שמעורבים בה שברי כלי חרס, שברי צינורות חרס רבועים ומחוררים, שברי כלי זכוכית רבים ושברי פסל של הרקולס עשוי היטב משיש לבן, מוחלק (0.5 מ' גובה כולל; איור 7). שרידי הבריכה והממצאים בתוכה מלמדים כנראה שבמקום פעל בית מרחץ בתקופה הרומית. נראה כי פסל השיש של הרקולס ניצב בתוך גומחה והיה חלק מעיטור בריכת בית המרחץ. הרקולס מתואר בעירום, שריריו בולטים במיוחד והוא ניצב על בסיס, שלא שרד, ונשען על אלה, שעל חלקה העליון תלוי עור האריה המפלצתי — הנמאי (Nemea) — שאותו הוא הרג במשימתו הראשונה על פי המיתולוגיה היוונית. ממערב לבריכה נבנה משטח מאבנים (L24; איור 8); חלקו המזרחי שקע. המשטח נחתך בצינור חרס, שהוליך מים ממזרח למערב. תפקידו של המשטח לא ברור, ייתכן שהוא המשך של קטעי הפסיפס שהתגלו מעל דופן התעלה או שהוא שייך לשלב מאוחר יותר.
ממצאי כלי החרס והזכוכית לצד מטבעות שהתגלו בחפירה מתארכים את שרידי הבנייה למן אמצע המאה הד' לסה"נ ועד לסוף המאה הו' לסה"נ.