בעת ניקוי עצמות בעלי החיים, התברר כי אחת מהן היא צלמית אנתרופומורפית (21.5 ס"מ אורך, 3.5 ס"מ רוחב מזערי, 11.7 ס"מ היקף מזערי; איורים 2, 3). הצלמית עוצבה על עצם הירך השמאלית של בקר. חלק מהמפרק הדיסטלי הוסר, והקצה שויף כדי ליצור את בסיס הצלמית. המפרק הפרוקסימלי והקצה הפרוקסימלי של העצם שלידו נשברו זה כבר, וכך נותר בחלקה העליון של הצלמית שבר רוחבי מדורג וסדק אורכי. על פי גודל העצם ומרקמה אפשר לקבוע כי מקורה בחיה בוגרת.

העצם נשאה חריתה של דמות אנתרופומורפית, ששלובים בה מוטיבים עיטוריים המכסים את מרבית צדה האחד של הירך. לא נראו כל סימני עיבוד על צדה האחר. מרכיבי העיטור סכמתיים. על הקצה הפרוקסימלי של עצם הירך מתוארות שתי עיניים. כל עין עוצבה באמצעות שני קווים חרותים כפולים, הנפגשים בקצוות ויוצרים מתאר סגלגל. הקצוות הפנימיים, השמאלי והימני, של שתי העיניים נפגשים ויוצרים מתאר הדומה לזוג משקפיים. האישון מתואר בבירור במרכז כל עין בשקע עגול, גדול ורדוד. סביב העיניים, מעליהן ומתחתן, קווים אנכיים קצרים רבים שנחרתו בצפיפות, כעין גדילים; הם מסמלים את הריסים. במרחק של 1.5 ס"מ מעל ה'ריסים'בעין השמאלית (חלקה העליון הימני של העצם חסר), יש קו חרות אחד שמעליו מקבץ נוסף של קווים אנכיים קצרים, המסמלים ככל הנראה את הגבה. מעליה שני קווים נוספים, המסמלים אולי את קוו השער או כיסוי ראש. אין כל תיאור של האף, הפה או של השדיים, ובמקום זאת יש דגם חרות הכולל שלושה משולשים ניצבים, שמולאו בקווים אלכסוניים היוצרים רשת, שביניהם דגם צמחי המייצג ארבע כפות תמר או שיבולי תבואה. מתחת לעיטור זה יש שתי קבוצות בנות שלושה קווים מאוזנים מקבילים כל אחת, התוחמות את האזור המעובד של העצם. שתי קבוצות הקווים מרוחקות 2.5–3.0 ס"מ זו מזו, והמרחב ביניהן מולא ברשת של קווים אלכסוניים; אפשר שאלמנט זה מייצג לבוש וחגורות. מתחת לקבוצת הקווים התחתונה עוצב משולש העומד על קודקודו, המתאר ככל הנראה מפשעה נשית. המשולש מולא בשורה של קווים אנכיים קצרים. מתחת למשולש אין כל חריתה נוספת.
 
הצלמית מנווה ים דומה מאוד בחומר הגלם שלה (עצם של יונק), בצורתה ובמוטיבים ההיקפיים שעליה לצלמיות (‘eye’-idol figurines) מספרד (Gimbutas 1989:54; Maicas Ramos 2009). הקבלות בדרום הלבנט כוללות את צלמיות העצם החרותות מהגושרים (גצוב תשע"א: איור 43:10) ומכברי (יזרעאלי-נוי תשנ"ט: איור 110) שמידותיהן קטנות בהרבה. הצלמית מנווה ים מייצגת את החיים הסמליים והאומנותיים של קהילות בדרום הלבנט באלף השמיני לפני זמננו (לדיון נרחב, ר' Galili et al., in press).