בחודשים אוקטובר–נובמבר 1998 נערכה חפירת הצלה בשוליה הדרומיים-מזרחיים של חורבת צפייה (הרשאה מס' 2954-A; נ"צ 186950/623950), לקראת הקמת עמוד מתח גבוה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת החשמל, נוהלה על ידי ד' ורגה וי' לנדר. סייעו ח' לביא (מנהלה), א' האג'יאן וי' וטקין (מדידות), י' לביא (צילום שטח) י' כספי (ציור כלי חרס) וע' כהן-ויינברגר (פטרוגרפיה). תודה מיוחדת לג' סרי על הסיוע הרב בעיבוד החומר.
האתר שוכן על גבעה שטוחה, כ-800 מ' מצפון-מזרח לתל צפית, במרכז בקעה רחבה למדי במפגש של נחל האלה שמצפון לאתר עם נחל לוזית שמדרומו. האתר נסקר לראשונה על ידי ו' גרן בשנת 1863. הוא מתאר בו "חורבות מטושטשות" ו"מרתף עתיק חצוב בסלע, הקרוי בפי בני המקום אל-חבס (הכלא)" (גרן ו'. 1982. תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל, כרך שני [תרגם מצרפתית ח' בן עמרם]. ירושלים. עמ' 75). האתר נסקר שנית על ידי משלחת הקרן הבריטית בשנות השבעים של המאה הי"ט, אשר דיווחה על שרידי חורבה. על האתר הקדום נבנו כמה מבנים מודרניים השייכים לכפר הערבי ח' אל-צאפיה, אשר ננטש מיושביו במהלך מלחמת השחרור. על גדתו הצפונית של נחל לוזית נמצאת באר עתיקה אשר שופצה, כנראה בימי המנדט הבריטי, וסמוך לה נבנתה בריכת בטון.
שטח החפירה (9×9 מ') מרוחק כ-50 מ' ממערב למערת קבורה מן המאות הא'–הב' לסה"נ שנחפרה בשנת 1997 (‘Atiqot 23:49–71). בחפירה נחשף חלק ממבנה אשר הוקם בתחילת המאה הכ' לסה"נ על גבי שפכים של בית יוצר מן התקופה הרומית המאוחרת. בשל שטחה המצומצם של החפירה לא נתגלו כל שרידים מבית היוצר עצמו, אך ברור כי התקיים בקרבת מקום.
המבנה, השייך לכפר הערבי, נהרס כמעט עד למפלס הרצפות (איורים 1, 2); נחשפו ממנו קטע מחדר (L2), מרפסת (L4) וחלק מחצר פנימית (L3). הקיר התוחם את המבנה מדרום (W1004/W1003; כ-0.7 מ' רוחב) נבנה מאבני גוויל גדולות למדי שביניהן הונחו אבנים קטנות ובוץ. בפתח, שנקבע בקיר והוליך אל תוך החצר, נקבע סף מבטון. דומה כי שתי קורות ברזל של פסי רכבת, שעליהן הוטבע תאריך הייצור (1892), ואשר נמצאו על רצפת החצר, שימשו משקוף. מזוזות הפתח – בדומה לאלו בפתח המוליך מן החצר לחדר – נבנו מאבנים מסותתות, חלקן אבנים בשימוש משני אשר נלקחו מן החורבה הקדומה. קירות החדר (W1002 ,W1001; כ-0.4 מ' רוחב) נבנו מאבני גוויל בינוניות. הפן החיצון שלהם טויח בטיח בוץ, ואילו הפן הפנימי טויח בטיח מלט, נצבע לבן ועוטר בעיטורים הנדסיים בצבע כחול. רצפת החדר טויחה בטיח דומה אשר הוחלק היטב. הרצפות בחצר ובמרפסת עשויות מתערובת של עפר ואבנים כתושות שהונחה על תשתית מאבנים וחלוקי נחל (0.10–0.15 מ' עובי). במרפסת הונחה התשתית על מילוי מוגבה שנתמך בקיר של אבני גוויל שטויח בטיח בוץ אשר פנה לחצר.
חלקו הצפוני של המבנה הושתת על הסלע, המשתפל בחדות מצפון לדרום. שאר המבנה הושתת על מילוי (L9 ,L7 ,L6; עובי 0.85–1.65 מ') שנועד לפילוס השטח, המורכב מאדמה מעורבת באבנים קטנות, בחלוקי נחל ובחומר משפכי בית היוצר, כפי שנתגלה מתחת לרצפת החצר (איור 4) ולמרפסת. יסודותיו של קיר 1003 (0.9 מ' עומק) שוקעו אל תוך ערמת שפכים של בית יוצר והושתתו על הסלע שעליו נחו השפכים.
פסולת בית היוצר שנתגלתה במילוי שעליו הושתת המבנה כללה כמות רבה של סיגים, לבנים שרופות ממגוון סוגים, מרצפות חרס וגושי טין. כן נמצאו כלי חרס רבים, חלקם פגומים ומעוותים – ממצא האופייני לבתי יוצר. המכלול הקרמי מגוון, וכולל ספלים (איור 1:5, 2) קערה על רגל עשויה בדפוס (איור 3:5), קערות פשוטות, חלקן עמוקות (איורים 4:5–15; 6; 7), קערות רבות מחופות אדום עם עיטור מקדה (rouletted bowls), העשויות מחומר מפולם היטב (איורים 8, 9), קערות עם שפת מדף (איור 10), קדרות עם שפת מדף (איור 11), קדרות בישול (איור 12: 1, 2), סירי בישול (3:12–5), קנקנים (איור 6:12–13), אמפורה (איור 14:12), פכים (איור 1:13–11), פכיות עם בסיס כפתור (איור 12:13–15) ונרות (איור 16:13–18). חלק מן הקערות הנושאות עיטור מקדה, הקערות עם שפת מדף והפכיות בעלות בסיס כפתור נמצאו מעוותות ונראה שנפגמו בתהליך הייצור. כלים אלה מתארכים את פעילות בית היוצר לשלהי המאה הב'–שלהי המאה הד' לסה"נ. על פני השטח נמצאו נר רב פיות (איור 1:14), ראש של כלי זואומורפי (2:14), שתאריכם כנראה התקופות הרומית המאוחרת או הביזנטית, וכן קערת אבן על שתי רגליים עם צמד ידיות אופקיות (איור 3:14) וכלי עבודה(?) עשויים מאבן קירטון (4:14–6).
בעבר הציעה ג' מגנס כי התפוצה ואזור הייצור של הקערות הנושאות עיטור מקדה היה סמוך לירושלים (Magness J. 1993. Jerusalem Ceramic Chronology [C. 200-800 CE]. Sheffield. Pp. 186–187) אולם עד כה לא נחשף ממצא היכול לאשש או להפריך הצעה זו. בדיקה פטרוגרפית שנערכה על עשרה כלים מעוותים, ובהם קערות עם עיטור מקדה, קערה עם שפת מדף ופכיות בעלות בסיס כפתור מעידה כי כולם יוצרו במקום, מקרקע לס הנמצאת באזור האתר. יש בכך כדי ללמד כי אזור הייצור של קערות המקדה הוא נרחב מזה שהוצע בעבר.