מכלול A

המכלול מורכב משני מבנים שנבנו בחלקם זה על גבי זה ומתוארכים לתקופות הרומית המאוחרת והביזאנטית.

 

המבנה הקדום. נחשפו שני קירות מקבילים בציר מזרח-מערב (W27 ,W24; אורך חשיפה 1.80-1.75 מ'), שנבנו על הסלע מאבני גזית מוחלקות שחלקן סותתו בסיתות שוליים. המרחק בין הקירות 0.76 מ', והם יוצרים מסדרון צר. הנדבכים העליונים בחלק המערבי של שני הקירות יוצרים מזוזות פתח, והנדבכים התחתונים נמשכים למערב בגובה של 0.24 מ' מעל לרצפת טיח (לוקוס 555) ומשמשים כסף לפתחי חדרים. מקיר 24 השתמרו ארבעה נדבכים של אבנים מסותתות היטב (1.8 מ' גובה) שנבנו בשיטת ראש ופתין; רק שני הנדבכים העליונים סותתו בסיתות שוליים; בנדבך העליון השתמרה רק אבן אחת. חלקו העליון של הנדבך השלישי נחתך בחלקו להתאמה טובה יותר של האבנים (איור 2). מקיר 27 השתמרו שני נדבכים של אבני גזית ללא סיתות שוליים (1.1 מ' גובה). שיטת בנייה דומה הובחנה באתרים הסמוכים צור נתן (המאות הב'-הד' לסה"נ) ונבי ימין (המאה הב' לסה"נ). המסדרון שבין שני הקירות נתחם בצד מזרח על ידי קיר (W25), שנבנה מאבנים מסותתות גס שטויחו בטיח אפור והותאמו לנדבכים התחתונים של קירות 24 ו-27 וכן לסלע. המילוי מעל רצפת הטיח (לוקוס 555) מכיל ממצא מעורב מהתקופות הרומית המאוחרת, הביזאנטית והאסלאמית הקדומה (איור 8:3, 9, 13, 14; איור 6:4), שאינו מתארך את המבנה בברור. למרות שרק חלק קטן מן המבנה נחפר, הבנייה המשוכללת מלמדת כי היה זה מבנה איתן.

 

המבנה המאוחר. נחשף חדר ארוך וצר, התחום בארבעה קירות איתנים (W19 ,W18 ,W17 ,W13; רוחב ממוצע 1.65 מ'); הכניסה לחדר לא אותרה. הקירות הושתתו בחלקם על הסלע ובחלקם על קירות המבנה הקדום. הם נבנו מאבנים גדולות שפניהן החיצוניים סותתו. הקיר הדרומי (W13; אורך 8 מ'; איור 5) השתמר לגובה מרבי של 3 מ', ונדבכיו התחתונים נחשפו רק בקצהו המערבי. שלושה מהנדבכים התחתונים הושתתו על הסלע ונבנו מאבני גזית גסות וביניהן אבנים קטנות. הנדבכים הגבוהים יותר נבנו באבני גזית שטוחות מסותתות היטב. הקיר הצפוני (W18) נחשף בשני קטעים, שביניהם עוברת מחיצה שלא נחפרה (2 מ' רוחב). הנדבכים התחתונים של הקטע המערבי (כ-3 מ' אורך) השתמרו בחלקם לגובה 1 מ' ונבנו על הסלע באבנים גדולות מסותתות גס בגדלים לא זהים וביניהן אבנים קטנות. הקטע המזרחי (כ-1.5 מ' אורך) נבנה בחלקו על קיר 24 (איור 1, חתך 4-4). הקיר המערבי (W17; כ-5.75 מ' אורך חשיפה; איור 1, חתך 3-3) נמשך לצפון אל מחוץ לתחום החפירה. נדבכיו התחתונים נבנו על הסלע מאבנים לא מסותתות וביניהן אבנים קטנות והשתמרו לגובה של 1 מ'. הקיר המזרחי (W19) נבנה בחלקו על קירות 24, 25 ו-27 ונמשך לצפון אל מעבר לפינת המבנה ומחוץ לתחום החפירה; בסיסו לא נמצא. בדרום-מערב המבנה התגלתה רצפת טיח (לוקוס 533; 1.8 מ' רוחב), מעל מילוי (0.7 מ' עובי) של אבנים גדולות במידות שונות (לוקוס 544; איור 6). על הרצפה ובמילוי התגלו שברי כלי חרס מן התקופות הרומית המאוחרת והביזאנטית (איור 3:3, 6, 7) וכן קערת שחיקה מבזלת (איור 1:7). אם זמנו של המבנה המאוחר התקופה הביזאנטית, הרי שאפשר לתארך את המבנה הקדום לתקופה הרומית המאוחרת.

 

ממזרח למבנה, מעבר לקיר 19, נחשפו חלק מרצפת טיח (לוקוס 539) ושני קטעים קטנים של קירות (W26 ,W21) הנמשכים למזרח, מחוץ לתחום החפירה. קיר 21 (כ-1.8 מ' אורך) נבנה משורה אחת של אבנים והשתמר לגובה של שני נדבכים. הוא נבנה על רצפת הטיח 539, שניגשת אל קיר 19 בנדבך השני, ויש לתארכו לתקופה הביזאנטית. קיר 26 נבנה משורה אחת של אבנים והשתמר לגובה שלושה נדבכים; הוא חתך את רצפת הטיח 539, ונחשף המילוי שמתחתיה (לוקוס 549), המכיל ממצא קיראמי מתקופת הברזל 2 ומהתקופות הפרסית והרומית (איור 5:3, 10). במילוי שמעל רצפה 539 התגלה ממצא קיראמי שרובו מהתקופה הביזאנטית ומקצתו מהתקופה האסלאמית הקדומה. בשל קרבת הרצפה והקירות לקצה המזרחי של החפירה אי אפשר לקבוע אם הם שייכים למכלול A.

מכלול B

במרחק של כ-2 מ' מדרום למכלול A נחשף חלקו הצפוני-מערבי של מבנה נוסף מהתקופה הביזאנטית. החפירה לא הגיעה לרצפות ולבסיסי הקירות, פרט לקיר אחד (W11). המבנה כולל שני חדרים. החדר המערבי השתמר ברובו (לוקוסים 504, 523; 3 × 3 מ') והכיל מפולת אבנים, ואילו מהחדר המזרחי (לוקוס 505) השתמרה רק הפינה הצפונית-מערבית. הקיר הצפוני של המבנה (W11) נמשך למזרח אל מחוץ לתחום החפירה, ובקצהו המערבי הוא יוצר פינה עם הקיר המערבי של המבנה (W20) הנמשך לדרום. קיר 11 השתמר לגובה ארבעה נדבכים. נחשפו פניו החיצוניים של היסוד של קיר 11, שהושתת על הסלע. הפן החיצוני של הקיר נבנה מאבני גזית מוחלקות, ואילו ליבת הקיר והמילוי בין אבני הגזית נבנו באבנים קטנות. הקיר שהפריד בין החדרים (W10; אורך 3.5 מ', רוחב כ-0.6 מ') נבנה מאבנים קטנות יותר מאבני קיר 11; הפן המערבי שלו מחוספס והפן המזרחי מוחלק. הקיר הדרומי (W14; אורך 2.75 מ'; איור 1, חתך 2-2) נמשך כנראה למזרח. מדרום למבנה התגלה קיר מקוטע שלא נחפר.

 

בשכבה העליונה של החדר המערבי במבנה התגלה ממצא מעורב מן התקופות הביזאנטית והאסלאמית הקדומה. בלוקוס 523 התגלה מספר רב של קנקני אגירה מן התקופה הביזאנטית (איור 9-6:3), שבר של קערת זכוכית מן המאות הג'-הד' לסה"נ (איור 1:4) ומטבע של השליט הביזאנטי יוסטינוס הא' (להלן). בחדר המזרחי התגלו שברי כלי זכוכית (איור 4:4, 5).

 

יחידה C

בשטח שבין מכלול A למכלול B נחשפו כמה שרידי בנייה (איור 8):

(1) צמוד לקיר 11 נחשף טבון (לוקוס 531), ובו שברי קנקן מן התקופה הביזאנטית.

(2) שני קירות מקבילים (W23 ,W22) בציר צפון-דרום, המרוחקים כ-0.18 מ' זה מזה. קיר 23 גבוה ב-0.5 מ' מקיר 22. שני הקירות (2.0-2.2 מ' אורך, כ-0.8 מ' רוחב) השתמרו לגובה של שני נדבכים (כ-0.75 מ'). הם ניגשים לקיר 11 מדרום ולקיר 13 מצפון.

(3) ממזרח לקיר 23 נחשף בור חצוב בסלע ומדופן באבנים (לוקוס 542; כ-0.7 מ' קוטר); חלק מהבור נמצא מתחת לקיר. הבור לא טויח. הוא מכיל כמה שברי כלי חרס מעורבים מתקופת הברזל ומהתקופות הפרסית והרומית–הביזאנטית (איור 1:3).

(4) מצפון לבור 542 התגלו שתי אבנים שטוחות, ניצבות על צדן הצר האחת במקביל לשנייה; הן גבוהות כדי 0.45 מ' מהבור. נראה שאלה קטעים מתעלת ניקוז שבמקורה התחברה לבור, ואפשר, על כן, שהבור היה בור ביוב.

(5) בשוליים המזרחיים של היחידה התגלתה בנייה קשותה (לוקוס 550; 1.7 מ' אורך, 0.75 מ' גובה), בין קיר 13 מצפון לבין קיר או מילוי אבן מדרום. בבדיקה של המילוי בתוכה התגלו כמה שברי כלי חרס מהתקופות הרומית–הביזאנטית. נראה שבנייה קשותה זו שימשה לניקוז, דרך פתח בצדה המזרחי של התקרה שלא נחפר. השטח שבין הבנייה הקשותה לבין בור 542 וקיר 13 היה מלא באבנים, ולכן ניתן לשער שהבור והבנייה הקשותה מאוחרים למכלול A, ולכן אפשר שזמנם התקופה האסלאמית הקדומה.

(6) מדרום ללוקוס 550 נחשף קטע רצפה ועליו ממצא קיראמי מעורב מתקופת הברזל 2 ומהתקופות הרומית והאסלאמית הקדומה (איור 2:3, 4, 11, 15; איור 5-2:9).

יחידה D

יחידה זו נמצאת בחלקו המערבי, הנמוך, של שטח החפירה, שנפגע קשה במהלך הבנייה. התגלה ממצא קיראמי המתוארך ברובו לתקופות הברונזה התיכונה והברזל ולתקופה הפרסית, אך לא התגלו שרידי בנייה מתקופות אלה. נחשפה שכבה של אבנים בגודל בינוני (לוקוס 530) המונחת על הסלע (לוקוס 527) ובכמה מקומות היא מונחת על שכבת מילוי של אדמה חומה (לוקוס 537). מעל שכבת האבנים התגלה מילוי אדמה המכיל שברי כלי חרס מתקופות הברונזה התיכונה והברזל ומהתקופה הפרסית (איור 1:9, 6, 7). בקצה הצפוני של היחידה התגלה חלל קטן חצוב בסלע, ובו שני פגיונות ברונזה וכן שני תפוחי אבן שמופיעים בדרך כלל בקברים מתקופת הב"ת 2 (איור 10). לא הובחנה כל עדות לקיומו של קבר, אך הפגיונות מלמדים כי אפשר שביחידה זו היתה מערת קבורה שהתמוטטה ולבסוף מולאה באבנים. במזרחה של היחידה התגלה יסוד של קיר (W15), שנבנה על הסלע והשתמר לגובה של שלושה נדבכים (0.85 מ'). מילוי האדמה שממזרח לקיר כולל שברי כלי חרס מעורבים, המתוארכים ברובם לתקופת הברזל ולתקופה הפרסית ובמקצתם לתקופה הביזאנטית. זמנו של הקיר אינו ודאי, אך אפשר שהוא נבנה בתקופה הביזאנטית, תוך שהוא חודר דרך מילויים ושכבות קדומים יותר.

 

בחפירה התגלו כמה כלי אבן וחפצי מתכת, בהם קערה או ספל עם חור מאבן גיר (איור 2:7), משקולת פלך מאבן (איור 3:7), שני מקלות כחל (איור 4:7, 5), האחד שבור ולו כדוריות כפולות בראש, טבעת (איור 6:7), צמיד שבור (איור 7:7) וכן שני חלקים שונים של שרשרת, ששימשו כנראה לתליית נרות או פריטים אחרים (איור 8:7, 9).

 

השרידים הקדומים ביותר באתר מתוארכים לתקופת הב"ת 2, ובהם פגיונות ברונזה המלמדים כנראה על קיומם של קברים או מערות קבורה. הכמות הרבה של הקיראמיקה השימושית מתקופת הברזל 2 רומזת שהאתר נושב בתקופה זו, למרות שלא התגלו שרידי בנייה מהתקופה. על סמך כמות הממצאים, גודל המבנים ועושרם, במיוחד במכלול A, נראה כי היישוב באתר התרחב מאוד בתקופות הרומית והביזאנטית. ייתכן כי האתר היה מיושב גם בתקופה האסלאמית הקדומה בהיקף מצומצם יותר.

ממצא כלי הזכוכית

רות ג'קסון-טל

בחפירה בחורבת נשה התגלו שברי כלי זכוכית, בהם כלי שולחן, קערות, בקבוקים, פכים, נרות, כוסות וגביעי יין מתקופות שונות. הכלים יוצרו בניפוח חופשי, חלקם עוטר בחוטים שהוספו או שוקעו ולחלקם עיטור צבוט. כשלושה רבעים משברי כלי הזכוכית (800 שברים) לא זוהו וכ-140 שברים זוהו. להלן תיאור של כמה שברים (טבלה 1) שהתגלו במילויים, פרט לאחד (3) שהתגלה בתעלת יסוד.

קערה 1 הנפוצה מאוד בישראל ובסביבתה נחשבת לאחד מטיפוסי הקערות השולטים באזור בתקופה הרומית המאוחרת ובתקופה הביזאנטית. טיפוסי משנה רבים התגלו בפסולת של בית החרושת בג'למה (המחצית השניה של המאה הד' לסה"נ) וכן במכלולים מאוחרים יותר. קערה 2 נפוצה גם היא בתקופות הרומית המאוחרת והביזאנטית, למשל בפסולת של בית החרושת בג'למה שבו יש מקבילות לקערה 3. על סמך צורתה של קערה 3, עיטורה והחומר שממנו היא עשויה, אפשר בהחלט לתארכה לתקופות הרומית והביזאנטית. לקערה 4 יש בסיס עשוי חוטים כרוכים שכמותו נמצאו בג'למה ובאתרים אחרים המתוארכים לתקופות הרומית המאוחרת והביזאנטית הקדומה. שבר 5 מייצג את אחד מטיפוסי בסיסי הקערות השכיחים ביותר ומתוארך לתקופות הרומית המאוחרת והביזאנטית. שבר 6 שייך לגביע יין מטיפוס מוכר בתקופה הביזאנטית.

 

הכלים שתוארו לעיל מתוארכים למן התקופה הרומית המאוחרת ועד לתקופה הביזאנטית המאוחרת (המאות הד'-הז' לסה"נ). הממצא כולל שברים אופייניים נוספים לתקופה זו, בהם שפה של בקבוק דמוי פמוט (סוף המאה הא' עד למאה הג' לסה"נ) ובסיסים מוצקים של כוסות מן התקופה הרומית המאוחרת (המאה הד' לסה"נ). כן התגלו שבר קערה שלה עיטור במלקחיים וצוואר בקבוק שעליו עיטור בחוטים גליים (המאות הז'-הח' לסה"נ), שעשויים להצביע על משך חיים ארוך יותר של היישוב באתר.

 

טבלה 1. ממצא כלי זכוכית

מס' כלי סל לוקוס תיאור השבר קוטר שפה/בסיס (ס"מ) פירוט
1 קערה 5069 523 שפה והתחלת דופן 12.6 גוון ירקרק בהיר, בליה מאכלת וססגונית ובליה גירית עבה; השפה נוטה ומקופלת חוצה וחלולה מתחת לשפה
2 קערה 5065 519 שפה והתחלת דופן 12 גוון ירקרק בהיר, בליה גירית עבה ובליה כסופה וססגונית; חוטי טורקיז אופקיים; השפה נוטה חוצה וחלולה
3 קערה 5194 552 שפה והתחלת דופן 15 זכוכית חסרת צבע בגוון ירקרק, בליה כסופה וססגונית וכתמי בליה גירית; על השפה והדופן חוטים כחולים אופקיים; השפה מעוגלת, מופשלת חוצה
4 קערה 5026 505 בסיס והתחלת דופן 6 גוון ירקרק, בליה מאכלת, בליה כסופה וססגונית ןבליה גירית; בסיס עשוי חוטים מלופפים נוטה חוצה
5 קערה 5021 505 בסיס ודופן 6.5 גוון ירקרק, בליה גירית עבה ובליה כסופה וססגונית; בסיס טבעת דחוף פנימה, מוגבה וחלול
6 גביע יין 5214 555 בסיס וחלק מרגל 4 גוון ירוק-כחלחל, בליה גירית חמורה ובליה כסופה; בסיס מוצק, רגל צרה

 

 

ממצא המטבעות

רוברט קול

בחפירה התגלו 15 מטבעות נחושת, 11 מהם זוהו (טבלה 2; איור 11). שניים מן המטבעות הוטבעו סמוך לכיבוש המוסלמי (630 לסה"נ). שני המטבעות הם פוליסים ביזנטו-ערביים טבועים על אסימונים לא אחידים (6, 7 בטבלה).

 

מטבע 6 נושא טביעת רכב לא ידועה של חצי פוליס מן התקופה הביזאנטית ('K'). ממצא המטבעות מחורבת חנות הסמוכה מתוארך גם הוא בעיקרו למן התקופה הביזאנטית הקדומה ועד לתקופה האסלאמית הקדומה. הדבר עשוי להצביע על כך שמטבעות אלה היו נפוצים במחזור הכסף של יישובים חקלאיים באזור בתקופות אלו.

טבלה 2. ממצא מטבעות

מס' שליט מטבעה תאריך (לסה"נ) מס' ר"ע איור
1 קונסטנטינוס הא' 346-341 75369
2 402-400 75365
3 המאות הד'-הה' 75363
4 יוסטינוס הא' אנטיוכיה (?) 527-518 75366 1:11
5 יוסטינוס הב' אנטיוכיה 571/572 75367 2:11
6 קונסטנס הב' או ביזאנטו-ערבי 697-641 75370 3:11
7 ביזאנטו-ערבי 697-641 75372 4:11
8 אומיי (לאחר הרפורמה) רמלה 750-697 75373 5:11
9 אומיי (לאחר הרפורמה) 750-697 75371 6:11
10 אומיי (לאחר הרפורמה) 750-697 75364
11 עבאסי (ללא שם) רמלה 832 (217 להיג'רה) 75368