בסוף חודש אפריל ותחילת מאי 2014 נערכה חפירת בדיקה בחורבת אושה (הרשאה מס' 7093-A; נ"צ 213701-20/744914-51; איור 1), לקראת סלילת כביש. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת כביש חוצה ישראל, נוהלה על ידי ד' קירזנר (צילום), בסיוע י' עמרני (מנהלה), ר' מישייב ור' לירן (מדידות וסרטוט), א' דגוט (GPS), א' שוקרון (בדיקות מקדימות), פ' גנדלמן (כלי חרס), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס) וכן כ' סעיד ול' תלמי.
נפתחו שני ריבועי חפירה ביער אורנים נטוע בשוליים הצפוניים-מערביים של חורבת אושה, סמוך לכביש 70 ממערב. נחשפו שתי גתות חצובות בסלע גיר (1, 2; איורים 2, 3), המרוחקות כ-10 מ' זו מזו. לאחר שגת 1 יצאה מכלל שימוש נחצב בבור האיגום שלה גרם מדרגות המוליך אל מערת קבורה.
בסקר שנערך באתר בשנת 2006 תועדו שרידי יישוב, בורות מים, מערות, גתות, חציבות וחרסים מהתקופות הרומית, הביזנטית והעות'מאנית (טבר 2010). בחפירות שנערכו באתר בשנים 2008 ו-2009 נחשפו שרידי בנייה, בית בד, גת כפולה, מקווה, בורות חצובים ומערכות מסתור (אושרי 2012). בחפירה שנערכה בשנת 2013 בקרבת מקום נחשפו שרידי קירות, גת וחציבה (מסארווה 2014).
גת 1 כוללת משטח דריכה משופע למזרח (L101; מידות 3.5 × 3.3 מ'; איור 4) ובור איגום (L102; מידות 1.7 × 1.2 מ', 1.75 מ' עומק). לאחר שהגת יצאה מכלל שימוש הורחב והועמק בחציבה בור האיגום והוסב לגרם מדרגות המוליך אל פתח של מערת קבורה (L103; איור 5; המערה לא נחפרה). פתח מערת הקבורה מלבני וקשות (0.7 × 1.0 מ'). צמוד לפתח מצפון נחצב שקע לקליטת אבן גולל; האבן לא התגלתה. בבור האיגום שהוסב לגרם מדרגות הצטברה אדמה, שמעורבים בה שברי גלוסקמות חרס וחרסים מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית הקדומה (המאות הג'–הה' לסה"נ). ממזרח לגת נחשף משטח סלע מפולס (L112).
גת 2 כוללת משטח דריכה רבוע (L104; מידות 2.9 × 2.9 מ') ובור איגום מלבני (L106; מידות 0.95 × 1.35 מ', 0.9 מ' עומק), המחוברים בתעלה (L105; אורך 1.35 מ', רוחב 0.15 מ', עומק 0.15 מ'). במרכז משטח הדריכה נחצב בור רבוע (L108; מידות 0.35 × 0.35 מ', 0.35 מ' עומק) להצבת בסיס של מכבש בורג; בבור 108 נחצב חור ניקוז המוליך אל תעלה 105. בפינתו הדרומית-מערבית של בור האיגום נחצב בור שיקוע (L111; מידות 0.4 × 0.4 מ', 0.2 מ' עומק). בתחתית בור האיגום נחשפו שרידי תשתית של טיח הידראולי, המורכבת מחלוקי נחל ואבני גוויל קטנות. מעל התשתית השתמרו מעט שרידי טיח. בבור האיגום התגלתה הצטברות אדמה, שמעורבים בה חרסים שחוקים מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית הקדומה (המאות הג'–הה' לסה"נ). מדרום למשטח הדריכה נחשף ריכוז של אבני גוויל (L107; מידות 1.1 × 1.9 מ'), ששימש אולי משטח עבודה.
הממצא הקרמי בחפירה כולל שברי כלי חרס מהתקופה הרומית המאוחרת (המאות הג'–הד' לסה"נ), ובהם שפת קערה גלילית (איור 1:7), שפת קנקן גלילי (איור 2:7) ושבר ידית של קנקן גלילי (איור 3:7), וכן שברי כלי חרס מהתקופה הביזנטית הקדומה (המאות הד'–הה' לסה"נ), ובהם שפת קערה (איור 4:7) ושפת קנקן (איור 5:7).