שכבה 3 (התקופה הרומית הקדומה)

נחשפו שרידים אדריכליים, טבון חרס, מפולות אבנים ומפלסי אפר. כל השרידים נחשפו מתחת למבנה 1 משכבה 2 (להלן), והם הושתתו על גבי אדמת הלס הטבעית. קיר (W27; גובה 0.18 מ') התגלה בפינה הצפונית-מזרחית של ריבוע E4, בנוי בכיוון דרום-מזרח–צפון-מערב והשתמר לגובה נדבך אחד. אל בסיס קיר זה ניגשת רצפת אדמה מהודקת

(L146; עובי 0.05 מ') ועליה התגלה מפלס אפר דק. בריבוע D4 נחשפה רצפת אדמת לס מהודקת (L150) ועליה טבון חרס (L158). אזור הטבון תחום ממערב בשורת אבני שדה בגודל בינוני (W28), אך קירות של ממש לא השתמרו באזור זה. בריבועים D3 ,D2 נמצאה מפולת אבנים (L152 ,L141), מרביתן אבני חול מהוקצעות (0.5 x0.7מ') ועליהן שרידי טיח לבן (1.5 ס"מ עובי). מתחת למפולות האבנים נחשפו כמה מפלסי אפר זה על גבי זה (L157 ,L147; כ-0.8 מ' עובי), ייתכן שאלו שרידי מצבור אשפה.

 

כלי החרס שנמצאו בשכבה זו תוארכו למאות הא'–הב' לסה"נ: קדרה (איור 1:4), קדרת בישול (איור 2:4), סירי בישול (איור 3:4, 4), מכסים (איור 5:4, 6), קנקנים (איור 7:4–11), פכי בישול (איור 12:4, 13), פכים (איור 14:4–16), בהם בסיס של פך מטיפוס סיגילטה מזרחית A (איור 16:4) וידית של צפחת (איור 17:4).

 

שכבה 2 (התקופה הביזנטית)

התגלו חלקים משני מבנים (1 ו-2; ר' איורים 2, 3) החותמים את שרידי שכבה 3. רוב הקירות מלבני בוץ בשילוב אבני שדה וחלוקי נחל. בשני המבנים נחשפו שני שלבים הניכרים בתוספות בנייה, ביטול קירות והרמת רצפות.

 

שכבה 2b, מבנה 1. נחשפו ארבעה חדרים מהמבנה (1–4; איור 5). קירות המבנה

(W25 ,W22 ,W21 ,W17 ,W16 ,W12) נבנו מלבני בוץ צרופות ובמרווחיהן אבני חול. רצפות הלס המהודק שנחשפו בכל החדרים נמצאו חתומות מתחת לשכבה של מפולות לבני בוץ. נראה שקירות 22 ו-25 הם הקירות החיצוניים של המבנה ותחמו אותו ממזרח ומצפון. קיר 22 (0.8 מ' רוחב, 0.76 מ' גובה) נשדד לחלוטין ונחשפה רק תעלת היסוד שלו ובתחתיתה שברי כלי חרס. קיר 25 (1.54 מ' גובה, 1 מ' רוחב היסודות; איור 6) בנוי אבני חול מהוקצעות ויסודותיו חודרים לתוך לוקוסים משכבה 3 (מפולות אבן L152 ושכבות אפר L157). הקירות הפנימיים של המבנה (0.31–0.42 מ' גובה, כ-0.5 מ' רוחב) בנויים משורה אחת של לבנים מרובעות (0.4 x 0.4 x0.1מ').

בחדר 1, התחום משלושה כיוונים בקירות 12, 16 ו-22, נחפרה הפינה הדרומית-מזרחית. מקירות 12 ו-16 שרדו יסודות דלים בלבד. הרצפה בחדר זה לא השתמרה עקב חפירת בור אשפה בתקופה העבאסית (ר' להלן L135).

חדר 2, ממערב לחדר 1, תחום בקירות 12, 16 ו-17. חלקו הדרומי נחפר ונחשפה בו רצפת אדמת לס מהודקת (L119; עובי 0.06 מ').

חדר 3 ממערב לחדר 2, תחום בקירות 12, 17 ו-21. מחציתו המזרחית נחפרה ונחשפה רצפת לס מהודק (L122; עובי 0.07 מ').

חדר 4 התגלה מצפון לחדרים אלה, תחום בצפון בקיר 25. נתגלתה בו רצפת אדמה מהודקת מצופה בחומר לבנים שהושתתה על גבי מסד אבני שדה קטנות מלוכדות באדמת לס (L131; עובי 0.15 מ'). עקב מצב ההשתמרות הגרוע של המבנה ושטח החפירה המצומצם לא אותרו הפתחים המובילים לחדרים.

 

שכבה 2a, מבנה 1. בשלב המאוחר של המבנה בוטלו קירות 12, 17 ו-21 ונוסף קיר חדש (W15) המקביל מדרום לקיר 12. קיר 15 נבנה מלבני בוץ בגוון בהיר יותר מהקירות של שכבה b2 ובסיסו חוזק בצדו הדרומי בשורת אבנים קטנות. אל אבנים אלה ניגשה רצפת אדמת לס מהודקת (L107; עובי 0.12 מ') ועליה התגלה מוקד אש המעיד שאזור זה היה שטח פתוח, כנראה חצר. קיר 17 שהפריד בין חדרים 2 ו-3 בוטל, ומעליו הונחה רצפת אדמת לס מהודקת שצופתה בחומר לבנים (L110; עובי 0.05 מ'), על הרצפה נמצאו סימני אפר. בחדר 4 לא נעשה שינוי בתוכנית אך מעל הרצפה הישנה הותקנה רצפת אדמת לס חדשה (L108; עובי 0.11 מ') ועליה התגלה טבון וסביבו סימני אפר.

 

שכבה 2b, מבנה 2. נחשפו שלושה חדרים מהמבנה (5, 6 ו-7; איור 7). קירות המבנה

(W26 ,W24 ,W23 ,W20 ,W19; רוחב 0.70–1.15 מ', כ-0.5 מ' גובה) נבנו מלבני בוץ שונות זו מזו בגודלן (0.40 x 0.40–0.25 x0.40מ'). קיר 19 בנוי משתי שורות של לבני בוץ מרובעות בגוון בהיר המלוכדות בחומר לבנים. קיר 26 בנוי משלוש שורות של לבני בוץ מלבניות (0.40 x0.25מ') בגוון כהה. קיר 24 נבנה מלבני בוץ וביניהן משולבות אבני שדה קטנות. קיר 20 בנוי משלוש שורות של לבני בוץ מלבניות בעלות גוון כהה. קיר 23 בנוי מלבני בוץ ששולבו ביניהן אבני שדה קטנות ובינוניות.

חדר 5 תחום מצפון וממזרח בקירות 19 ו-26. חלקו הצפוני-מזרחי נחפר.

חדר 6 תחום בקירות 19, 20 ו-24. נחשפה בו רצפה שהותקנה מאדמת לס מהודקת ועליה שכבה דקה מחומר לבנים (L137). החדר היה מכוסה באדמת לס ובתוכה אריחי ריצוף חרס צבעוניים רבים שלא באתרם. ייתכן שאריחים אלה ריצפו את החדר, והיו מונחים מעל רצפה 137 שהייתה למעשה רק תשתית, והם הופרעו או נשדדו בשכבה 2a.

חדר 7 תחום בקירות 20 ו-23. חלקו הדרומי-מערבי נחפר.

 

שכבה 2a, מבנה 2. קירות המבנה המשיכו לשמש גם בשלב זה, אך הותקנו רצפות חדשות.

בחדר 5 נחשפה רצפת אדמת לס מהודקת (L149; עובי 0.07 מ') ועליה היו מונחים תשעה פריטים אדריכליים מאבני קִרטון שמקורם כנראה במבנה ציבורי שלא נחשף (איור 8). בפריטים האדריכליים שבר עמוד (0.53 מ' אורך, 0.22 מ' קוטר) וכותרת 'דרומית' המעוטרת בצלבים חרוטים, בסיס ושבר עמוד (1.16 מ' אורך, 0.25 מ' קוטר), כמה אבני גזית ושתי חוליות עמוד. על פי תפזורת הפריטים האדריכליים שימש החדר לאחסון אבני בנייה לשימוש משני.

בחדר 6 נחשפה רצפה מלוחות אבן (L130), ניגשת לפן הצפוני של קיר 19 ולפן המערבי של קיר 24. הרצפה השתמרה בחלקה. בסיס הפן הדרומי של קיר 20 צופה בשברי כלי חרס שהיו תשתית לטיח. הטיח עצמו לא השתמר. בתוך החדר נמצא אגן מלבני (L160; מידות0.3 x 0.8מ') עשוי מאבן קִרטון.

חדר 7 רוצף בלוחות אבן גיר (L136) שהושתתו על מילוי של אדמת לס המעורבת בחומר לבנים. בחלקו המזרחי של החדר נחשפו שלוש מדרגות שנבנו מאבני שדה גדולות. המדרגות עולות מצפון לדרום,  ניגשות אל קיר 20 והובילו כנראה לדלת הכניסה לחדר.

 

כלי החרס משני השלבים של שכבה 2 תוארכו לתקופה הביזנטית. המכלול הקרמי אופייני לאזורי הנגב המערבי ומישור החוף הדרומי במאות הו' והז' לסה"נ וכולל קערות מיובאות מטיפוס LRC (איורים 1:9, 2; 1:10, 2), קערות מקומיות (איורים 3:9; 3:10–10), קדרות מעוטרות בסירוק (איורים 4:9–6; 11:10, 12), קדרת בישול (איור 7:9), סיר בישול (איור 8:9), מכסים (איורים 9:9–11; 13:10), קנקני עזה (איורים 12:9; 14:10), קנקני שק (איורים 13:9, 14; 15:10), פכים (איורים 15:9–17; 16:10) ובהם פך-ארכובה (איורים 17:9; 11), כן (איור 17:10) ונר סנדל (איור 18:9).

 

שכבה 1 (התקופה האסלאמית הקדומה)

נחשפו שלושה בורות אשפה (L135 ,L132 ,L128; ר' איור 2) ויסודות של שני קירות

(W11 ,W10). הבורות נחפרו לתוך מפלסי חיים מהתקופות הביזנטית והרומית הקדומה (שכבות 2 ו-3). בור 128 (1.8–2.0 מ' קוטר, 0.72 מ' עומק) נחשף בריבוע D4 והכיל מילוי לס ואבני בנייה גדולות (איור 12). בבור 135 הצמוד לחתך המערבי של ריבוע E4 (1.3 מ' קוטר, 1.12 מ' עומק) ובבור 132 הצמוד לחתך הדרומי של ריבוע G2 (3 מ' קוטר, 0.25 מ' עומק) נמצאו מפלסי לס ואפר מעורבים בשברי כלי חרס. בריבועים E4 ו-D4 נחשפו יסודות דלים של שני קירות (W11 ,W10; גובה 0.2 מ') שנבנו מאבני שדה ושרדו לגובה נדבך אחד.

 

בתוך מילוי הבורות של שכבה 1 נמצא מכלול כלי חרס האופייני למאות הי'–הי"א לסה"נ. במכלול קערות רדודות (איור 1:13–5), אחת מהן מעוטרת בזיגוג (איור 1:13), ידית ובסיס של סיר בישול (איור 6:13, 7), קנקנים (איור 8:13–10) ושפת פך (איור 11:13).

 

ממצא הזכוכית מכל השכבות דל מאוד ובמצב השתמרות גרוע – השברים קטנים ועברו בלייה. רוב השברים המזוהים הם של בקבוקים וכוסות מטיפוסים המתוארכים לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית.

 

מטבעות

רוברט קול

נמצאו 19 מטבעות, 13 מהם ניתנים לזיהוי. שלושה קדומים לתקופה הביזנטית ועשרה מן התקופה הביזנטית. במטבעות הקדומים מטבע ברונזה סלווקי קטן מטיפוס 'עץ תמר' שהוטבע בצור במאות הב'–הג' לפסה"נ (ר"ע 120631), ונמצא מדרום למבנה 1 בשכבה b2; פרוטה מימי הנציב אנטוניוס פליקס משנת 54 לסה"נ (ר"ע 120630) שנמצא על פני השטח בחדר 5 במבנה 2; ומטבע 'אנטונינוס' מסגסוגת כסף של הקיסר פרובוס (276–282 לסה"נ), שהוטבע במטבעה האימפריאלית שבאנטיוכיה (ר"ע 120629) ונמצא על הרצפה מהשלב הקדום של חדר 6 במבנה 2 .

מן התקופה הביזנטית נמצאו שבעה מטבעות ברונזה קטנים מהמאות הד'–הה' לסה"נ (ר"ע 120621, 120623, 120624, 120627, 120628, 120632, 120633) ושלושה ערכי נחושת גדולים מתחילת המאה הו' לסה"נ (ר"ע 120622; 120625, 120626). מרבית המטבעות הביזנטיים נמצאו בחדרים 6 ו-7 במבנה 2, בלוקוסים המיוחסים לשלב המאוחר של המבנה.