בחודשים יוני–יולי 2010 נערכה עונת החפירות השלישית בחורבת כור (רשיון מס' 31/2010-G; נ"צ 2505-6/7545-6), כחלק מהפרויקט האזורי בכנרת (KRP; חדשות ארכיאולוגיות 121). החפירה, מטעם איגוד אוניברסיטאות ברן, הלסינקי, ליידן ומיינץ ובמימון אוניברסיטאות ליידן, הלסינקי וברן וכן קרן שרוטר (נוישטט, גרמניה), נוהלה על ידי י' זנגנברג, בסיועם של ר' בוני (ניהול שטח A), ד' ואן רנסוודה, נ"ס הברקמפ וד' קסי (סיוע בניהול שטח A), ל' פטיט (ניהול שטח C), ט' ראסאל, ד' בקרס ונ' מייקל (סיוע בניהול שטח C), ד' קסי (ניהול בסיס נתונים), ג"ג סאנשז (מדידות), ל' בוצ'ר (צילום), חברת SKY VIEW (צילומי אוויר), נ' גריטר (רישום ממצא קטן), א' גוטמן (רפאות), א' ממן (שימור), י' שבטיאל (חקר מערות), פ' וויסמן (נומיסמטיקה) ומעבדות מוזיאון ישראל (ניקוי מטבעות). בחפירה השתתפו מתנדבים מהולנד, שוויץ, פינלנד, רומניה, בלגיה וגרמניה.
הסקר שתוכנן סביב חורבת כור (רשיון מס' 193/2010-S) נדחה לשנת 2011. תודות לז' וייס, ג' אבני, ד' אבשלום-גורני, ע' לייבנר, י' שבטיאל וי' סטפנסקי על עזרתם ותמיכתם.
בד בבד עם החפירה בחורבת כור המשיך עיבוד החומר של תל כנרות בניהולו של ס' מינגר ובסיוע א' טומסן (פאליאוזואולוגיה) וט' טינג'ה (כלי חרס).
המטרה העיקרית של הפעילות הארכיאולוגית בפרויקט האזורי בכנרת בשנת 2010 הייתה הבנת ההתפתחות והבנייה בחורבת כור (איור 1). המידע שיצטבר יסייע בהבנת ההיסטוריה התרבותית של הגליל הכפרי בתקופות ההלניסטית–הביזנטית וייצוגה במקורות ההיסטוריים – הברית החדשה, יוספוס ומקורות רבניים.
החפירות התנהלו בשני שטחים: שטח A שהתחיל כתעלת בדיקה בשנת 2008 והתרחב ושטח C החדש, שנפתח בקצה הדרומי של הרמה; בשטח B שנבדק בשנת 2008 לא נמשכה עבודה. בכל שטחה של חורבת כור נעשתה שרפת קוצים מבוקרת טרם התחלת החפירה שאפשרה תיעוד השטח הנרחב ביסודיות וציון השרידים האדריכליים הנראים על פני השטח. כמו כן נערכו בדיקות מקדימות בשלוש מערות.
שטח A (איור 2). תעלת הבדיקה הצרה שנחפרה בשנת 2008 בקצה הצפוני-מזרחי של הגבעה הורחבה לשטח בן שלושה ריבועים. נחשפו שרידים של קיר מונומנטלי בכיוון צפון–דרום (W7039 ,W7018 ו-L7094) המשתרע על פני שני ריבועים (10 מ' אורך). קטע קטן מהפן המערבי של קיר 7018 נחשף בשנת 2008, אך מהותו ואופיו לא היו ברורים. ממערב לקיר נחשף מפלס ריצוף של אדמה מהודקת ואבנים, ככל הנראה חצר. בשנת 2008 נחשף מטמון של כ-70 מטבעות מעל ומתחת למפלס הריצוף. לפי המטבעות המבנה של הקיר המונומנטלי שימש סביב 400 לסה"נ. מטמון נוסף של כ-430 מטבעות מסוג מינימה דומים למטמון הראשון, נחשף בחצר בעונה זו והוא מאשש את תאריך המטבעות מהמטמון הראשון. קיר נוסף (W7073) נחשף כ-2 מ' ממערב לקיר הראשון 7018 ומקביל לו (5 מ' אורך חשיפה). בקיר היו משולבים שני גושי אבן גדולים מרוחקים כ-2 מ' זה מזה, ייתכן ששימשו תמיכה לעמודים וייתכן אם כך שהשטח בין שני הקירות היה מקורה.
בערימה סמוכה נמצאו שברים של פריטים אדריכליים ונראה כי אפשר יהיה לשחזר בעזרתם את מערך המבנה וסגנונו. במילויים במבנה ובסביבתו נמצאו אלפי אבני פסיפס וכמות גדולה של רעפים שבורים.
ממזרח לקיר המונומנטלי 7018, 7039 נמשך ספסל בנוי מאבנים מסותתות ומכוסה בטיח אפור (W7072 ,W7064; איור 3). במחצית הקטע שנחפר נמצא פתח כניסה
(L7095 ,L7094). הרצפה הניגשת לספסל עשויה מטיח אפור עדין וקשה (L7080; איור 4). קיומן של מפלסי רצפה נוספים מתחת למפלס העליון תיבדק בעונות הבאות. מעל הרצפה נחשפו טבון ושברי כלי חרס מהתקופות הביזנטית המאוחרת והאסלאמית הקדומה שעשויים לייצג את השלב האחרון של השימוש במבנה, במחצית המאה הח' לסה"נ. ניתוח כלי החרס והמטבעות שנמצאו בעונה זו יאפשרו לתארך את זמן שימושו של המבנה. אפשר לשער שהמבנה שאליו שייך הקיר המונומנטלי היה בית כנסת.
שטח C (איור 5). נחשפו חלקים ממה שנראה כשתי יחידות מגורים פרטיות, אולי בתי חצר המופרדים בסמטה.
יחידה 1 כוללת את הקצה הדרומי של חצר ואת הקצה הצפוני של פנים הבית (איור 6). החצר והבית מחוברים בפתח מעבר (L8089) בקצה הצפוני של שטח החפירה. נחשף קטע קטן משניים או שלושה חדרים של יחידה 1. כל שטח החפירה היה מכוסה בכמות גדולה של מפולת בנייה, בעיקר בחלק הדרומי של יחידה 1. הסיבות להרס היחידה נבדקות, ככל הנראה רעידת אדמה. בחצר נעשו שינויים אחדים במהלך קיומה והיה בה מקום למגוון פעילויות סמוך לקיר ששימש גבולה המזרחי (W8077; איור 7). בשלב האחרון רוצפה החצר באריחי אבן בחלקה הדרומי (L8067) ואילו בשטחה הנותר הייתה רצפת עפר מהודק. כותרת בזלת בשימוש משני נמצאה ליד אבן שטוחה ושימשה כנראה בסיס לעמוד עץ שתמך בקירוי.
יחידה 2 הופרדה מיחידה 1 בסמטה צרה שכיוונה מזרח–מערב (L8053). מיחידה זו נחפר שטח קטן בלבד שכלל חלק מחדר ובו כניסה במזרח.
בדיקה ראשונית של מכלול כלי החרס מעידה ששתי היחידות היו בשימוש במאות הד'–ראשית הח' לסה"נ. הצטברות גדולה של כלי חרס מתחת לשכבה האחרונה של מפולת בנייה ביחידה 2 תוארכה למחצית המאה הז' לסה"נ. כמות קטנה מאוד של חרסים קדומים יותר בשכבות מילוי מעידה על התיישבות עתיקה יותר.
סקר (איור 8). השרפה שקדמה לחפירה אפשרה לערוך סקר שיטתי ולמפות את כל השרידים האדריכליים שנראו על פני השטח ברמה הגבוהה. בעקבות הסקר שורטטה מפה מדויקת של כל הפרטים האדריכליים. מנתוני עונות 2008 ו-2010 עולה כי שטח האתר היה כ-30 דונם ולא 12 דונם כפי שהוצע בעבר.
מערות. נבדקו שלוש מערות. מערה 1 (נ"צ 250653/754444) דמוית פעמון, מלאה בשפכים ושימשה בור מים (כ-6 מ' עומק). מערה 2 (נ"צ 250602/754527; איור 9) שימשה גם היא בור מים (כ-4.5 מ' עומק) שחציבתו גסה ודופנותיו לא אחידות ומכוסות בטיח גירני הידראולי. על בסיס הבור הצטברו אבנים נפולות ואדמה. בתחתית הדופן המערבית היה פתח ריבועי חצוב (0.8 מ' רוחב, 0.5 מ' גובה, 0.2 מ' עומק) שנסתם באדמה. בקצה הצפוני-מזרחי נחצב שקע (0.7 מ' רוחב, 0.4 מ' גובה, 0.3 מ' עומק). אופי החציבה והפתחים משני הצדדים עשויים להעיד על מערת מסתור. גם מערה 3 (נ"צ 250606/754518) שימשה בור מים. דופנותיה מכוסות בטיח גירני הידראולי אפור, מלבד הקטע שמתרחב לצפון-מזרח שבו אין כל סימן לטיח. נראה שציפוי הטיח בבור זה לא הושלם.
המשך עיבוד החומר והממצא מתל כנרות התמקד באנליזה מחודשת של האדריכלות מתקופת הברזל 1 בשטח II (שטחים K, M ו-W בעבר). הבדיקה מראה שכנרות בתקופת הברזל 1 התפתחה בהדרגה ממערך פשוט ובסיסי לאשכול אדריכלי צפוף מאוד. בשטח II ניתן לשחזר רצף של לפחות שישה שלבי בנייה המייצגים את תהליך הדחיסות האדריכלית באתר בסוף המאה הי"א וראשית המאה הי' לפסה"נ. בשטח I לעומת זאת שטח המחייה המקורי לא השתנה הרבה במהלך השלב המרכזי של תקופת הברזל 1 (חדשות ארכיאולוגיות 121). על פי התיעוד משטח II ניכר משך החיים של תקופת הברזל 1 בתל כנרות ונמשך 100–150 שנה. יתרה מזאת, בדיקת מערך הרחובות והקשר שלו להקמת חומות העיר וקירות טרסה, שבחלקם היו בשימוש משני מתקופת הברונזה המאוחרת, מעידים שוב וביתר שאת על הגישה האדריכלית מרחיקת הלכת של בוני היישוב בתקופת הברזל 1 (איור 10).
נמשך עיבוד הממצא מתל כנרות: כלי החרס מהיישוב של הברזל 1 (איור 11), השרידים האורגניים, שרידי טקסטיל ועוד. עבודה זו תסייע בקידומו של הדוח הסופי על החפירה באתר חשוב זה.
לבתי הכנסת הידועים באזור, בהם כפר נחום וכורזין, המתוארכים למאות הה'–הו' לסה"נ ולבתי הכנסת שנחשפו לאחרונה בח' חמאם (המאות הב'–הג' לסה"נ) ובמגדל (המאה הא' לסה"נ), נוספת אפשרות לבית כנסת 'חדש' בחורבת כור (מתוארך זמנית למאות הד'–הה' לסה"נ) המצטרף לרשת הצפופה של בתי כנסת בשטח מצומצם יחסית בחוף הצפוני-מערבי של הכנרת.
החפירה בשטח C החדש שבו בנייה פרטית מוסיפה עדות לחיי היום-יום באזור הכפרי בגליל בתקופת הנצרות הקדומה ובתקופה התלמודית. החפירות בשנת 2011 יתמקדו בהשלמת חפירת בית הכנסת המשוער ובחשיפת מכלולים נוספים של בנייה פרטית במרחב הכפרי.