בחודשים אפריל ומאי 2009 נערך סקר לאורך כביש 465 מדרום לחורבת אנושה ומדרום-מזרח לאלעד (רשיון מס' 110/2009-S; נ"צ 1984-2004/6605-10), לקראת הרחבת הכביש. הסקר, מטעם רשות העתיקות ובמימון מע"צ, נערך על ידי ר' לופו (צילום), ח' בן-ארי וא' דגוט (מפת הסקר).
שטח הסקר משתרע במורדות המערביים של הרי השומרון. השטח מאופיין במחשופי סלע גיר וביניהם אדמות טרה רוסה ורנדזינה. השטח שמצפון לכביש מכוסה בצפיפות בעשבים וקוצים והשטח שמדרום לו נטוע יער של אורנים, ברושים ואֵלות; כל אלה הקשו על עבודת הסקר. שטח הסקר הופרע רבות בדורות האחרונים בעבודות פיתוח. בסקר תועדו 112 אתרים (איור 1), ובהם ערמות של אבנים, מחצבות, חציבות, כבשני סיד, בור מים, דרך קדומה(?), חללים תת-קרקעיים, מתחמים, קברים, קירות, שומרות, שקעים, בורות ופזורות של חרסים ופריטי צור.
בחפירות ובסקרים שנערכו בעבר בסביבה תועדו כמה חורבות, ובהן חורבת אנושה, חורבת לבד וחורבת פונדק, ונחשפו שרידים קדומים, ובהם שרידי מבנים, קברים, בורות מים, מחצבות, חציבות, דרכים קדומות ואבני מיל, המתוארכים למן התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א' ועד לתקופה העות'מאנית (
מפת ראש העין [78];
חדשות ארכיאולוגיות 114: 138–139; 115: 98–99;
חדשות ארכיאולוגיות 117;
חדשות ארכיאולוגיות 117;
חדשות ארכיאולוגיות 119;
חדשות ארכיאולוגיות 122; הרשאה מס' 4837-A).
ערמות של אבנים (אתרים 4, 6–11, 22, 27, 28, 30, 34, 36, 42, 45–48, 51, 53–55, 59, 61, 66–70, 73, 75–82, 84, 85, 91, 92, 94, 103, 109–112) תועדו ערמות רבות של אבנים במגוון גדלים, חלקן ערמות מוארכות (איור 2). נראה שחלק מהערמות הן ערמות של אבנים שסוקלו לצרכים חקלאיים, חלקן אולי קירות ממוטטים וחלקן תוצאה של פעילות בת ימינו. ערמה 111 היא ערמה של בולדרים שיוצרים חלל, אולי מתחם קדום כלשהו או תוצאה של פעילות בת ימינו. ערמה 112 היא ערמה נרחבת של בולדרים, אולי בסיס קדום.
מחצבות (אתרים 16, 17, 21, 37, 38, 40). חלק מהמחצבות קרובות זו לזו (איור 3). במחצבה 16 (15×20 מ'; איור 4) יש אזור חציבה צר וסבוך, ואפשר שנעשה שם שימוש משני לקבורה. במחצבה 17 (10×10 מ') הובחנה אבן שחציבתה לא הושלמה (איור 5). מחצבה 40 היא מחצבה נרחבת ועמוקה (איור 6), ובה תועדו שרידי קירות מאוחרים.
חציבות (אתרים 20, 23, 31, 49, 56, 102, 106). תועדו חציבות בסלע במגוון גדלים ומתארים. אפשר שחציבה 106 היא ספלול.
כבשני סיד (אתרים 1, 18, 33, 88). תועדו ארבעה כבשני סיד מעוגלים. כבשן 1 (כ-4.5 מ' קוטר, 1.5–2.0 מ' עומק; איור 7) נבנה באבנים בינוניות, ומסביבו יש רצועה רחבה של חומר אפור-שחור מהודק ובו אבנים קטנות וחרסים רבים. גם מסביב לכבשנים 18 ו-33 הובחנה רצועה רחבה של חומר אפור-שחור (איור 8).
בור מים (אתר 3). תועד בור מים (כ-1 מ' קוטר, 3–4 מ' עומק), שפתחו מכוסה באבן גדולה. אפשר שהבור מתרחב לצפון.
דרך קדומה (?; אתר 72). תועד משטח אבנים, שצדו המזרחי מסתיים בקו ישר (איור 9). אפשר שזו דרך בכיוון צפון–דרום ואפשר שזהו הסלע.
חללים תת-קרקעיים (אתרים 35, 41, 87, 108). תועדו ארבעה חללים תת-קרקעיים, ואפשר שחלקם חצובים.
מתחמים (אתרים 44, 60, 107). תועדו שלושה מתחמים, המוקפים בקיר אבנים. מתחם 60 מעוגל ושקוע באדמה, והוא המוקף בקיר שנבנה באבני שדה בינוניות לגובה שני נדבכים.
קברים (? אתרים 32, 39). תועדו שתי חציבות בסלע, אולי קברים חצובים.
קירות שדה (אתרים 2, 5, 12–14, 25, 26, 50, 52, 57, 83, 90, 95–97, 105). תועדו קירות שדה, התוחמים חלקות עיבוד (איורים 10, 11). קיר 13 ניגש אל משטח סלע ובו אולי חציבה.
קירות (אתרים 71, 104). תועדו שני קירות, האחד (אתר 71; איור 12) נבנה בכיוון צפון–דרום, ואפשר שהוא חלק ממבנה, והשני (אתר 104) מהלכו מעוגל והוא נבנה באבנים גדולות.
שומרות ומגדלי שדה (אתרים 24, 58, 63, 65). בארבעה אתרים תועד אזור מוגבה מפני השטח ובראשו שרידי בנייה באבנים גדולות במתאר רבוע (איור 13) או מעוגל.
בורות ושקעים בקרקע (אתרים 43, 74, 86, 89, 93, 98, 101). מהותם של הבורות והשקעים שתועדו אינה ברורה, בעיקר בגלל שהם מכוסים באדמה ובצמחייה. שקע 98 תחום באבני שדה בינוניות, ואפשר ששקע 101 הוא כבשן סיד.
תעלה (אתר 99). תועדה תעלה בכיוון כללי צפון–דרום (0.6 מ' עומק; איור 14), שמהלכה מעוקל. חלק מהתעלה חצוב בסלע. התעלה מתפצלת למזרח. אפשר שזוהי תעלת קשר בת ימינו.
פזורות של חרסים ופריטי צור (אתרים 15, 19, 29, 62, 64, 100). רוב החרסים ופריטי הצור שחוקים ובלויים.
בסקר תועדו בעיקר שרידים הקשורים לפעילויות המתקיימות בשולי היישוב, ובהן תעשייה להפקת חומרי בנייה, ובהם אבנים וסיד, חקלאות ואולי אף קבורה. אי אפשר לקיים פעילויות אלה בתחומי היישוב עצמו, ולכן הן התבצעו בשוליו. נראה כי היישובים עצמם נבנו בתקופות הקדומות על ראשי הגבעות, ואילו שטח הסקר המשתרע לרגליהן היה בשולי היישוב.