נחפר שטח של כ-50 מ"ר בגיא המשתפל לדרום-מזרח, אל עבר אחד מיובליו העליונים של נחל דרגה, כ-100 מ' מצפון לקטע של אמת המים התחתונה שחפר ג' סולימני (הרשאה מס' 5448-A). נחשף מאגר מים חצוב ומטויח (L100; כ-300 מ"ק; איורים 1, 2). המאגר מורכב משני חללים מוארכים בעלי חתך טרפזי (חלל A: מידות 3.5×10.5 מ', 5 מ' עומק; איור 3. חלל B: מידות 3.5×5.5 מ', 5 מ' עומק; איור 4), הערוכים זה בניצב לזה ומקנים לו תוכנית דמוית האות L. קטע תקרה החצוב כגמלון השתמר בחלקו המערבי של חלל A; שאר התקרה קרסה בעבר. על קירות המאגר הובחנו שלוש שכבות של טיח (0.13 מ' עובי מרבי). הטיח מכיל סיד ופחם, מרקמו רך וצבעו אפור בהיר. המאגר נמצא מלא עד לראשו באדמה בגוונים חום ואפור, מעורבת באבנים, בפיסות טיח, בשברי כלי חרס וכן בגושי סלע מן התקרה. בשל עבודות עפר נרחבות שנערכו סביב המאגר, לא ניתן היה לברר אם מבנה או מתקן כלשהו התקיים לצד המאגר או נקשר אליו.

 

המכלול הקרמי מן המילוי מיוחס לשלהי תקופת הברזל ולתקופה הפרסית. עיקר הממצא נתגלה במטר העליון של המילוי, שהיה תחוח יותר וכלל שברי כלי חרס במצב השתמרות טוב יותר. אלה כללו קערה (איור 1:5), קדרה (איור 2:5), קנקן (איור 3:5) ופערורים (איור 4:5, 5) משלהי תקופת הברזל, וכן קערות (איור 6:5–10), סירי בישול (איור 11:5–13), שידיתו של אחד מהם נושאת סימן חרות (מס' 12), קנקן (איור 14:5), פכים (איור 15:5–19), צפחת (איור 20:5) ונר (איור 21:5) מן התקופה הפרסית. כן נמצאו במילוי האדמה שני כלי אבן מעובדים, שדומה כי שימשו לכתישה (איור 6).

 
מאחר שלא ידוע מתי התמוטטה תקרת המאגר אי אפשר לקבוע מה מקורם של המילוי ושל הממצא שבו. כמו כן, אין לדעת בוודאות מתי נחצב המאגר. בתוכנית המאגר ובממדיו ניכר דמיון רב לבורות המים המלבניים בעלי החתך הטרפזי המוכרים מן התקופה החשמונאית ומימי הורדוס במבצרי מדבר יהודה וביישובים מבוצרים באזור ההר, כגון, חורבת חמאם (נרבתה), חורבת כפירה, ג'בל עורמה (D. Amit, J. Patrich and Y. Hirschfeld eds. 2002. The Aqueducts of Israel (JRA Sup. Ser. 46). Portsmouth. Pp. 413–416 [Zertal A.], 417–422 [D. Amit and E. Eshel], 423–426 [H. Eshel and Z.H. Erlich]) וראס תמים (זיסו ב' וקלונר ע' תש"ע. מאגרי מים בראס תמים, ממזרח לירושלים. בתוך י' גייגר, ח"מ כותן וג"ד שטיבל, עורכים. ישראל בארצו: קובץ מאמרים ליובלו של ישראל שצמן. רעננה. עמ' 99–113). אם אכן יש בכך כדי ללמד על זמנו של המאגר, דומה כי הוא נסתם במילוי שהובא מאתר קדום בקרבת מקום. אולם, אפשר שכלי החרס במילוי מעידים כי המאגר קדום יותר ויצא מכלל שימוש כבר במהלך התקופה הפרסית.