למצודה תוכנית מרובעת סטנדרטית – מבנה מרובע עם ארבעה מגדלי פינה בולטים
(39.4
× 39.7 מ' מידות חיצוניות). המגדלים פונים לארבע רוחות השמים (לצורך בהירות אנו מתייחסים למגדל הדרומי כמגדל הפינה הדרומית-מזרחית, הקיר הדרומי-מזרחי של המצודה הוא הקיר המזרחי, הקיר הדרומי-מערבי של המצודה הוא הקיר הדרומי וכו'. תוכניות האתר מראות את הכיוון המדויק ביחס לארבע רוחות השמים). השער הראשי (עם הכתובת המונומנטלית) נמצא במרכז הקיר המזרחי. יסודות הקירות החיצוניים בנויים מאבן (כ-1.4 מ' מעל לפני השטח) ומעליהם לבני בוץ. רוב האבנים אינן מהוקצעות, אחדות אבני גזית גסות. השער למצודה והפתחים למגדלים נבנו מאבני גזית, משולבות לעתים באבני גזית נבטיות מסותתות היטב. הקירות הפנימיים נבנו מלבני בוץ. נראה שלמצודה היתה קומה שנייה.

 

החפירה נערכה באזור הדרומי-מזרחי של המצודה. נפתח שטח (4.0 × 9.5 מ') לאורך הצד הפנימי של הקיר הדרומי של המצודה, עד לפתח מגדל בפינה הדרומית-מזרחית. בדומה לבדיקה של משל, נמצאו שני שלבי יישוב מופרדים בשכבת מפולות (כ-1 מ' עובי). בחפירה התברר ששלב היישוב המאוחר מאוחר בהרבה לזה שהציע משל (המאה הד' לסה"נ), והוא מתוארך למאה הז' לסה"נ.

 

היישוב המאוחר (איור 1)

האתר מכוסה בשכבת קרום קשה (0.3-0.1 מ' עובי), שנוצרה כנראה מהתגבשות מלחים וגבס. היישר מתחת נחשפו שרידי קירות מלבני בוץ של חדר מרכזי (לוקוס 2001, איור 2). שורת חדרים קטנים (לוקוסים 2003, 2005, 2006 ממזרח למערב), בעלי קירות מחיצה עשויים לבני בוץ (0.35-0.20 מ' עובי), נסמכים על הפן הפנימי של הקיר הדרומי של המצודה. חלק מחדר נוסף (לוקוס 2002) נתגלה במערב השטח והופרד מלוקוס 2001 בקיר לבנים
(W502, עובי 0.48-0.45
 מ'). לאחר שהתברר שקיר מלבני בוץ (W507) הזהה בעוביו לקיר 502, נמשך לאורך הצד הצפוני של השטח, הורחב השטח צפונה (1.5 מ'). קיר נוסף מלבני בוץ  (W504) ממזרח לקיר 502 ומקביל לו נתגלה במרכז לוקוס 2001. הוא ניגש לקיר הדרומי של המצודה, קצהו האחר אינו מגיע לקיר 507 והוא נבנה על גבי שרידים של גרם מדרגות קדום (להלן).

 

בור גדול (לוקוסים 2009, 2010; כ-2 מ' קוטר, 0.5 מ' עומק) שנחפר באמצע לוקוס 2001 לתוך שכבת היישוב המאוחרת ונמשך ללוקוס 2005, העלה עדות מוצקה לנוכחות מאוחרת של בדואים. הוא הכיל יריעת צמר (ככל הנראה של אוהל), חלקים של סנדלי עור ובקבוקי זכוכית.

 

חדר 2006, הצמוד לקיר הדרומי של המצודה, עשוי שתי מחיצות טין מקבילות, שהקנו לו צורת פרסה. הוא הכיל שרידי מוקד ונמצא מלא בשכבת אפר עבה. צדן הפנימי של המחיצות האדים בשל החום הרב. שקע רדוד בקדמת המוקד הכיל אדמה מושחרת וגוש גדול ונפרד של פחם. אין במוקד עדות לפעילות מטלורגית.

 

רצפת שלב היישוב המאוחר אותרה במפלס 77.5 מ' לערך. כמויות גדולות של כלי חרס הניתנים לרפאות נמצאו על רצפות החדרים, לרבות בסיס שלם של אמפורה בלוקוס 2002, שהיתה לו רצפת טיח או קירטון לבנה. רצפות אחרות היו עשויות מאדמה מהודקת.

היישוב הקדום (איור 3)

ביישוב הקדום שני שטחים עיקריים משני צדי קיר 504 (לוקוס 2018 במזרח ולוקוס 2019 במערב). רצפת שלב זה נמצאה במפלס 76.5 מ' לערך. המאפיין הארכיטקטוני העיקרי היה גרם המדרגות שבלט צפונה מן הקיר הדרומי של המצודה, לתוך מרכז שטח החפירה (איור 4). בעת שהמצודה יושבה מחדש בשלב המאוחר, נהרס בסיס המדרגות בחלקו וכוסה על ידי קיר 504. המדרגות התחתונות נבנו מארבע אבני גזית גדולות, מוחלקות ומסותתות היטב, ששקעו ונטו צפונה. מהלך המדרגות סבב כנראה דרומה על גבי מישורת שהיתה מתחת להמשך קיר 504. מתחת למקומה המשוער של מישורת זו ומתחת לפן המזרחי של בסיס קיר 504 (בלוקוס 2018), נמצא משטח אדמה מרובע, מכוסה ברעפי חרס שלוכדו בטיט. כמה מטבעות נמצאו סביב בסיס המדרגות ועל הרצפה סביב המשטח. מתחת לבסיס קיר 504 ולאורך צדו המערבי (בלוקוס 2019), נבנה משטח נוסף, גדול יותר, מאבנים קטנות מהודקות בלבני בוץ. נראה כי זהו היסוד או התמיכה לגרם המדרגות, לאחר שהוא סובב את המישורת וממשיך דרומה. מפולת מן הקומה השנייה, או אולי מן הגג, נתגלתה מעל לרצפה לאורך צדו הדרומי של לוקוס 2019. המפולת מכילה שברים גדולים של כלי חרס במפלס 77.0-76.7 מ'. כמות שברי כלי החרס וצורת הצטברותם, וכן גודל גרם המדרגות וחוזקו מעידים כי למצודה היו שתי קומות.

 

בצדו המזרחי של לוקוס 2018 נמצא מתקן מלבני, או בור, וסביבו שוליים נמוכים דקים עשויים מלבני בוץ ואבני שפה (לוקוס 2015; 0.55 × 1.32 מ'). נראה כי הבור שימש להשלכת פסולת, הוא הכיל עצמות רבות של בעלי חיים, חרסים וכמויות גדולות של פחם, בהן גוש גדול במיוחד.

 

כל הרצפות, כולל הכניסה למגדל הדרומי-מזרחי, היו עשויות מעפר מהודק עם חלקיקי קירטון, או טיח. רוב הממצאים מן השלב הקדום, כולל המטבעות, נתגלו על גבי הרצפות. המילויים שהצטברו על הרצפות הכילו שברים רבים של טיח קירות לבן בלתי מעוטר. לא הובחנו סימני שרפה או הרס אלים אחר ועל הרצפות לא נמצאו כלי חרס הניתנים לרפאות. אלה מעידים כי שלב זה הסתיים בנטישה.

 

ממערב ללוקוס 2002 ומחוץ לשטח הנחפר, נוקתה אחת הבדיקות של משל (לוקוס 1512 בחפירתו, לוקוסים 2013, 2016). על פני השטח, בצדה המערבי של הבדיקה הובחנו שרידי קיר (W509) בציר צפון–דרום. נראה שהקיר, ששרידיו הובחנו על ידי משל, נפגע קשה בעת הנחת צינור הנפט. ניקוי צדה המזרחי של הבדיקה סיפק עדות טובה לרצף הסטרטיגרפי. רצפת הטיח הלבן של לוקוס 2002 נראית במפלס 77.3 מ' הנמוך מעט מן הרצפה שהובחנה בלוקוס 2002, ככל הנראה בשל שקיעה. שברי חרס גדולים, לבני בוץ שלמות ועצם שכמה של בעל חיים היו תקועים עדיין בחתך ומונחים על גבי רצפת הטיח שחתמה שכבה עבה של מילוי מעורב בלבני בוץ ומפולות אבן. המפולת נחה על שלב היישוב הקדום בערך במפלס 76.5 מ'. שלא כמו בשטח החפירה, שלב היישוב הקדום כוסה כאן בשכבה עבה של אפר שחור, המיוחס להרס שנגרם על ידי שרפה עזה, ככל הנראה מקומית.

 

כמויות גדולות של כלי חרס הניתנים לרפאות נמצאו על פי רוב בשלב היישוב המאוחר. שלב היישוב הקדום העלה כמות קטנה יותר של חרסים, שעיקרם שברים, ללא כלים שלמים הניתנים לרפאות. ממצאים אחרים כללו שברים של כלי זכוכית (בשני השלבים); כמויות גדולות של עצמות בעלי חיים (בשני השלבים); כמה צדפים  (בשלב הקדום); שברים אחדים של אבני שחיקה מבזלת וגרניט (בשני השלבים); מטבעות ברונזה (בשלב הקדום) ופיסות קטנות אחדות של סיגים וכן מספר קטן של כלי ברזל חלודים כגון מסמרים וכלים אחרים (בשני השלבים).

אף שכל המטבעות משלב היישוב הקדום נמצאו חלודים מאוד, ניתן לתארכם למאה הד' לסה"נ. לא ניתן בינתיים להגדיר את משך ההתיישבות הראשונה במצודה, והאם היא ניטשה במאה הד' או הה' לסה"נ. עדיין לא ברור אם ישנן רצפות או שלבי יישוב קדומים מתחת לשלב הקדום. המצודה יושבה מחדש זמן רב לאחר נטישתה ובזמן הזה הצטברה בה שכבת המפולות העבה. אין כל עדות שהיישוב המאוחר היה בעל אופי צבאי, אופיו טרם הוברר. הימצאותן של מספר רב של קערות, סירי בישול וקנקני אגירה רומזת ליישוב של אוכלוסייה אזרחית. המתיישבים החדשים נאחזו בחורבות המצודה שהתמלאו עתה במפולות, ועשו שימוש חוזר במקצת מן הקירות המקוריים. ניתוח ראשוני של החרסים שנעשה בשטח מצביע על כך ששלב היישוב המאוחר מתוארך למאה הז' לסה"נ, אף שייתכן טווח זמן רחב יותר: משלהי המאה הו' לסה"נ עד לתחילת המאה הח' לסה"נ.