שטח A (איורים 1–3). נחפרה תעלה ארוכה (4.5 מ' עומק) בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב. החלק הדרומי-מערבי של התעלה נחפר מתחת לקירות בני ימינו (W302–W300) שנבנו לתוך סדרה של הצטברויות (L108 ,L104 ,L100). בהצטברות 104 התגלו כוס מהתקופה העות'מאנית המאוחרת (איור 2:4) מקותיה שבמערב טורקיה ומשקולת פלך (איור 3:4), ובהצטברות 108 התגלה פריט להפרדה בכבשן (איור 4:4), המתוארך כנראה לתקופה הממלוכית.

במרחק כ-2.5 מ' ממזרח לקצה הדרומי-מערבי של התעלה, לאורך החתך הצפוני, נחשפה ליבת קיר (W307; אורך חשיפה 2.5 מ', רוחב לפחות 1 מ', גובה השתמרות 1.5 מ'), שנבנתה מאבני שדה בינוניות וקטנות וחצץ. הפן הצפוני של קיר 307 נשדד בימי קדם; נחשפה תעלת השוד (0.4 מ' רוחב) לאורך הצד הדרומי של הקיר, החוצצת בין הקיר לריצוף אבן (L113), הנמשך לדרום מחוץ לתחום החפירה. ברצפה 113 נחשף מטבע פלס של א-נסר אבו א-סאעדת פרג' (1399/1400 לסה"נ; מס' ר"ע 143126) שנטבע באלפו. אבני הריצוף מלבניות (למשל, 0.3 × 0.5 מ'), והן חתמו מילוי אדמה (L116), שבו התגלה שבר יחיד של קנקן מתקופת הברזל 2 (איור 1:4).
הקצה הדרומי-מערבי של קיר 307 ניגש לקיר אחר בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח (W306; רוחב 0.90–1.35 מ'; איורים 1:2–1; 6), הנושא את חלקו המזרחי של קמרון חבית. הפן המערבי של קיר 306 נבנה מבולדרים שסותתו היטב והוחלקו ואילו הפן המזרחי — מאבנים בינויות שסותתו גס. נראה כי הקמרון קירה מסדרון שנבנה בכיוון כללי צפון–דרום וממשיך מחוץ לתחום החפירה; הצד המערבי של הקמרון נחתך בקיר בן זמננו (W301) ולכן מידותיו אינן ידועות. במסדרון נחשפה רצפת טיח (L114), שכוסתה בהצטברות של אדמה וחצץ (L112) לכל גובה המסדרון.
בהצטברות 112 נבנתה תעלת מים בציר צפון–דרום (L112A; רוחב מפנים 0.3 מ', רוחב מחוץ 1.35 מ', עומק 0.35 מ'), בגובה מטר אחד מרצפה 114 של הקמרון וכ-0.25 מ' מהחלק העליון של ההצטברות; היא נחשפה לכל אורך קטע הקמרון שנחשף. התעלה טויחה מפנים בטיח וכוסתה בלוחות אבן (לדוגמה 0.30 × 0.45 מ').
בחלק הצפוני-מזרחי של התעלה נחשפה רצפת טיח (L105; עובי מרבי 5 ס"מ; איורים 2:2–2, 3–3), ועליה הצטברות (L101). סמוך לרצפה 105 התגלו בהצטברות קערות (איור 6:7, 7) וקנקנים (איור 8:7, 9) מהתקופה העות'מאנית. מתחת לרצפה 105 התגלתה הצטברות (L106), ובה שברי כלי חרס מהתקופה הממלוכית, ובהם אגן (איור 1:7), קערות (איור 2:7–4) וקנקן (איור 5:7), וכן מטבע ברונזה מקפריסין האוטונומית או סיציליה(?), המתוארך לשנת 1200 לסה"נ (מס' ר"ע 143123).
הצטברות 106 הגיעה עד לנדבכים העליונים, המאוחרים כנראה, של קיר בכיוון מזרח–מערב (W305A ,W305; אורך חשיפה 3 מ', רוחב לפחות 0.7 מ'; איורים 8–10). הקיר נבנה מבולדרים מסותתים והשתמר לגובה שישה נדבכים (2.5 מ'). בקיר התגלה פתח (2 מ' רוחב) שנסתם בבולדרים מסותתים גס (ר' איור 9). לקיר A305 ניגש ריצוף אבן של חצר או של רחוב רחב (L125A; איור 3:3–3); אבני הריצוף אינן אחידות בגודל ובצורה (למשל, 0.25 × 0.40 מ', 0.10 × 0.15 מ'). מול הפתח החסום שולבו בריצוף שני לוחות אבן מלבניים גדולים במיוחד (במערב — 0.15 × 0.75 × 0.80 מ'; במזרח — 0.15 × 0.72 × 0.90 מ'; ר' איור 8). ריצוף 125A של החצר או הרחוב הרחב הוא ללא ספק המשך של ריצוף 113; ההבדלים בגובה הרצפות נובעים משיפוע מתון של פני השטח למזרח.

ריצוף 125A כוסה בהצטברות של אדמה וחצץ (L123 ,L110 ,L109; עובי  0.65 מ'). בהצטברות זו התגלו שברי כלי חרס מהתקופה הממלוכית, ובהם קערה (איור 1:11; L110), אגן (איור 4:11; L123), קנקנים (איור 2:11, 5; L123 ,L110 בהתאמה), פכים (איור 6:11, 7; L123), בסיס של קנקן או פך (איור 3:11; L110) ומשקולת אבן (איור 11:11; L109). בהצטברות 125, הישר מעל ריצוף 125A התגלו קנקן (איור 8:11) ופכים (איור 9:11, 10), אף הם מן התקופה הממלוכית.

בעומק של 0.5 מ' מתחת לריצוף 125A התגלתה תעלת מים (L115; רוחב 0.35 מ', עומק 0.3 מ'; ר' איורים 8, 9), שכוסתה בלוחות אבן שסותתו גס (למשל, 0.15 × 0.30 × 0.50 מ'; ר' איורים 8–10). במילוי בתעלה (L128) התגלו מעט שברי כלי חרס מסוף המאה הא'–תחילת המאה הב' לסה"נ, ובהם אגן (איור 1:12) וקנקן (איור 2:12). התעלה נבנתה בהצטברות (L129; עובי 0.5 מ'; איורים 2:2–2; 10) מעל סלע האם. בהצטברות 129 התגלו מעט שברי כלי חרס מהתקופה הביזנטית, ובהם קערות (איור 3:12, 4) ואגן (איור 5:12).
 
שטח B (מידות 3.5 × 4.0 מ'; איורים 13, 14). בעומק כמטר אחד מתחת לפני השטח התגלה קבר ילד (0.70 × 1.15 מ'), שכוסה בלוחות אבן; הוא לא נחפר. במילויי אדמה מעל הקבר וסמוך אליו התגלו שלושה מטבעות, ובהם מנע'יר של סולימאן הב' קנוני משנת 1523 לסה"נ (מילוי 107; מס' ר"ע 143125), מטבע פארה אחד של מחמוד הא' משנת 1730 לסה"נ (מילוי 107; מס' ר"ע 143124) ומטבע ארבעים פארה של עבדולמג'יד הא' משנת 1858/9 לסה"נ (L102).
 
ממצא כלי החרס והמטבעות מהחפירה מלמד שהשטח לא היה מיושב לפני התקופה הביזנטית. בתקופה זו נבנה ריצוף של חצר או רחוב רחב (L125A ,L113), שהוליך לצפון-מזרח אל מבנה (W305A) ולדרום-מערב אל מסדרון מקומר (L114). מהתקופה הממלוכית נחשף קיר (W305), שנבנה כנראה מעל שרידי המבנה מהתקופה הביזנטית ושמר על כיוון המבנה הקדום; הוא חסם את הכניסה למבנה שפנתה לצפון-מערב. בתקופה הממלוכית נבנתה גם תעלת מים בתוך המסדרון מהתקופה הביזנטית. בריבוע המזרחי נחשף קבר של ילד, כנראה קבורה מזדמנת משלהי התקופה העות'מאנית.