התקופה הרומית הקדומה. נחשפו שני קירות משולבים הניצבים זה לזה

(W5016 ,W5011) בשני ריבועים סמוכים (L ,K) ויוצרים פינת יסוד מבנה (1.0–1.3 מ' רוחב, 0.4 מ' גובה השתמרות מרבי). הקירות שהושתתו על סלע האם, בנויים משני פנים: אבני שדה גדולות (0.4×0.5 מ') בפן החיצוני ואבנים קטנות בפן הפנימי.

מילוי העפר בחלקו הפנימי של המבנה הכיל ברובו חרסים מהתקופה הרומית הקדומה (ימי בית שני) ולכן ניתן להציע כי אין הוא קדום לתקופה זו, אולם היקפה המצומצם של החפירה לא אפשר לקבוע את מהותו.
המילוי בריבוע G בצפון המגרש (L2009) הכיל בעיקר אבני בנייה מסותתות היטב במפולת, שמקורן אולי במבנה הסמוך, עפר מעורב בחרסים מהתקופה הרומית הקדומה ומטבע המיוחס למלך אלכסנדר ינאי (80/79 לפנה"ס; ר"ע 104755).
 
התקופה הביזנטית. בריבוע הדרומי (M) נחשפה רצפת חלוקים (L5005) שנפגעה מאוד מתעלת הבדיקה של הטרקטור. הרצפה ניגשה ככל הנראה לקיר (W5013) אולם הפגיעה המאוחרת לא מאפשרת לקבוע זאת בוודאות. תחת הרצפה (L5010) היו שכבות מילוי של חצצים, אדמת טרה רוסה ואפר שחור-אפור (איור 1, חתך 1-1). במילוי היו חרסים מהתקופה הביזנטית (המאות הד'–הז' לסה"נ) ומטבע שתוארך לרבע הראשון של המאה הד' לסה"נ (ר"ע 104756). מטבע נוסף נמצא במחיצה הצפונית המפרידה בין הריבועים L ו-M ותוארך אף הוא לתקופה זו (364–375 לסה"נ; ר"ע 104757). עקב מגבלות החפירה, לא ברור ההקשר הכללי, אך ברור כי זהו מכלול שונה מהסמוך אליו מהתקופה הרומית.
 
הממצא המועט בשטח מעיד על נוכחות בתקופות הרומית הקדומה והביזנטית, אולם בגלל שטח החפירה הקטן לא ניתן להסיק יותר מכך. בעקבות חפירת ההצלה אפשר לתארך את הבנייה לתקופה הביזנטית.