האבן, כותרת קורינתית של אומנה, מעוטרת בשתיים מפאותיה בעיטורים מגוונים. בפאה הרחבה תבליט עלים (0.4 מ' רוחב) בסגנון קורינתי ומימינו תבליט כרכוב פינתי (0.1 מ' רוחב). עיטור העלים אינו במרכז האבן (0.3 מ' מקצה האבן לתבליט העלים בצד אחד, 0.1 מ' בצד שבו נמצא תבליט הכרכוב) ויש לו זיקה ברורה לכרכוב הפינתי. בפאה הצרה והארוכה של האבן, מתחת לתבליט הצמחי, חרותים שני צלבים – מרכזי גדול וצדדי קטן – מוקפים כל אחד במעגל כפול.

 

נראה שבשלב הראשון, בתקופה הרומית המאוחרת, שימשה האבן כותרת קורינתית לאומנה. לאחר מכן, בתקופה הביזנטית, נוספו הצלבים. בשלב האחרון היתה האבן חלק ממילוי אבנים לכיסוי תעלת המים שהובילה לפתח הנימפאון. משני צדי הנימפאון אומנות אחוזות. צורת העיטור ומידות האבן מאששים את ההנחה שהאבן הונחה על גבי תבליט האומנה הצפונית.