בכל אחד מריבועים 1, 2, 3B ,3A נחשף קיר קצר שנבנה באבנים קטנות (W109 — אורך 0.9 מ', רוחב 0.8 מ', גובה 0.37 מ'; W110 — אורך 0.8 מ', רוחב 0.8 מ', גובה 0.35 מ'; W114 — אורך 1.1 מ', רוחב 0.85 מ', גובה 0.28 מ'; W115 — אורך 1.3 מ', רוחב 0.9 מ', גובה 0.35 מ'). אפשר שקירות אלה הם שורת אומנות של תעלת מים שנמשכה ממזרח למערב, שכן רוב שרידי הבנייה בחפירה זו ובחפירות בסביבה קשורים לתעלות מים. בחפירת ריבועים אלה התגלו חרסים אחדים מהתקופה הביזנטית שאינם ראויים לפרסום.

בריבוע 4 נחשף קיר ארוך, שנבנה בכיוון מזרח–מערב באבני גוויל קטנות (W106; אורך 33 מ', רוחב 0.7 מ', גובה 0.25 מ' השתמרות; איור 2); ממזרח וממערב לתחומי הריבוע רק נוקה ראשו של הקיר. לאורך הקיר התגלו שרידים אחדים של טיח. הקיר מוליך מערבה אל באר ובריכת מים, המרוחקות כמה עשרות מטרים ממערב לשטח החפירה. אל קיר 106 מתחברים שלושה קירות, שנבנו באבני גוויל קטנות (W121 ,W120 ,W108; רוחב 0.5–0.7 מ'); אל קיר 120 מתחבר קיר נוסף (W122), שבנייתו דומה. נראה שקירות אלה הם יסודות של תעלות מים להשקיה, ובהן תעלה מרכזית שממנה מסתעפות תעלות משנה. מערכת תעלות דומה נחשפה בקרבת מקום (ר' חדשות ארכיאולוגיות 121). בחפירת התעלות התגלו מעט חרסים מהתקופה הביזנטית, ובהם שפת קנקן (איור 4: 1), ומהתקופה האסלאמית הקדומה.
בריבוע 5 נחשפה פינה של שני קירות, שנבנו באבני גוויל קטנות והשתמרו לגובה נדבך אחד (W117 — אורך 1.8 מ', רוחב 0.7 מ'; W119 — אורך 1.6 מ', רוחב 0.57 מ'; איור 3). מצפון לקירות נחשף בדל קיר שהשתמרותו גרועה (W118). נראה שקירות אלה הם שרידי יסודות של תעלות מים. הממצא בריבוע 5 מתוארך לתקופה העות'מאנית וכולל קנקני עזה (איור 4: 2, 3).
 
שטח החפירה וסביבתו הם חלק מאזור של חקלאות שלחין, שהתבסס על תעלות השקיה המתוארכות לתקופות הביזנטית, האסלאמית הקדומה והעות'מאנית. נראה שאזור זה היה שייך לשטחי החקלאות של היישוב צרפנד אל-חארב, המרוחק כקילומטר ממזרח לאתר (ר' חדשות ארכיאולוגיות 106: 112–115), או של היישוב אל-ח'רבה, המרוחק כקילומטר מדרום לו (ר' חדשות ארכיאולוגיות 109: 145).