בחודש מאי 2013 נערכה חפירה בשדות שממזרח לקיבוץ עברון (הרשאה מס' 6803-A; נ"צ 210873-9/766706-15), בעקבות גילוי קטע של אמת מים בתוואי קו מים ראשי המוביל לדרום נהרייה (איור 1). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת מקורות, נוהלה על ידי ר' אבו ריא (צילום), בסיוע י' יעקבי (מנהלה), ר' מישייב ומ' קאהן (מדידות וסרטוט) וא' שפירו (GPS).
נחשף קטע מן האמה מן התקופה העות'מאנית, שבנה סלימאן פחה בשנת 1814 ושהוליכה מים מעין שירה (עין אל-באשה), הגבוה במעיינות כברי, לעכו. האמה המשיכה לשמש עד לשנת 1948 והיא המאוחרת משלוש אמות ידועות באזור: הקדומה מתוארכת לתקופה ההלניסטית ואמה נוספת שבנה אלג'זאר (איור 1). האמה של סולימאן פחה הוקמה סמוך לאמת אלג'זאר ממערב, לאורך רכס הכורכר שממזרח לכביש עכו–נהרייה שמתחתרים בו שלושה נחלים: נחל געתון, נחל בית העמק ונחל יסף (פרנקל, גצוב ופרידמן [שיאון] תשמ"ט). שתי אמות המים מהתקופה העות'מאנית, של אלג'זאר ושל יורשו, סולימאן, נבנו בטווח זמן קצר, כעדות הכרזתו של סולימאן על בנייתה מחדש של האמה בשנת 1230 להג'רה (1814 לסה"נ). ההכרזה ותיאור מהלך בניית האמה מפורטים בביוגרפיה של סולימאן פחה שחוברה על ידי אבראהים אלעורה. אלעורה מתאר סתימות באמת אלג'זאר, פגיעות והריסות קטעים של האמה, במיוחד בחלקה הדרומי, הקרוב לעכו; שם נשדדה האמה במתכוון על ידי עלי פחה, ממיוחסי העיר עכו, שהשתמש בחלקה הצפוני של האמה להשקיית חלקותיו שבאזור נחל 'אלמנפוך' (הכוונה כנראה לנחל אלמפשוך, הוא נחל געתון; אלעורה 258:1936–259).
קטעים מן האמה נראים היום ממזרח לכביש עכו–נהריה, ליד קיבוץ לוחמי הגטאות. חלק ממנה נחפר בעבר מצפון לעכו, בין שני מגדלי בקרה (שטרן תש"ן:17). כאן הייתה האמה בגובה מטר אחד והתעלה הוחלפה בשלושה צינורות. בחפירת קטע נוסף של האמה, המושתת על גבעת כורכר, נחשפה תעלה מקורה בלוחות אבן (פורת 2006).
נחפר שטח מלבני (3.1 × 7.3; איורים 2, 3); במרכזו נחשף קטע מן האמה — תעלה הנמשכת בכיוון כללי צפון–דרום, שהושתתה על אדמת סחף. שתי דופנות התעלה, שאינן זהות ברוחבן (כ-0.9 מ' גובה פנימי, 0.18–0.20 מ' רוחב פנימי; כ-0.5 מ' גובה חשיפה חיצוני, 0.45–0.60 מ' רוחב חיצוני), נבנו מאבני כורכר וגיר לא רגולריות ואבני שדה קטנות שלוכדו בטיט אפור קשה במיוחד. את האמה כיסו לאורך רוב אורכה לוחות כורכר ואבן גיר (0.4–0.6 מ' אורך; איור 4). מחוץ כוסתה האמה באדמה, ומפנים טויחה בטיח הידראולי. בדופן המערבית של האמה זוהו עיוותים, שנגרמו מלחצי אדמה וגרמו כנראה לשקיעת לוחות הכיסוי (איורים 4, 5). בקטע הדרומי של האמה התגלה קיר בטון קטן שנבנה מעל מרכז האמה, עדות לשלבי השימוש המאוחרים בה (איור 6). החפירה לא העלתה כל עדות לאמה קדומה יותר, ולא נמצאו בה כלי חרס או ממצאים אחרים.
אלעורה ס' 1936. תאריח' ולאיית סלימאן באשא אלעאדל. ס'ידא (ערבית).
פרנקל ר', גצוב נ' ופרידמן [שיאון] ד' תשמ"ט. אמות המים של עכו והגליל המערבי. בתוך ד' עמית, י' הירשפלד וי' פטריך, עורכים. אמות המים הקדומות בארץ ישראל. ירושלים. עמ' 81–96.
שטרן א' תש"ן. עכו: אמת מים עות'מאנית. חדשות ארכיאולוגיות צה:17–18.