נתגלה ראש קיר ארוך (W1002; כ-5 מ' אורך; איור 2), שנבנה בכיוון צפון–דרום. בחלקו הדרומי נבנה הקיר משורה אחת של אבנים מסותתות גס (0.3 מ' רוחב), ובחלקו הצפוני הוא נבנה משתי שורות אבנים (0.5 מ' רוחב). קיר 1002 ניגש בדרום אל קיר אחר (W211); המשכו של קיר 211 למערב נחשף בעבר והוא תוחם את הגת מצפון. אל קיר 1002 ניגשים ממזרח שני קירות (W1006 ,W1003). קירות 1002, 1003, 1006 ו-211 תוחמים שני חדרים (L1001 ,L1000; איור 3), השייכים לחלקו המערבי של מבנה המשתרע ממזרח לקיר 1002. בחדר 1001 נחשף גם הקיר התוחם את החדר ממזרח (W1008). הקירות נבנו משורה אחת של אבנים מסותתות גס. אל קיר 1002 ניגש ממערב קיר נוסף (W1007), שנבנה משורה של אבנים מסותתות גס שהונחו על מסד של אבני גוויל (L1005). מן הקיר התגלה קטע קצר בלבד והשתמרותו גרועה. יש להניח שהקיר נבנה במטרה לתחום את המקווה.

במפלס ראשי הקירות התגלו מעט חרסים של כלי חרס מקומיים, בעיקר קנקנים משני טיפוסים: קנקן ששפתו מקופלת (איור 3:4) וקנקן ששפתו מעובה כלפי חוץ (איור 4:4–8). עוד נתגלו קערה (איור 1:4), קדרה (איור 2:4) ופכים (איור 9:4, 10). ממצא כלי החרס אחיד ברובו ומתוארך למאה הא' לפסה"נ, פרט לקדרה (איור 2:4) המתוארכת למאה הא' לסה"נ.
 
חשיפתו של קיר 1002 מלמדת על הקשר שבין המקווה לגת ועל כך שהם חלק ממכלול אחד. נראה כי המבנה (בניין 1) נבנה לאחר בניית הגת, וזו הוכללה במכוון בתוך שטח המבנה. הגת המשיכה לפעול גם לאחר הקמת המבנה. הממצא הקרמי שהתגלה בגת בעבר מתוארך לימי החשמונאים ולתקופה הרומית הקדומה. על פי נתונים אלה ועל סמך החפירה הנוכחית אפשר לתארך את בנייתו של המבנה לתקופה הרומית הקדומה ואת סיום הפעילות בו למאה הא' לסה"נ, כנראה כתוצאה מהמרד הגדול בשנת 70 לסה"נ.