אתרים 39–41, 43. נחשפו עשרה רגמים סגלגלים או עגולים (3–6 מ' קוטר, 1 מ' גובה השתמרות מרבי; איורים 2, 3). הם נבנו מקיר הקפי של לוחות סלע גיר שנחצבו בהר חריף, התוחם אבני שדה גדולות ובינוניות, שביניהן הצטברה אדמת סחף. הרגמים ממוקמים סמוך לפסגת הר חריף, בשיפוליו הדרומיים. כיוון שנבנו במדרון, חלקם הדרומי גבוה יותר כדי לפצות על הפרשי הגובה. במרכז הרגמים נבנה תא קבורה אחד, פרט לרוגם אחד,באתר 40, שבו נבנו שני תאי קבורה, שאחד מהם חולק לשני תאים קטנים. דופנות תאי הקבורה נבנו מלוחות סלע, שהוצבו על בסיס שלאבני שדה שטוחות (איורים 4, 5). כל תאי הקבורה התגלו פתוחים, ולוחות הכיסוי שלהם מפוזרים, פרט לתא אחד, באתר 39, שבו נותרה במקומה אבן כיסוי אחת. סמוך לרוגם 41 התגלה קבר ארגז שנבנה על מדף סלע. כל תאי הקבורה התגלו ריקים. הרגמים שהתגלו הם חלק משדה רגמים נרחב בהר חריף, שנחקר בחלקו בעבר (כהן תש"ס:226). חלק גדול משדה זה נמצא מעבר לגבול. תאי הקבורה ברגמים שנחקרו בעבר התגלו גם הם ריקים, כנראה כתוצאה ממנהג ליקוט עצמות. בשדה הרגמים התגלו גם מבנים ורגמים המתוארכים לתקופת הברונזה הביניימית (כהן תש"ס:226–228), ולכן נראה שיש לתארכו לאותה תקופה.

 
אתר 42. התגלה אתר חנייה, ובו גל אבנים, אולי רוגם הרוס, קיר איתן ומקבץ של שלושה מבנים מעוגלים. הקיר האיתן נבנה הישר על סלע האם מאבני גיר והשתמר לגובה נדבך אחד (0.5 מ' גובה; איור 6). על הסלע התגלו כמה פריטי צור שאינם אינדיקטיביים. שלושת המבנים המעוגלים (3.5–4.0 מ' קוטר; איור 7) מרוחקים כ-20 מ' מהקיר; הם השתמרו לגובה של נדבך אחד (כ-0.3 מ'). המבנים תוחמים חצר סגלגלה (5 מ' קוטר). המבנים נבנו על אדמת סחף שהצטברה על סלע האם. האדמה סוננה והתגלו בה פריטי צור.
 
אתר 45 (כ-700 מ"ר; איור 8). נחשפו שרידי יישוב המשתרעים בין שתי שלוחות המשתפלות לדרום-מזרח, סמוך למפגש של שני אפיקי נחל המתלכדים ליובל של נחל לוץ. אחד האפיקים מתחתר באתר. בחורף עשויים להיות שטפונות באפיקים אלה, ולכן נראה שהאתר שימש למגורים בעונות האביב והקיץ. זוהו שלושה שלבי יישוב עיקריים, וביניהם הצטברות של אדמת סחף כתוצאה משיטפונות. בשל שיפוע פני השטח לדרום-מזרח נפגע חלקו הדרומי של האתר ולכן קשה להבדיל בין שלבי היישוב. עובי הסדימנט על פני הסלע בחלק הצפוני-מערבי של האתר הוא 1.1–1.5 מ' ועוביו בדרום האתר 0.8 מ'.
שלב היישוב הקדום נבנה על הסלע, שהיה כנראה חשוף ברובו. התגלה מבנה אבן מעוגל (כ-8 מ' קוטר; איור 9), ובו מוקדים רבים. ייחודו של השלב הקדום בגילוי שכבת קרקע ובה שרידים עשירים של חומר אורגני (איור 10); שכבה זו משתרעת בכל שטח האתר. בבדיקות רדיומטריות שנערכו בדגימות פחם שנלקחו משני מוקדים, התקבלו התאריכים 40±6200 (5295–5045 לפסה"נ לאחר כיול) ו-53±5785 (4715–4545 לפסה"נ לאחר כיול). בחפירת שלב היישוב הקדום נחשף מכלול מגוון של פריטי צור. מרבית כלי הצור שהתגלו הם כלי אד הוק, ובהם מגרדים משוננים ונתזים משובררים. כן, התגלו מגרדים לווחיים (איור 11) וראשי חץ רוחביים (איור 12). גולת הכותרת של ממצא הצור היא קבוצה של 44 כלים דו-פניים מלוטשים (איורים 13, 14), רובם גרזנים. על אחד הגרזנים השתמרו שרידי חומר שהדביק את הגרזן לקת (איור 15); החומר טרם נבדק. בסקר ובחפירות אחרות שנערכו במסגרת הפרוייקט התגלו גרזנים נוספים. שכיחות כה גבוהה של גרזנים בדרום הנגב היא יוצאת דופן. בשני אתרים אחרים בני האלף החמישי לפסה"נ בהר חריף התגלו מממצאים דומים (Rosen 1984; Forenbaher 1995). הבדיקות הרדיומטריות וממצא כלי הצור מתארכים שלב זה לשלהי התקופה הניאוליתית (האלף הו' לפסה"נ) ותחילת התקופה הכלקוליתית (האלף הה' לפסה"נ).
לשלב היישוב האמצעי יוחסו כמה מבני אבן מעוגלים (כ-2 מ' קוטר), ובהם מוקדים רבים; הם נבנו על רובד של חצץ ואדמת לס שהצטברו על שרידי השלב הקדום. בין אבני מפולת נחשף ראש צלמית אדם מאבן גיר רכה (איור 16), שעיניה עוצבו כשקערוריות, אפה מוארך ופיה נחרץ כקו אופקי. נראה שהראש היה מחובר לחלק אחר של הצלמית שאבד.
לשלב היישוב המאוחר יוחסו שישה מבני אבן עגולים (כ-4 מ' קוטר), שקירותיהם נבנו על רובד חצצים והשתמרו לגובה ארבעה נדבכים (0.7 מ'). ייתכן שלשלב זה יש לייחס גם קיר גדרה מוארך (כ-70 מ') שתוחם את האתר מדרום. הקיר סכר את אפיק הנחל שעובר באתר, וכתוצאה מכך נוצרה מניפת סחף מישורית. נחשפו מעט פריטי צור שאינם אינדיקטיביים, אבני שחיקה וכלי קרמי שבבסיסו טביעת מחצלת. כלי זה מתארך את שלב היישוב המאוחר לתקופות הברונזה הקדומה 1 ו-2.
בימינו שימש המקום כאתר חנייה בדווי.
 
אתר 47. בגבעת טרשים נאספו פריטי צור רבים. חלק גדול מהפריטים נאסף בראש הגבעה, ועל כן נראה כי הפריטים הופקו באתר. במדרון המערבי, המתון, של הגבעה ועד לגדר הגבול נאספו פריטי צור נוספים. הממצא כולל פריטי פסולת רבים, שלושה גרזנים מלוטשים וראש חץ רוחבי מהאלף הו'–הה' לפסה"נ. עוד נאספו בגבעה אבני שחיקה וכתישה מבזלת ואבן שחיקה מגרניט. במדרגה נמוכה במדרון המערבי של הגבעה ובמדרון הדרומי של הגבעה התגלו מתקנים שנבנו מאבני שדה וכן אבני שחיקה וכלי צור. כן התגלתה במערב הגבעה גדרה, שנבנתה מאבני שדה גדולות והשתמרה לגובה נדבך אחד; ייתכן שהיא בת ימינו. ממערב לגבעה מעבר לגבול ניכרים שרידי מבנים, מתקנים ושתי מדרגות עיבוד. סמוך לגבעה ניכרות מדרגות עיבוד, המשמשות כנראה עד היום. במזרחה של הגבעה אותר מחסה סלע (איור 17), ובו התגלו שלושה ראשי מחרשה מברזל (איור 18), שהוחבאו בסדק בסלע, תרמילים משוטחים של כדורי רובה (9 מ"מ), חלקי חוט ברזל ומכסה קומקום, שהותירו במקום נוודים בדווים. בצד המערבי של הגבעה אותר סדק בין שני גושי סלע ענקיים, שהוסב בבנייה של קיר תוחם לשמש מחסן. הקיר נבנה מאבני שדה גדולות (כ-0.2 × 0.3 מ'; איור 19) לגובה ארבעה-חמישה נדבכים. במחסן זה התגלו בגדים ופסולת. בערוץ נחל במרחק של כ-50 מ' מהמחסן התגלו שלוש אבני מצבה מסודרות בשורה (0.35 × 0.80 מ', 0.45 × 0.80 מ', 0.48 × 0.73 מ' מידות האבנים; איור 20).
 
אתר 48. במדרון המערבי של גבעה, סמוך למצבה שאותרה בסקר מקדים בראש הגבעה, התגלו שרידי מתקנים ומכלאה (איור 21). המכלאה תחומה בשני קירות, האחד השתמר לגובה שלושה נדבכים והשני השתמר לגובה נדבך אחד או שניים. במרחק של כ-30 מ' מן המכלאה התגלה מבנה חצי מעוגל (2.4 מ' רוחב; איור 22), שבמרכזו סלע גדול. קיר המבנה נבנה מסלעים (0.55 מ' גובה), ובו פתח (3.1 מ' רוחב). כן, נחשפו באתר שני קירות איתנים, שאחד מהם רוכב על מדף סלע ועל קיר אבנים כפול; ייתכן שזהו מקדש קו.
במורד הגבעה לכיוון דרום-מערב התגלתה פזורת גדולה של צור (כ-490 מ"ר; איורים 23, 24), ממנה נחפרו 156 מ"ר. חלק גדול מהשטח נפגע על ידי כלי מכני בעבודות באתר. חלקה הארי של הפזורת משתרעת מעבר לגבול. צפיפות פריטי הצור באתר גבוהה (מאות פריטים למ"ר). הפריטים מתוארכים לתקופה האפיפליאוליתית ומזוהים עם התרבות הכבארית הגאומטרית. הממצא כולל עשרות רבות של גרעיני להבונים (איור 25) ופסולת סיתות. הכלים הנפוצים ביותר הם מיקרוליתים שלהם צורה גאומטרית, כגון מלבן או טרפז (איור 26), להבוניםשהתגלו באלפים וכלים גסים יותר כגון מגרדים וכלי שברור (איור 27). על פריטים אחדים השתמרו שרידי חומר גירני ששימש אולי לקיות. הממצא מן האתר מלמד כי במקום שכן כנראה אתר חנייה גדול של אנשי התרבות הכבארית הגאומטרית. על פי מחקר גאומורפולוגי מקור חומר הגלם הוא בעדשות צור בסלע מתצורת גרופית; תצורה זו מופיעה באזור הר חריף ועל כן נראה שחומר הגלם נחצב בסביבת האתר.
 
אתר 49. באוכף בין שתי גבעות, סמוך לקניון נחל לוץ (איור 28), פזורים פריטי צור רבים מהתקופה הפליאוליתית העליונה. צפיפות הפריטים עולה לכיוון מערב. גדר הגבול החדשה עוברת בשטח האתר. פריטי הצור כוללים להבים רבים, שלחלקם יש פרופיל מפותל, וחוד אל וואד (איור 29). חומר הגלם שנוצל לתעשיית הצור באתר הוא עדשות צור בסלע מתצורת גרופית. נצפו מעט פריטים בגוון ורוד ואדמדם, וייתכן כי הם הופקו מצור שנחשף לחום; לא ברור אם החימום היה מכוון. באתר נחפרו שני שטחים (12 מ"ר, 0.4 מ' עומק; 2 מ"ר, 0.9 מ' עומק), ונחשפו רק שתי אבני שדה, שעל אחת מהן סימני שבירה, ולצדן שני פריטי צור (איור 30). נראה כי הקרקע סטרילית ברובה וכי פריטי הצור חדרו אליה בתהליך בתר-הרבדה.
בסביבת האתר ניכרים מעט מתקנים, מוקדים ומערומי אבנים, השייכים לאתר חנייה בדווי בן ימינו. כן התגלו חוט ברזל, חרוזי פלסטיק, סנדלים וקרעי בגדים.