שטח A

שכבה III (התקופה העבאסית; המאות הח'–הי' לסה"נ). בשלושה מקומות בשטח נחשפו תעלות שוד ונדבכי יסוד של קירות. אל חלק מן הקירות ניגשות רצפות טיח, שחלקן תוקנו במהלך התקופה. אפשר ששרידי בנייה דלים אלה הם חלק משלושה מבנים. במזרחו של השטח נחשפו מתקן מטויח (איור 3), ולצדו קטע קטן מרצפה, ובה השתמרו סימנים של אריחי חרס. עוד התגלו בשטח מתקנים ובורות ספיגה.
 
שכבה II (התקופה הפאטימית; המאות הי'–הי"א לסה"נ). בכל השטח נחשפו שרידי בנייה מקוטעים, ובהם קירות משכבה III שפורקו והוחלפו בקירות חדשים, תעלות שוד של קירות, רצפות שבחלקן הובחנו תיקונים, בורות ספיגה (איור 4) ומוקדי בישול. במזרחו של השטח נחשפו כיריים לבישול, שנבנו משלוש אבנים (איור 5); נראה שעל האבנים הונחה רשת ברזל ועליה הונחו סירי הבישול. מאחורי הכיריים נחשפה תעלת ניקוז. בין שלוש אבני הכיריים נחפרה שכבת אפר עבה, וממערב לכיריים נחפר מוקד של אבנים קטנות וסביבו אפר רב. באחד מריבועי החפירה נחשפו בור מים ומדרום לו שני מתקנים עגולים, שנבנו על שכבת טיח ששימשה להם קרקעית (איור 6). עוד התגלתה בשכבה צלמית אושבתי, שמקורה במצרים והיא מתוארכת לתקופה הפרסית (המאה הה' לפסה"נ; איור 7).
 
שכבה I (התקופה הממלוכית; המאות הי"ג–הט"ז לסה"נ). נחשפו רצפות טיח, שרידי קירות ותעלות שוד של קירות, מערכת מים ובור ספיגה.
 
שטח B
נחשפו שרידי מבנים, רצפות, מתקנים ובור מים, המתוארכים לתקופות העבאסית והממלוכית. בור המים עגול ומקורה בכיפה. בחפירתו נחשפו שני שלבים, בשלב הקדום נקבע פתח הבור במרכז הכיפה ובשלב המאוחר בוטל הפתח הקדום ובמקומו נפרץ בתקרת הבור פתח חדש (איור 8). מרזב שחובר אל צינור חרס ניקז מי גשמים אל הבור. החפירה בשטח הופסקה זמן קצר לאחר שהחלה.
 
שטח C
נחשף חלק ממבנה, ובו קצה של חדר וחצר פנימית, ובה מתקן מטויח ובור מים. המבנה מתוארך לתקופה העבאסית (שכבה III), והובחנו בו חמישה שלבי בנייה (א'–ה').
 
שלב א'. בשלב הקדום ביותר נחשפו קיר גזית שהשתמר לגובה שני נדבכים ורצפת טיח שניגשת אל הקיר. צמוד לקיר ממערב נחשף בור, שבתוכו נבנה אגן רבוע מיציקה של טיט ואבני גוויל קטנות (איור 9). האגן טויח מפנים בטיח עמיד למים בגוון חום בהיר. אל האגן הוזרמו מים דרך שלושה צינורות, שנקבעו בדופנות הדרומית, המערבית והצפונית של האגן. מן האגן מוליך צינור חרס שנקבע בדופנו המערבית, בגובה של כ-0.2 מ' מעל הקרקעית, אל תעלת ניקוז (איור 10). התעלה טויחה בטיח אפור עמיד למים, והיא מוליכה אל בור מים שנמצא מצפון-מערב לאגן. מעל התעלה הונח מילוי אדמה, ומעליו נבנתה רצפת גיר כתוש. לאחר שהאגן יצא משימוש הוא התמלא בשברי טיח רבים, שמקורם כנראה באגן נוסף שעמד מצפון לכאן והשתמרה ממנו רק הקרקעית.
 
שלב ב'. מעל קרקעית האגן הצפוני נבנתה רצפת טיח חדשה, שכיסתה את שרידי האגן.
 
שלב ג'. רצפת הטיח משלב א' הוחלפה ברצפת טיח חדשה (איור 11), וזו ניגשת אל הנדבך התחתון של קיר הגזית שהמשיך לשמש משלב א' ואל דופנות האגן המטויח, מעל גובה הצינורות שהוצאו בשל כך מכלל שימוש. דופנות האגן הוגבהו בבנייה של צרורות אבנים. בפינה הדרומית-מזרחית של האגן נבנה מגלש, שרק חלקו התחתון השתמר; נראה שהוא החליף את הצינורות שיצאו מכלל שימוש.
 
שלב ד'. האגן הוצא משימוש; חלקו העליון פורק וחלקו התחתון נסתם בכמות רבה של שבריו המטויחים. קיר הגזית פורק פרט לשני נדבכיו התחתונים. מעל שרידי האגן והקיר נבנתה רצפת טיח, ובה הובחנו שלושה תיקוני טיח.
 
שלב ה'. בשטח החצר נבנה קיר חדש, שחלקו הונח על קיר הגזית הקדום. בקצה הדרומי של הקיר נקבע פתח, ממנו השתמר חלק ממזוזה. מדרום לקיר התגלה קטע קטן של רצפה עשויה מאריחי חרס צרופים באיכות גבוהה (איור 12). הרצפה נסדקה בעת העתיקה ובמקום אחד תוקנה בשברי שיש.
 
הבנייה האיכותית של המבנים והמתקנים מהתקופה האסלאמית הקדומה (שכבות II ,III) וקרבת האתר למסגד יום השישי ולמגדל הלבן שבקרבתו מלמדים כנראה כי בתקופה זו ישבה במקום אוכלוסייה אמידה. בתקופה הממלוכית (שכבה I) הוקמו על חורבות המבנים הקדומים מתקנים וייתכן כי נעשה שימוש בבורות המים מן התקופות הקדומות.