שכבה I (התקופה העות'מאנית). הובחנו שני שלבי משנה. בשלב המאוחר נחשף קטע של רחבה מרוצפת באבני גיר בינוניות, שטוחות (לוקוס 2; 3.2×5.0 מ'; איור 2), שהונחו על תשתית של אבני גוויל. על אבני הרחבה ובפירוקה התגלו חרסים, ובהם כלי רשאיה אל-פוחר וכלי עזה, המתוארכים לראשית המאה הי"ט לסה"נ. כן התגלו על הרחבה עצמות רבות של בעלי חיים, הקושרות אותה אולי לפעילות עם בעלי חיים. בשלב הקדום (המאות הי"ז–הי"ח לסה"נ) נחשפה שכבת אדמה חומה עבה (לוקוס 6), ובה לוקטו חרסים ומקטרת.

 
שכבה II (התקופה הממלוכית; המאות הי"ג–הט"ו לסה"נ). נחשפו מפולת של אבני בנייה מגיר (לוקוס 7), קיר (W8) ורצפת גיר מהודק (לוקוס 9; איור 3). מפולת האבנים מונחת על רצפה 9, המשופעת עם המדרון כלפי מטה לדרום. קיר 8 נבנה בכיוון מזרח–מערב משורה אחת של אבנים והשתמר לגובה נדבך אחד (2.5 מ' אורך חשיפה, 0.35 מ' רוחב, 0.25 מ' גובה השתמרות). הקיר נבנה על שכבת אדמה חומה, שהצטברה על רצפה 9. נראה שהקיר נבנה לאחר שאבני המפולת כבר היו שרועות במקום. הממצא הקרמי בשכבה כולל קערה מזוגגת מעוטרת בחריתה (איור 4: 1), קערות מזוגגות (איור 4: 2, 3), קדרה (איור 4: 4), סיר בישול (איור 4: 5), קנקנים (איור 4: 6, 7) ופך עשוי ביד ומעוטר בפסים בצבע אדום-חום (איור 4: 8).
 
שכבה III (התקופה הצלבנית; המאה הי"ב לסה"נ). נחשפה שכבה עבה של מפלסי אפר, פיח ואדמה שרופה בגוונים שונים (לוקוס 10; כ-1 מ' עובי; איור 5). המפלסים נטויים עם המדרון לדרום, והם מלמדים על פעילות ממושכת הקשורה בשרפה, אולי כבשן. הממצא הקרמי מתוארך לתקופה הצלבנית, וכולל קערות מזוגגות (איור 4: 9, 10), סיר בישול (איור 4: 11) ונר (איור 4: 12).
 
שכבה IV. נחשף קיר (W11), שנבנה בכיוון מזרח-מערב והשתמר לגובה שלושה נדבכים
(2.5 מ' אורך, 0.65 מ' רוחב; איורים 6, 7). צמוד לפן הדרומי של הקיר התגלתה הצטברות של אדמה חומה (לוקוס 12), ובה חרסים למן התקופה הרומית ועד לתקופה האסלאמית הקדומה. הממצא הקרמי כולל קנקן מהתקופה הרומית (המאה הג' לסה"נ; איור 4: 13), קערה וקנקן מהתקופה הביזנטית (איור 4: 14, 15) וקנקן ושבר גוף צבוע אדום מהתקופה האסלאמית הקדומה (איור 4: 16, 17).